| תאריך |
|---|
מחבר: עובדת חברה
תאריך: 16.03.2015
שעה: 15:19
מה החוק אומר על תשלום עבור יום הבחירות לעובד שעתי שמגיע יומיים בשבוע למשרד ולא ביום הבחירות? תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 16.03.2015
שעה: 16:21
בסעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 נקבעה הזכאות לשכר בעבור יום בחירות כדלקמן:
"עובד שעבד אצל מעביד לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, וכן עובד שעבד בעבודות יזומות אצל אחד המוסדות הציבוריים לפחות 14 ימים מתוך החודשיים שלפני יום הבחירות, ישלם לו המעביד את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת".
כלומר, במידה והיית אמורה לעבוד ביום הבחירות, את אמורה לקבל שכר עבודה כאילו עבדת. אבל, אם זהו יום שממילא לא היית אמורה לעבוד בו, אינך זכאית לשכר.
|
מחבר: עובד
תאריך: 12.03.2015
שעה: 21:00
שלום רב,
לאחר חודשיים עבודה המעסיק שלי הודיע לי בהתראה של שעה שיש לי שימוע לפני פיטורים, כשלדבריו לא קריטי להודיע לי מראש מאחר וסיבת הפיטורים היא צמצומים. בזמן זה הוא חסם לי את הגישה למייל, לקח ממני את המפתח למשרד, ודיבר איתי על המסמכים שישלח לי לגבי הפיטורים, כך שמשתמע מדבריו שהייתה זו שיחה רק לשם פרוצדורה והפיטורים כבר הוחלטו. לאחר השיחה נשלחתי הביתה בהמתנה לתשובה, ומאז אני עדיין ממתינה כשבוע לאישור סופי לפיטוריי, המעסיק לא יצר עימי שום קשר. וגם שילם לי את המשכורת החודשית באיחור של מספר ימים.
עד מתי עלי להמתין לפיטורים רשמיים?
במידה ולאחר תקופה יתקשר ויגיד לי שבעצם החליט לא לפטר אותי, האם זה מחייב אותי לחזור לעבודה?
במידה והמעסיק אינו יוצר עימי קשר מה זה אומר לגבי סטטוס העבודה שלי? האם אני נחשבת עובדת שלו כל עוד לא קיבלתי מכתב פיטורים? מה הגבול?
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 15.03.2015
שעה: 10:13
שלום
על מעביד לערוך שימוע בתום לב לתת בידיך זמן מספיק להתכונן לשימוע וההזמנה לשימוע צרכה להיות בכתב
אם המעביד חפץ בכך הוא יכול לבקש שלא תשובי לעבודה והוא ישלם את ימי ההודעה המוקדמת
על המעביד לתת לעובד מכתב פיטורין בסמוך להחלטתו על הפיטורין הייתי ממליצה לך לפנות לקבלת יעוץ משפטי מטעמך כדי לברר את הזכויות המגיעות לך
|
מחבר: שם בדוי
תאריך: 11.03.2015
שעה: 17:13
היי,
במשכורת האחרונה שקיבלתי עודכן לי בטעות מעסיק סכום נסיעות יתר של 860 ש"ח.
הטעות התגלתה מהר והיום,כעבור שבועיים מקבלת המשכורת, קיבלתי מייל מרכזת השכר שמקזזים לי את הסכום במשכורת הקרובה.
שאלתי היא האם יש את האפשרות לעשות זאת? הטעות היא של המעסיק ולא שלי,ובנוסף היא לא נוצרה באשמתי (עקב דיווח כוזב וכדומה)
לעזרתכם אודה!
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 11.03.2015
שעה: 17:21
סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע מהם הסכומים אותם מותר לנכות מהשכר על ידי המעביד. טעות שנוצרה בשכר אינה מקנה למעביד זכות לקזז אותה מהשכר, ללא קבלת רשות ואישור בכתב לכך מהעובד. אני מפנה אותך למאמר שלי שכתבתי בדיוק בנושא זה. ניתן למצוא אותו על ידי לחיצה על הכרטיס שלי למעלה.
|
מחבר: שם בדוי
תאריך: 11.03.2015
שעה: 17:36
רק לראות אם הבנתי נכון :
המעסיק רשאי לקבל את מלוא הסכום בחזרה רק בהתנייה לגביית עד רבע מסכום הטעות פר חודש וקבלת האישור בכתב על ידי.
כן?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 11.03.2015
שעה: 17:45
לא מדוייק. הרבע רלוונטי רק לגבי חוב שאתה חב למעסיק (נגיד הלוואה שקיבלת ממנו, ויש הסכם בכתב שמורידים את התשלומים דרך התלוש, אז אסור שכל תשלום יעבור רבע מהשכר).
לגבי ההסכמה שלך - הבנת נכון. אסור לגעת לך בשכר, גם אם התחוללה טעות מטורפת בשכר, מבלי שמקבלים את אישורך לכך! ואם אין אישור, צריך להגיש תביעת השבה לבית הדין לעבודה.
|
מחבר: שם בדוי
תאריך: 11.03.2015
שעה: 17:53
אז מה ההגדרה לטעות שהמעסיק ביצע,עלה עליה,וכעת רוצה חזרה את הכסף?
יש הגדרת בסיס לתשלום נסיעות בתלוש המשכורת שלי שזה שכר נסיעות בסיסי כפול מספר הימים שעבדתי.
בעת שהמעסיק טועה בחישוב הנ"ל ומזכה אותי בסכום גבוהה יותר אזי הוא דורש את כספו בחזרה.
יש לו הזכות? ואם כן,באילו תנאים?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 11.03.2015
שעה: 18:43
אין הגדרה. ממליצה בחום לקרוא את המאמר שלי בנושא הזה בדיוק.
|
מחבר: חני ו
תאריך: 11.03.2015
שעה: 0:25
שלום,
לפני כחודש החלטתי על פרישה לגימלאות לאחר 20 שנות עבודה במקום עבודתי הנוכחי.
ע"פ הדיווח האחרון שקיבלתי מחברת הביטוח סכום הפיצויים לו הינני זכאית הוא 75,000 ש"ח.
ע"פ חשבת השכר של החברה, סכום הפיצויים לו הינני זכאית ע"פ חישוב שהיא ערכה נמוך בכ - 15,000 ₪ ביחס לדיווח של חברת הביטוח.
ואני שואלת:
למי שייך ההפרש של 15,000 השקלים? למעסיק או לי?
כי חשבת השכר הורתה לחברת הביטוח להפריש למעסיק את היתרה בעוד שלמיטב הבנתי הכסף הוא שלי ו"משיכת" הכסף לטובת המעסיק אינה חוקית
תודה.
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 11.03.2015
שעה: 10:27
שלום חני. כספי הפיצויים בפוליסה הם באופן חד משמעי שלך. מדובר בריבית שהתווספה על הכספים הצבורים במרוצת השנים. יתירה מזו, במידה והמעסיק רוצה למשוך חזרה את ההפרש אל חשבונו, חברת הביטוח/קרן הפנסיה צריכה לקבל את אישורך/הסכמתך לכך. במידה ולא תתקבל הסכמה, על המעסיק להגיש תביעה לבית הדין לעבודה על מנת לקבל חזרה לידיו את הכספים.
|
מחבר: סמי
תאריך: 03.03.2015
שעה: 20:45
שלום,
אודה להמלצתכם בנדון:
אני מייצג את עצמי בבית הדין לעבודה, והסתבר לי כי השופט מתעלם משורה של מעשים פלילים אשר עורכי הדין של הצד שכנגד מבצעים, כדוגמת: המצאת מידע שקרי, העלמת מידע מהותי, הפרת צו גילוי מסמכים, משלוח מכתב איומים. כמו כן, הנתבעים (אשר אחד מהם טייקון) אף לא בחלו מלבצע שורה של עבירות פליליות. בגין סוגיה זו הגשתי תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד, שמסיבות עלומות אינה ששה לפסוק בנדון. בקשה לקבלת החלטה בנדון לא זכתה למענה ענייני, ולפיכך אני חש שאני מאבד את יומי בפני בית הדין. תודה
|
מחבר: אביבה בורנובסקי, עו"ד ומגשרת
תאריך: 04.03.2015
שעה: 10:18
סמי שלום רב
השופטים שופטים רק לפי מה שמוצג לפניהם ולכן אם אתה מרגיש שאתה לא מצליח להעביר אליהם את טענתך כראוי
אני ממליצה לך לפנות לייצוג משפטי
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 04.03.2015
שעה: 10:00
שלום סמי,
שופטים אינם שוטרים כך שהציפייה שלך שהם ינקטו בפעולה נוכח מעשים לכאורה פליליים של עורכי דין איננה ריאלית.
ברמה הפרקטית, אתה יכול להגיש בקשות לגבי הפרות של צוים לגילוי מסמכים וכל דבר שקשור להליך המשפטי עצמו.
הייתי מציעה לך לשקול ולפנות לקבלת ייצוג משפטי מטעמך.
|
מחבר: סמי
תאריך: 05.03.2015
שעה: 1:42
שלום,
תודה על המענה. שופטים אינם שוטרים, אך כאשר בעל דין מבקש להרשיע צד בשיבוש הליכי משפט ועדות שקר, על בית הדין לקבל פסיקה בנדון ולא להעלים עין. מעבר לכך, עלות ייצוג משפטי אינה דבר זניח, ובהתאם למה שהבנתי לחלק ניכר מעורכי דין ישנה נטייה להעלים עין ממעשים פלילים של עמיתיהם, מה שגם עורכי דין רבים נוטים ל"ראש קטן" ואינם מעוניינים להגיש קובלנה לוועדת האתיקה בגין מעשי עמיתיהם.
אם יש לכם המלצה על עו"ד אשר מסוגל לנהל מערכה משפטית רב חזיתית וראויה בסכום סביר, הדבר יהיה לעזר.
|
מחבר: יואב פלד
תאריך: 03.03.2015
שעה: 15:34
מחפש פסקי דין, מאמרים, או כל חומר אחר הנוגע לפרקטיקה של הורדת/צמצום שעות עבודה ו/או השעייה בכפיה כעונש שמוטל על עובדים מסיבות שונות.
|
מחבר: רות דונר
תאריך: 03.03.2015
שעה: 19:07
יואב שלום,
פרקטיקה של הורדת/צמצום שעות עבודה ו/או השעייה של עובד משמעה הטלת סנקציות משמעתיות על עובד כפועל יוצא של התנהגות שלו במהלך העבודה שהיוותה הפרת משמעת, קלה או חמורה. לצורך הפעלת הפרקטיקה האמורה צריך לחול תקנון משמעת במקום העבודה בו מפורטות העבירות שנחשבות להפרת משמעת כשלצידן הסנקציות שניתן להטיל בגין כל עבירה ועבירה.
לרוב, תקנון המשמעת קובע כי כשמדובר בעבירות חמורות, למעסיק אפשרות לשלוח את העובד לביתו באופן מיידי עוד בטרם נערך הבירור המשמעתי - השעייה. לרוב, בתקופת ההשעיה משולם לעובד רק 50% מהשכר, ואם הוא יימצא זכאי בבירור המשמעתי הוא יקבל השלמה של 50% השכר הנותרים.
מכוחו של תקנון המשמעת ניתן גם לשלול מעובד פיצויי פיטורים ו/או דמי הודעה מוקדמת.
|
מחבר: יואב פלד
תאריך: 03.03.2015
שעה: 22:37
תודה רבה על התשובה. אבל אילו אמצעים עומדים לרשות העובד, חוץ מהתפטרות בחזקת פיטורים, אם הצמצום או ההשעייה נעשים לא על פי ההליך שתיארת, ולא בגלל עבירה משמעתית שמופיעה בתקנון, אלא, למשל, בשל אי-עמידה במכסות או סתם התאנות של הממונה?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 04.03.2015
שעה: 9:56
נשמע שיש בעייתיות מסויימת במקום העבודה. אם היחס מהסוג שתואר על ידך משותף לעובדים נוספים, הייתי מציעה לפנות לארגון עובדים ולהתאגד. כשעובדים הופכים לקולקטיב יש להם כוח אל מול התעמרות של מעסיק.
אפשרות שנייה ברמה הפרטנית - לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ולבחון מה האפשרויות שעומדות בפנייך.
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש