| תאריך |
|---|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 29.10.2017
שעה: 11:47
יוסי שלום רב,
נראה לי שאת השאלה הנ"ל יש להפנות אל רואה החשבון שלך שכן השאלה עוסקת על דווח הוצאות לעסק.
עוד אפנה אותך אל תשובתי שניתנה לך באתר זה באותו עניין בו אני מסבירה על סוגי העובדים והחובה החוקית שלהם ו/או של המעסיקים שלהם.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: נועה
תאריך: 26.10.2017
שעה: 11:23
מה ההבדל מבחינת קבלת פיצויים בין פיטורים להתפטרות.
המעסיק- בנק, מפריש לפיצויים 8.21% בקרו הפנסיה.
אם אני מתפטרת לא מקבלת כלום או שמקבלת רק 8.21?
מבחינה כספית מה אני מפסידה אם מתפטרת 2.33%??
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 26.10.2017
שעה: 12:37
נועה שלום רב,
חוק פיצויי פיטורים קובע כי רק עובד שפוטר על ידי מעסיקו זכאי לפיצויי פיטורין, ולכן מבחינת החוק אם עובד התפטר הוא לא זכאי לפיצויי פיטורין, אך בשנת 2008 תוקן צו ההרחבה בנושא הפנסיה ואם את חתומה על סעיף 14 בקרן הפנסיה שלך הרי את זכאית לקבל את כל הקרן לזכותך כולל רכיב הפיצויים.
אני ממליצה לך לפנות ליעוץ משפטי כדי לבדוק את זכותך לתשלום פיצויי פיטורין במקרה של התפטרות
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: נועה
תאריך: 26.10.2017
שעה: 15:49
סעיף 14 - איפה ניתן לבדוק בקרן הפנסיה או בהסדר קיבוצי?
ומה העניין של אחוזים 8.3 ו2.3?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 26.10.2017
שעה: 15:56
נועה שלום
כדי לבדוק אם את חתומה על סעיף 14 עליך להתקשר אל קרן הפנסיה שלך ולבדוק שם.
לעניין 8.33% זה סך הפיצויים שמעסיק אמור להפריש מדי חודש כדי שאם העובד יפוטר יוכל לקבל את הפיצויים המלאים שלו מקרן הפנסיה
המספר 2.33% מיצג את ההפרש בין 8.33% שמעביד צריך להפריש לקרן הפנסיה כפיצויים לבין 6% שמותר לו להפריש לפי צו ההרחבה.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: יניב גל, עו"ד
תאריך: 26.10.2017
שעה: 17:46
שלום נועה,
אנסה לעשות מעט סדר בנושא סבוך זה. ככלל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מקנה לשר העבודה (כיום, שר הכלכלה והתמ"ת) את הסמכות לאשר באופן גורף הפקדות מעסיקים לקופות פנסיה, במרכיב הפיצויים, באופן שתבואנה במקום חבותו של המעסיק לשלם פיצויים כחוק במקרה של פיטורי העובד (או בנסיבות בהן רואים את העובד כאילו פוטר).
בעבר (בשנת 1998) קבע השר היתר גורף לגבי הפרשות לקופות על פי שיעורים מינימאליים מסויימים, וכן תנאים נוספים שביניהם ויתור המעסיק על כספים שהפקיד על חשבון פיצויים במקרה של התפטרות שאינה מזכה בפיצויים (ברגיל), ובכפוף לחתימת העובד והמעסיק על הסכם רלוונטי, אשר נוסח ההיתר הנ"ל צורף כנספח לו (לזה קוראים בעגה המקצועית – "חתימת הסכם לפי סעיף 14").
במרוצת השנים ובמסגרת מספר צווי הרחבה ענפיים (כגון, בענף השמירה והאבטחה, ענף היהלומים ועוד), נקבעו הוראות בדבר הפקדות חובה בשיעורים משתנים על חשבון פיצויים (אשר יבואו במקום החבות בפיצויים לאותו שיעור אם העובד יפוטר, או יראו אותו בדין מפוטר), ברובן תוך חיוב המעסיק לוותר על כספים פיצויים שהפקיד (בדומה להסדר הגורף מ-1998) במקרה בו העובד מתפטר ביוזמתו (כאשר הוראות אלו הן, הלכה למעשה, בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים).
החל משנת 2008, עם כניסת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לתוקף, נקבע שכל מעסיק (למעט במספר מקרי קצה של הסדרים טובים יותר) מחויב בהפקדות לביטוח פנסיוני עבור עובדיו, לרבות על חשבון פיצויי פיטורים (בשיעורים שונים, אשר קובעו החל משנת 2014 בגובה 6% מהשכר), אשר אינם ניתנים להחזרה למעסיק אף אם יתפטר ביוזמתו, אך יבואו במקום החבות בפיצויים לאותו שיעור (אלא אם המעסיק יבחר לשלם עד מלוא החבות, בהודעה לעובד) אם העובד יפוטר (או יראו אותו בדין מפוטר); תוך שהוחל על פי צו ההרחבה הנ"ל ההיתר לפי סעיף 14 באופן כללי על כל קרן פנסיה מקיפה חדשה ותכניות ביטוחי מנהלים החל משנת 2008.
אף על פי כן, כאשר עובד מפוטר חובת המעסיק לשלם פיצויים כחוק בגובה שכר אחרון כפול מספר שנות וותק (כאשר חודש אחד מתוך שנה מהווה 8.33% מהשנה), ולכן עשוי המעסיק להיות חייב בהשלמת פיצויים (כפי שמכונה "חוב ותק פיצויים") במקרה של פיטורי העובד (אשר לא היה חייב אילו העובד היה מתפטר ביוזמתו).
הבדל נוסף, הוא על פי סעיפי צווי ההרחבה וכן ההסדר הגורף (משנת 1998), אשר רובם ככולם קבעו כי על המעסיק לוותר על החזרת כספים שהפקיד לפיצויים, אף במקרה של התפטרות העובד מרצון, למעט (בין היתר) במקרה בו העובד מבקש לבצע משיכה לפני גיל 60 – כך שכאשר העובד אינו מפוטר, לא יוכל למשוך את הכספים שהופקדו עבורו במרכיב הפיצויים, עד הגיעו לגיל 60.
בברכה, יניב גל, עו"ד, יועמ"ש לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל ומנהל פורום דיני פנסיה.
|
מחבר: נועה
תאריך: 26.10.2017
שעה: 22:15
נושא באמת סבוך...
אז אם אני חתומה על סעיף 14 מקבלת את כספי הפיצויים. ואם לא חתומה מה קורה עם הכספי פיצויים שהצטברו בקרן הפנסיה.?
אני רוצה לדעת אם אתפטר האם אפסיד את כספי הפיצויים?
|
מחבר: נועה
תאריך: 29.10.2017
שעה: 9:01
בקרן הפנסיה לא יודעים להגיד אם חתומה או לא על סעיף 14. אומרים שברוב המקרים המעסיק לא לוקח בחזרה. איך אפשר לברר בוודאות?
ואומרים שצריך אישור מעסיק להפסקת עבודה ואישור למשיכת הכספים מכלל- האם המעסיק בכל מצב נותן?
|
מחבר: יניב גל, עו"ד
תאריך: 29.10.2017
שעה: 14:36
שלום רב, שאלותיך מורכבות ונכנסות לרזולוציה שהיא מעבר למה שניתן להשיב כאן בפורום. אני מציע כי תפני לייעוץ פרטני ולחלופין ניתן ליצור קשר טלפוני עם מנהלי הפורום. בברכה, יניב גל, עו"ד, יועמ"ש לשכת היועצים הפנסיוניים בישראל ומנהל משותף של פורום דיני עבודה.
|
מחבר: מעוז טל
תאריך: 26.10.2017
שעה: 9:57
עובד חודשי (שכר גלובלי), 186 ש"ע חודשיות או 8.6 ש"ע יומיות, האם זה כולל הפסקה או לא?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 26.10.2017
שעה: 11:11
מעוז טל שלום רב,
משרה לעובד אשר עובד חמישה ימים הינה 8.6 שעות עבודה ביום כאשר מגיע לעבוד חצי שעת הפסקה והיא על חשבון העובד ולכן אנחנו אומרים שמשרה לחמישה ימים הינה 9 שעות עבודה ביום.
יש לשים לב כי בחצי שעת ההפסקה העובד ראשי לצאת מהמקום בו הוא עובד, אלא אם נוכחותו הכרחית והמעסיק מבקש אז, יחושב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לוודא כי זכויותך כעובד אינן נפגעות.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: זיוה
תאריך: 24.10.2017
שעה: 22:26
עבדו עליי. שלמתי 27 ש"ח לקבל פסק דין מספר 30032-08-11 ולא הצלחתי לפתוח את הלינק. עבדו עליי
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 26.10.2017
שעה: 11:02
זיוה שלום רב,
העברתי את הנושא לטיפול המערכת הם יצרו איתך קשר במהלך היום.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: עודד
תאריך: 24.10.2017
שעה: 16:54
אני לקראת עבודה חדשה וסיכמנו עם שכר שעתי ובהמשך יתכן ואעבור לשכר גלובלי. האם אפשרלקבוע בהסכם כי בחודשים מסוימים בהם אעבוד שעות רבות השכר יהיה גלובלי?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 26.10.2017
שעה: 10:59
עודד שלום רב
לשאלתך, הסכם כשמו הוא מה שהצדדים מסכימים עליו, ולכן אפשר לקבוע בהסכם כל צורת התקשרות חוקית שמקובלת על הצדדים.
בשולי הדברים אוסיף כי בחודשים בהם תעבוד הרבה שעות הרי שהשכר שלך במתכונת שעתית יהיה גבוה וכאן נשאלת השאלה למה להפוך חודשים בהם השכר גבוה לחישוב שכר חודשי?
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לוודא שההסכם עליו אתה חותם עם המעסיק עונה על החוק אינו מקפח אותך.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: טל
תאריך: 22.10.2017
שעה: 15:24
שלום רב,
אבקש לדעת האם הנתונים הבאים נכונים:
מי שמתפטרת ב״דין מפוטר״, למען טיפול בילוד:
1. זכאית לעשות כן עד 9 חודשים מיום הלידה (תקופת ההודעה המוקדמת כלולה בתוך חודשים אלה).
2. זכאית להחתים בביטוח לאומי *רק לאחר* 3 חודשים ממועד ההתפטרות.
3. תקופת ההחתמה הינה עד 5 חודשים.
האם נכון? יש עוד פרטים חשובים שצריך לזכור בעניין?
תודה רבה מראש.
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 23.10.2017
שעה: 10:08
טל שלום רב
חוק פיצוי פיטורים סעיף 7 (א) עוסק בהתפטרות הורה ושם נאמר כי "התפטרה עובדת, תוך תשעה חודשים מיום שילדה, על מנת לטפל בילדה - יראו לעניין חוק זה את התפטרותה כפיטורים"
מכאן אם עובדת מתפטרת לצורך טיפול ברך הנולד ועד תשעה חודשים מיום הלידה יראו אותה כמפוטרת.
לעניין ביטוח לאומי אומנם נכון ביטוח לאומי לא מכיר בהתפטרות לצורך טיפול בילד כפיטורים והעובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה רק מתום שלושה חודשי המתנה.
לעניין אורך תקופת האבטלה הרי שהיא תלוית גיל ולא כל אישה מקבלת את אותה תקופת אבטלה אלא מסתכלים על גילה.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי למצות את הזכויות המגיעות לך בגין הלידה.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: טל
תאריך: 24.10.2017
שעה: 10:46
|
מחבר: לילי
תאריך: 18.10.2017
שעה: 16:44
שלום,
התחלתי לעבוד בחברה קטנה לפני 3 שנים והשתכרתי לפי שעה. מאז נפח העבודה גדל, ועכשיו אני מקבלת שכר גלובלי לחודש לפי משרה מלאה. בפועל אני לא מגיעה למספר שעות של משרה מלאה, אבל המעסיק שלי מצפה שאהיה זמינה לו במשרה מלאה. וכרגע המחיר שלי לפי שעה ירד בהרבה. האם זה חוקי? או נחשב הרעת תנאים? האם הוא מחוייב לשלם לי את המחיר השעתי איתו התחלנו לפני 3 שנים כפול מספר השעות של משרה מלאה? או יש לו את הזכות להוריד את הערך לשעה כי נפח השעות עלה? תודה.
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 19.10.2017
שעה: 11:36
לילי שלום רב,
השינוי בצורת השכר מעובדת שעתי לעובדת במשכורת היה צריך להיות מלווה בהודעה על שינוי תנאי העבודה מצד המעסיק ו/או בחתימה על הסכם עבודה שונה ממה שהתחלת איתו.
להבנתי נכון להיום את עובדת במשכורת כלומר שכרך המלא משולם לך גם אם לא עבדת את מלוא השעות למשרה מלאה, כמו שאת בעצמך אומרת, הצפייה של המעסיק לזמינות העובדת היינה לגיטימית שהרי את מוגדרת כעובדת במשכורת ושכרך משולם עבור משרה מלאה.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לבדוק את התנאים אותם את מקבלת בגין עבודתך.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: י.ה.
תאריך: 10.10.2017
שעה: 19:21
שלום .
אני חייל בשירות חובה בן 20 .
כבר שנה שאני עובד לאחר שעות הפעילות בצבא בעבודה חיצונית(מלצרות בבית קפה).
לפני כשבוע נפגעתי באמצע העבודה בבית הקפה ונמנע ממני לעבוד כמעט שבוע שלם.
רציתי לדעת אם יש אפשרות לקבל פיצויים על כך שנפצעתי בעבודה ונמנע ממני לעבוד שבוע שלם ואם
ישנה דרך מהי ? דרך ביטוח לאומי או ביטוח של המעביד ואם כן אז איך מבצעים זאת?
חשוב לציין שיש לי אישור עבודה מהצבא לעבוד לאחר שעות הפעילות.
תודה רבה מראש!.!.
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.10.2017
שעה: 10:32
י.ה. שלום רב,
לאור כך שיש לך אישור עבודה מצה"ל הרי שיש להתייחס אליך ככל עובד אחר במשק כלומר אם נפגעת בעבודה הרי זו תאונת עבודה ועליך לפנות אל הביטוח הלאומי.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי למצות את כל הזכויות המגיעות לך בגין פגיעתך בעבודה.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: שאול בלנק
תאריך: 10.10.2017
שעה: 17:13
שלום רב, רציתי לברר לגבי עבודה בחג עצמו לדוגמא ראש השנה .
המעסיק שילם לנו 150% על השעות העבודה בחג . רציתי לדעת האם אני זכאי לקבל גם את יום חג בתשלום?
לפי מה שקראתי באינטרנט אם עבדתי מכורח, המעסיק מחוייב לשלם לי גם את יום החג , חובת ההוכחה עלי שעבדתי מכורח ?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.10.2017
שעה: 10:27
שאול בלנק שלום רב,
עובדים המועסקים בחג זכאים לשכר של 150%, כך נקבע .אתה לא זכאי לתשלום נוסף מעבר כמובן שהכל במידה ולא עבדת גם שעות נוספות החג שאז התשלום על השעתים נוספות הראשונות הא 175%.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לבדוק שאתה מקבל את כל הזכויות מגיעות לך בגין עבודתך.
בהצלחה אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: יוסי
תאריך: 10.10.2017
שעה: 1:16
שלום אני עוסק מורשה, ואני רוצה להעסיק עובד מהבית, דרך האינטרנט, כדי להכריז על הוצאות לעסק איך אני עושה את זה בצורה מסודרת, בלי יותר מדי כאב ראש ובלי לשלם לו פנסיה וביטוח לאומי?
כמו להעסיק פרלינסר, לשלם לו פעם בחודש מה שמגיע לו, רק הבעיה שאותו עובד הוא שכיר ולא עסק, איך אני עושה את זה?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.10.2017
שעה: 10:18
יוסי שלום רב,
כל אדם יכול להיות גם שכיר וגם עצמאי, אם אתה מבקש שרות מהעובד הרי שעליו לתת לך חשבונית מס כחוק על השרות שהוא נותן לך בתור עצמאי.
כמובן שעליו לעגן את כל ההסכמות שיש לך עם נותן השרות בהסכם מסודר הכולל את הדרישות לך מנותן השרות.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לעגן את הדרישות שיש לך מנותן השרות בהסכם ממצה.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: אחמד
תאריך: 09.10.2017
שעה: 20:22
שלום רב
הייתי עובד במשרה מלאה והורדתי משרה לחודשיים ועדכנתי את הנהלת חשבונות וחתמנו שאני מוריד משרה לאחר חודשים מתברר ששילמו לי משכורת לפי משרה מלאה בטעות קיבלתי משכורת החודש ושמתי לב שהורידו כל הסכום ששלמו לי בטעות בלי להודיע לי ובלי שאחתום על מסמך כלשהוא האם זה חוקי ומותר למעביד להוריד מהשכר ומה אני יכול לעשות במקרה כזה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.10.2017
שעה: 10:14
אחמד שלום רב,
סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי במידה ועובד חדל לעבוד אצל מעסיק אזי רשאי המעסיק לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרת חוב שיש לעובד כלפיו.
זהו המקום היחיד בחוק המתיר למעסיק לנכות סכומים שניתנו לעובד.
וכמבן יש את הפסיקה שקבעה שאם עובד ידע על הטעות ולא אמר הרי שזוהי עשית עושר ולא במשפט,
ולכן אם אתה עדין עובד ולא ידעת על התוספת שניתנו לך היה על המעסיק לבקש את אישורך להורדת סכום התשלום העודף ששולם לך.
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לוודא את קבלת כל הזכויות המגיעות לך בתוקף עבודתך.
בהצלחה
אביבה בורנובסקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
מחבר: נדב
תאריך: 06.10.2017
שעה: 14:42
שלום. אני צברתי שני חודשי מחלה
שאלתי היא ככה, האם הבוס צריך/יכול/חייב לשלם לי את הימים בפעם אחת או שמשכורת אחת עכשיו ואחת חודש הבא?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 08.10.2017
שעה: 13:00
נדב שלום רב,
לפי החוק הזכות לתשלום דמי מחלה לעובד באה "אם עובד נעדר עקב מחלה" כלומר אם העובד חולה ויש בידו אישור מרופא הקובע כי אינו כשיר לעבודה הרי שעל המעביד לשלם לו דמי מחלה.
לא ברורה לי השאלה אם הרופא קבע שאינך כשיר לעבודה הרי שעל המעביד לשלם לך את שכרך בכפוף להוראות החוק .
אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי לוודא שהינך מקבל את דמי המחלה כחוק.
בהצלחה
אביבה בורנובקי, עו"ד מנהלת במשותף של פורום דיני עבודה
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש