| תאריך |
|---|
מחבר: עינת
תאריך: 21.06.2015
שעה: 22:16
תודה רבה על התשובה הארוכה והמפורטת.
ז״א שכדי ששכר עובד שעתי לא יפגע עקב חגים, מספיק שעבד יום לפני החג או יום אחריו כדי לקבל תשלום. נכון?
שנית, מה קורה למשל שהחג נופל ביום ראשון? מה נחשב יום עבודה לפני החג בהנחה שעובדים 5 ימים בשבוע?
תודה רבה!
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 22.06.2015
שעה: 16:45
לגבי עובדים שמסגרת עבודתם 5 ימים בשבוע, לא בודקים אם עבד יום לפני/יום אחרי, פשוט בודקים שהחג לא נפל על שבת או שישי (שאינם ימי עבודה). אם החג נופל ביום ראשון, אז הוא עבד ביום חמישי (גם מחלה/חופשה נחשבים לעבודה) שזה נחשב ליום לפני, ולכן זכאים ליום חג.
|
מחבר: עינת
תאריך: 17.06.2015
שעה: 20:52
היי,
האם מותר לעובדים בתחום הנקיון לעבוד שעות נוספות? לדעתי כן מכורח היתר כללי נכון?
מה לגבי עבודה בשבת/חג? האם מותר?
תודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 18.06.2015
שעה: 10:37
עינת שלום רב,
ההסכם הקיבוצי בענף הניקיון והתחזוקה סעיף 6 קובע כי עובדים בענף יעבדו בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה. החוק עצמו קובע כי מותר לעבוד שעות נוספות ואף נותן את הנוסחה לתשלום עבורן
בהצלחה
|
מחבר: ענת י
תאריך: 17.06.2015
שעה: 16:58
שלום רב,
רציתי לשאול מה הפרשנות של סעיף 11 ה לצו ההרחבה בענף הנקיון- מדובר על עובד שמרוויח לפי שעה ואז מוצגת נוסחה לחישוב רכיב הבראה. האם הפרשנות היא שיש לשלם הבראה כל חודש לעובד שעתי?
במקרה של עובד יומי או חודשי? האם גם אז נדרש לשלם כל חודש או רק פעם בשנה?
תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 17.06.2015
שעה: 17:30
שלום ענת,
צו ההרחבה בענף הניקיון מבחין בין עובדים בשכר (שמקבלים שכר שעתי/יומי) לבין עובדים במשכורת (שמקבלים משכורת חודש - גלובאלית). בהתאם לסעיף 11, עובדים שעתיים מקבלים דמי הבראה מדי חודש בחודשו, בשורה נפרדת בתלוש, בהתאם לנוסחה המופיעה בסיפא של הסעיף. לגבי עובדים חודשיים - תשלום דמי ההבראה מבוצע פעם בשנה.
|
מחבר: ענת י
תאריך: 17.06.2015
שעה: 17:35
תודה על התשובה.
אם הבנתי נכון אז לעובד שעתי או יומי יש לשלם הבראה כל חודש ולעובד חודשי פעם בשנה.
אם לעובד שעתי לא זקפו כל חודש הבראה כנדרש אך שילמו לו פעם בשנה, האם זה עומד מבחינת החוק להגברת האכיפה או שזוהי הפרה?
תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 17.06.2015
שעה: 17:48
שלום ענת, הבנת נכון.
אי תשלום דמי הבראה לעובדי נקיון לא נכלל בגדר הוראת דין שבעטיה מושת על מעביד עיצום כספי/התראה מנהלית ואפילו לא אחריות אזרחית של מזמין השירות (לא מופיע בתוספות לחוק).
|
מחבר: ענת
תאריך: 17.06.2015
שעה: 20:07
צודקת לגבי העניין שצו ההרחבה בנושא הבראה לא מופיע בתוספות לחוק אך הוא מוגדר בסעיף 25(ב)(1) לחוק ומשם משתמע לדעתי לפחות, שכן צריך לבדוק את דמי ההבראה ומזמין השירות חשוף. אני טועה?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 18.06.2015
שעה: 9:13
לדעתי את טועה. סעיף 25(ב)(1) מפנה לצו הרחבה כללי לתשלום דמי הבראה, בין היתר. בשאלה שלך התייחסת למצב בו המעסיק משלם פעם בשנה ולא מדי חודש. כלומר, זו הפרה של צו הרחבה בענף הניקיון ולא צו הרחבה כללי של דמי הבראה.
מכל מקום, אינני מבינה את מטרת השאלה. אם ברצונך לקבל מידע על מדיניות האכיפה של אגף ההסדרה במשרד הכלכלה, פני אליהם בשאילתא. תודה.
|
מחבר: דוויד
תאריך: 15.06.2015
שעה: 17:11
רופא תעסוקתי קבע לי אי כשירות מלאה עם המלצה למעסיק על מיצוי זכויות .מעבר להעברת המכתב למעסיק מה עלי לעשות ? .ומה נחשב זמן סביר לפני שאני פונה לעזרה מקצועית?
לתשובתך אני מודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.06.2015
שעה: 17:22
דוויד שלום רב,
כאשר רופא קובע כי עובד אינו מסוגל לעבוד עוד יש להעביר את הוראת הרופא התעסוקתי אל המעסיק. המעסיק אמור לטפל בכל העניינים הנובעים מאי כושר עבודתך.
אני ממליצה לך לפנות לעורך דין כדי למצות את הזכויות הנובעות מהפסקת עבודתך
בהצלחה
|
מחבר: שלמה חדד
תאריך: 10.06.2015
שעה: 17:12
בן 55 עם 30 שנות עבודה כיהנתי כדובר רשות מקומית התמודדי לרשות העיר ובשל כך נאלתי להיתפטר.
מה זכויותי
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 10.06.2015
שעה: 18:07
שלמה שלום,
הנושא מאוד מורכב מבחינה משפטית ומצריך בחינה יסודית של הנסיבות הספציפיות של המקרה, ולכן רק ייעוץ משפטי "רציני" הינו רלוונטי. לצערי, לא ניתן לתת מענה על דפי הפורום.
בהצלחה.
|
מחבר: המתפטר
תאריך: 08.06.2015
שעה: 20:29
אני עומד להתפטר ממקום עבודתי, אשר החודש ימלאו שנתיים לעבודתי בו.
א) כמה זמן מראש עליי לתת הודעה מוקדמת? (בחוזה ההעסקה שלי כתוב "עפ"י המקובל בחוק")
ב) המעסיק מפריש עבורי מדי חודש הפרשות לביטוח מנהלים וקרן פנסיה, כולל מרכיב פיצויים.
האם אהיה זכאי שכספים אלו יישארו בתכניות שלי, למרות שאני לא מפוטר?
תודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 09.06.2015
שעה: 10:23
שלום רב,
כדי לענות על שאלתך בסעיף א' עלינו לדעת אם את עובד במשכורת או בשכר כאשר עובד במשכורת לאחר שנת עבודה ראשונה צריך לתת הודעה מוקדמת של חודש ימים ואילו עובד בשכר אם התפטר לאחר שנתיים עבודה צריך לתת רק 20 ימי הודעה מוקדמת
לעניין סעיף ב עלינו לדעת האם אתה חתום על סעיף 14 או לא
בכל מקרה אני ממליצה לך לפנות לעו"ד כדי למצות את כל הזכויות הנובעות מההתפטרות
בהצלחה
|
מחבר: המתפטר
תאריך: 09.06.2015
שעה: 12:43
אני לא חתום על סעיף 14, אבל ההפרשות מופקדות מדי חודש לביטוח מנהלים וקרן פנסיה.
תודה!
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 09.06.2015
שעה: 13:40
שלום
טוב שבכל חודש הפריש המעביד לקרן הפנסיה שלך
ומכוון שאתה לא חתום על סעיף 14 ישנה אפשרות של המעביד שלא לשחרר לטובתך את כספי הפיצויים, ולכן אני חוזרת על המלצתי לפנות עו"ד כדי למצות את הזכויות המגיעות לך בהתפטרותך
|
מחבר: המתפטר
תאריך: 09.06.2015
שעה: 22:59
|
מחבר: איילה
תאריך: 28.05.2015
שעה: 10:19
שלום,
האם חוקי לשים בחוזה של אנשי מכירות סעיף שטוען שמכירה שביצעו היא באחריותם ל 12 חודשים? שכל ביטול של לקוח בכל שלב (גם אם לא קשור בכלל לאופן המכירה ) ולמרות שהחברה קיבלה תשלומי קנסות מצד הלקוח גורר בהכרח ביטול סכום העמלה שלהם במלואה???
המון תודה מראש
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 28.05.2015
שעה: 14:01
שלום איילה, מבחינת חוקיות הסעיף - הוא חוקי. את יכולה לנהל משא ומתן עם המעביד על מנת לבטל את הסעיף או לקצר את משך הזמן או את הסיבות בעטיין תבוטל עמלת המכירה.
מבחינת שכר - יש לבחון אם בסופו של יום (כלומר לאחר ביטול עמלת המכירה), השכר החודשי היה לפחות בגובה שכר מינימום. זאת הנקודה הרלונטית - האם ביטול עמלת המכירה גרר אחריו שכר שהוא מתחת לשכר המינימום, שאם כן אין להפחית את כל עמלת המכירה.
|
מחבר: איילה
תאריך: 28.05.2015
שעה: 14:21
תודה על התגובה המהירה!
יש לי שאלת הבהרה, כרגע אני מקבלת שכר בסיס שעתי אשר לא נפגע מההורדות.
המצב הוא כזה שלא מעט לקוחות מבטלים את העסקה בטווח של כמה חודשים מיום העיסקה,
הביטול הוא לרוב עקב בעיה במוצר או בשירות ואינו קשור כלל לאיכות המכירה שלי (שהיא בין הגבוהות בחברה), החברה גובה מהלקוח קנס יציאה בסכום לא מבוטל וממני מורידים את העמלה במלואה. יש משהו לעשות בנידון? ממקום של חוסר הגינות?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 28.05.2015
שעה: 15:39
בוודאי - לנסות ולהסדיר עניין זה מול המעסיק, זה בעצם מעין העלאת שכר (לדוגמא: תנסי להקטין את התקופה בה ביטול עסקה נוגס לך מעמלת המכירה ו/או תנסי להקטין את ההפחתה של עמלת המכירה כתוצאה מביטול עסקה). שיהיה בהצלחה!
|
מחבר: סימבטה
תאריך: 18.05.2015
שעה: 11:16
האם בבית הדין הארצי ניתן להסתמך על תקנות סדר הדין האזרחי בנושא שאין התייחסות אליו בתקנות סדרי הדין של בתי הדין לעבודה ?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 18.05.2015
שעה: 12:32
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1966 סעיף 33 "בכל עניין של סדר דין שאין עליה הוראה אחרת בחוק זה או בתקנות לפיו, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק"
מכאן שבדרך כלל כשאין בחוק בית הדין ו/או בתקנות שמתוכו מסתמכים על תקנות סדר הדין האזרחי
בהצלחה
|
מחבר: סימבלטה
תאריך: 20.05.2015
שעה: 11:21
איך התשובה עולה בקנה אחד עם תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)?
|
מחבר: אביבה בורנובסקי
תאריך: 20.05.2015
שעה: 12:22
לצערי אני לא מוצאת את הסתירה בין התקנות ולכן אני ממליצה לך לפנות לעו"ד לקבלת יועץ משפטי מקיף
בהצלחה
|
מחבר: שי סיגלר
תאריך: 17.05.2015
שעה: 10:58
שלום לכם,
מבקש לשאול האם עובדת משק בית שעברה את גיל הפרישה (מעל 65) וממשיכה לעבוד , האם נדרש להפריש לה לקרן פנסיה?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 17.05.2015
שעה: 11:25
סעיף 4 לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני קובע רשימה של מקרים בהם לא חל הצו. אחד מהמקרים מנוי בסעיף קטן 6 כדלקמן:
"מי שפרש מעבודתו בגיל פרישה חובה ומקבל קיצבה. "קיצבה" בסעיף זה – למעט קצבאות וגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי".
בהתאם לאמור לעיל, במידה ועובדת משק הבית עברה את גיל פרישת חובה, יש לבדוק האם היא מקבלת פנסיה/קצבה מגוף כלשהו. במידה והתשובה שלילית - עלייך לבטח אותה בביטוח פנסיוני.
ויודגש, במידה ועובדת משק הבית מקבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, עדיין נדרש להפריש עבורה לקרן פנסיה!
|
מחבר: דודי צור
תאריך: 31.05.2015
שעה: 15:59
היי
בהמשך לתשובה, היות ומצויין שהעוזרת הינה בגיל 65 , והיות וגיל פרישת חובה הוא 67 , אזי ,לעניות דעתי , חל עליה בכל מקרה צו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק.
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש