| תאריך |
|---|
מחבר: מיקי
תאריך: 20.09.2015
שעה: 14:22
שלום,
עבדתי בחברת הייטק גדולה במשך 2.5 שנים עם הצטיינות (בונוסים וכד').
החברה עובדת בשיטת sprints of two weeks כלומר שמים יעדים לשבועיים.
אז אם למישהו מתכנן חופש בשבועיים הנ"ל חייב להגיד ואז מורידים מעומס של שבועיים האלו את המשקל של אותו הבן אדם ( אי אפשר לקחת חופש באמצע אם לא הודעת לפני ).
אז: הודעתי 3 שבועות לפני שאצטרך חופש של-3 אולי 4 ימים. המנהל אמר "תגיד את זה בתחילת sprint הבא כי כרגע אנחנו באמצע sprint ".
המצב אבל היה שהיה פרויקט עמוס ואחרי שספרנו את כל הימים שיש לנו עד לשחרורו היה לחוץ יחסית.
אז בתחילת sprint הבא, הגיע המנהל ואומר לי "אני רואה שלקחת חופש. מה פתאום אתה אומר את זה רק עכשיו, אתה יודע שזה לחוץ, אני לא מאפשר לך לצאת לחופש הזה"
מפה התחלתי לחפש פתרונות ואחד הפתרונות שהצעתי שאעבוד 150% אחוז ואשלים את המשימות שלי עוד לפני החופש שכבר לא ניתן לבטל (טיסה מאד חשובה לי).
אישרו לי כזה דבר ובאמת עבדתי כל יום עד +22:00 והצלחתי להביא 90% את הפרויקט לסיומו. יומיים לפני החופש שלי, הלכתי לשוחח ולדווח סטטוס למנהל רק שהתברר שהוא טס לשבוע חופש ליוון באותו היום.
אז דיווחתי את המצב יום לפני החופש שלי למנהל של מנהל שב-99% הפרויקט ייצא שבוע לפני deadline כי הכל גמור שם ואני כן חייב לצאת לחופש הזה.
הוא ענה אני צריך אותך אבל תעשה מה שאתה חושב וכך יצאתי לטיסה שלי.
הפרויקט אכן יצא שבוע לפניי וכולם קבלו מכתב תודה חוץ ממני שקיבלתי מכתב לשימוע בטענת "הפרת משמעת חמורה"
בשימוע הם פשוט שתקו, אני הוכחתי למעשה שבלעדיי הפרויקט הזה בכלל לא היה יוצא ותרומתי הייתה כל כך גבוהה שהוא יצא שבוע לפני המתוכנן )כי היו שינויים מאד קטנים כשלא הייתי).
במכתב פיטורים הם רשמו סיכום של השימוע אם לא מעט אי-דיוקים כמובן אלו לטובתם
בנוסף בקשתי חודש הסתגלות נוסף כי זה בדיוק נפל על חגים (לפני ראש השנה) ואמרתי לא אמצע עבודה כרגע – סירבו.
*כל הנאמר למעלה יש תכתובת מוצקה והקלטה של השימוע
נראה לי בקשה של 3 ימים עם התראה של 3 שבועות ובנוסף הפרויקט אכן יוצא שבוע לפני המתוכנן עם קשר ישיר של תרומתי, זה קצת תמוה.
השאלה: האם הפיטורים מוצדקים?
אם לא, אני מחפש עו"ד שיעזור לי
תודה, שנה טובה וגמר חתימה טובה.
gggmeil@gmail.com
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 21.09.2015
שעה: 17:22
מיקי שלום רב,
קראתי את סיפורך ונראה כי תרומתך הרבה לחברה לא הועילה בבואם לפטר אותך .
עליך להתייעץ בעורך דין כדי להבין אם הליך הפיטורין היה תקין וכמובן אם שילמו לך את כל הכספים הנובעים מעצם הפיטורין
בהצלחה
|
מחבר: אביב
תאריך: 15.09.2015
שעה: 19:58
התפטרתי מעבודתי ואני מסיים לעבוד בסוף החודש- ספטמבר.
לזכותי ישארו כ-25 ימי חופשה.
האם אני רשאי לדרוש מהמעסיק לשלם לי שכר גם עבור חודש אוקטובר ע"ח ימי החופשה שנותרו?
או שהמעסיק יכול לסרב לכך ולפדות את ימי החופשה בתשלום המשכורת האחרונה של ספטמבר?
תודה מראש
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 20.09.2015
שעה: 8:19
אביב שלום רב,
בתאריך סיום עבודתך על המעסיק לערוך לך גמר חשבון כלומר לשלם לך את כל המגיע לך פדיון ימי חופשה, דמי הבראה עד ליום עבודתך האחרון וכל התשלומים האחרים שנובעים מהזכויות שלך כעובד.
בקשתך לתשלום חודש עבודה נוסף חייבת להיות בהסכמת המעסיק שכן עלות עובד למעביד לא מתבטאת אך ורק במשכורת אותה המעסיק משלם לעובד, ולכן נראה לי שאתה צריך לפנות למעסיק ולשאול אותו אם יסכים לבקשתך, המעסיק יכול להסכים אך אינו חייב
בהצלחה
|
מחבר: רז לוי
תאריך: 09.09.2015
שעה: 21:44
שלום!
ברשותי קרן פנסיה קיימת, התחלתי לעבוד(כחצי שנה) ולא עדכנתי את המעסיק.
הוא לא הפריש לי כספיי פנסיה בכל התקופה הזו כדרוש בחוק, והקרן נסגרה.
המעסיק אחריו (ופה העניין) לא הפריש לפנסיה מהיום הראשון ובמשך חצי שנה, מהסיבה הזו.
מי אחראי לשלם את כספי הפנסיה כשעבדתי אצל המעסיק השני, בחצי שנה הראשונה?
תודה!
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 15.09.2015
שעה: 19:41
רז שלום,
צו ההרחבה לפנסיה חובה קובע, כי עובד זכאי להפרשות לפנסיה לאחר 6 חודשי עבודה; וכי במידה ויש לעובד קרן פנסיה פעילה, יש לבצע את ההפרשות לפנסיה לאחר 3 חודשי עבודה רטרואקטיבית למועד תחילת העבודה.
במועד בו התחלת את העבודה אצל המעסיק השני, לא היתה ברשותך קרן פנסיה פעילה, ולכן המעסיק לא נדרש להפריש עבורך לפנסיה בעד החצי שנה הראשונה.
|
מחבר: לי
תאריך: 09.09.2015
שעה: 9:49
שלום רב,
המנהל שלי מכריח אותי לקחת חופש יום שלם במידה ואני מאחרת לשעתיים שלוש למרות שאני מוכנה להשלים את השעות . הוא מסביר את זה בכך שאי אפשר להוריד חצי יום חופש... ועוד אומר שאם אני מאחרת יותר מחצי שעה לעבודה שלא אבוא בכלל באותו יום. האם יש לו זכות לעשות דבר כזה?
תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 10.09.2015
שעה: 14:51
לי שלום,
אין כל מניעה לאפשר לעובד לקחת חלקי יום חופש או אפילו 1 שעת חופש. כעיקרון, המעסיק שלך לא יכול לשלוח אותך הביתה במידה ואיחרת לעבודה, אלא אם כן עניין זה רשום מפורשות בהסכם ההעסקה שלך או שקיים תקנון משמעת בעבודה שמסדיר את הסנקציות שניתן להטיל על עובד שאיחר לעבודה. מצד שני, גם לא נהוג לאחר לעבודה ב-3 שעות. ויתכן שהאיחור שלך אילץ את המעביד להביא עובד אחר שיחליף אותך, ואז בהחלט לגיטימי שהוא לא יידרש לשלם 2 משכורות עבור אותו תפקיד.
|
מחבר: שושי
תאריך: 07.09.2015
שעה: 12:14
שלום רב,
אני עובדת בחברה גדולה כבר הרבה שנים במשרה מלאה. לפני מס׳ שנים פתחה החברה מוקד הנותן מענה חירום ללקוחות החברה.
את המוקד מאיישים עובדים אשר כבר עובדים במשרה מלאה ובנוסף לכך מאיישים את קו הטלפון החירום לאחר שעות העבודה עד לבוקר למחרת, כולל שבתות וחגי, תורן אחד כל משמרת שעונ לשיחות מהבית בטלפון של החברה. כמובן, שהעובד שהיה תורן בלילה ממשיך לעבוד במשרד כרגיל בשעות הבוקר.
על כל תורנות לילה כזו העובד מקבל 215 שח תוספת לשכר. כשבסוף שבוע התורנות רציפה מיום שישי בצהריים ועד יום ראשון בבוקר.
השכר הזה לא השתנה מיום הקמת המוקד הנ"ל והעבודה והדרישות בכל תורנות תפסו נפח הרבה יותר גדול מהיום בו נפתח המוקד.
כשמבקשים העלאה בהתאם נתקלים בתגובה שזהו צ׳ופר ותמיד יכולים לעזוב. אך מי שצריך את הכסף, גם המעט הזה, נשאר בעל כורחו.
רציתי לדעת מה ההיבט המשפטי בעיניין זה, גם השכר שלא עלה כבר 5 שנים, וגם העובדה שהעבודה היא בלילה, ובשבתות וחגים והשכר נראה לי נמוך.
תודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 07.09.2015
שעה: 12:39
שושי שלום אב,
מסיפורך עולה כי המשמרת אינה במקום העבודה וכי אתם לא עומדים בכל זמן המשמרת לרשות המעסיק מדובר ובמענה טלפוני מכאן אני מבינה כי הזמן בו את "במשמרת" אינו זמן עבודה רגיל כך שלא מגיע עבורו שעות נוספות נושא התשלום עבור המענה הטלפוני צריך להסתכם בין הצדדים במשא ומתן.
בהצלחה
|
מחבר: שושי
תאריך: 07.09.2015
שעה: 12:47
המשמרת מונעת ממני לצאת מהבית או לישון כראוי בכדי להיות מחוברת למחשב וכדי שאוכל לתת מענה הולם ללקוחות ללא הפרעות.
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 07.09.2015
שעה: 13:04
שושי שלום אני חוזרת על המלצתי שעובדי המוקד ינהלו משא ומתו עם החברה שכן לא מדובר בשעות נוספות שהם שעות שהעובד עומד כל כולו לרשות המעסיק
בהצלחה
|
מחבר: יוסי בן זכאי
תאריך: 07.09.2015
שעה: 2:05
האם ישנה אפשרות למעסיק לשנות תלושי שכר רטרואקאיבית. יש ברשותי תלושי שכר מאותו חודש עם נתוני ימי מחלה שונים ב25 ימים(מינהסתם זה נעשה כדי לפגוע בזכויותי ). האם אין כאן עבירת זיוף פלילית ? .תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 10.09.2015
שעה: 14:47
שלום יוסי. אפשרות טכנית בוודאי שקיימת אבל מהותית הדבר מנוגד להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. כמובן שתלוש השכר שאתה אוחז בו, שתאריך הוצאתו מוקדם יותר, הוא התלוש התקף והרלוונטי. הדבר חמור ופלילי ובאפשרותך להגיש תלונה למשרד הכלכלה בעניין אשר יחקור את העניין ועל סמך ממצאי חקירתו ישקול אם להעמיד לדין פלילי את המעסיק. ניתן להגיש את התלונה באמצעות אתר האינטרנט של משרד הכלכלה.
|
מחבר: מיכאל
תאריך: 05.09.2015
שעה: 17:24
שלום,אשמח לעזרה
עבדתי כמדריך חדר כושר בפנימייה,בבית ספר
עם תלוש חודשי,במשך 24 חודשים...
עבדתי מספר ימים בשבוע ,בכל יום שעה
וחצי ,קיבלתי על שעה וחצי סכום של 112 שח (סה"כ משכורת חודשית בין 1000ל-2000ש"ח בחודש
מלבד חודשים שהתלמידים היו בחופשות או בחגים שלא קיבלתי כלום)לאחרונה פוטרתי...
1)אין לי מושג כמה פיצויים מגיע לי,ולא הצלחתי להבין איך זה מחושב
2)איך מחשבים במקרה כזה ימי חופשה ,הבראה
וכמה אני אמור לקבל על כל יום כזה,ראיתי בתלוש שנתמו לי על יום הבראה 38 שקל הגיוני!?
3)כמה ימי התראה מגיע לי ולפי איזה תשלום?
אשמח לעזרה,ולהסבר פשוט...
מקריאה באינטנרט לא הצלחתי להבין בשורה התחתונה איך זה עובד וכמה מגיע לי
תודה רבה על הפורום הזה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 05.09.2015
שעה: 22:21
מיכאל שלום רב, לפי סיפורך היית עובד שעתי ולכן כל הזכויות שלך נגזרות מכך אך כדי לעזור לך לחשב את הזכויות הסוציאליות שלך עליך לדעת את אחוז המשרה שלך ו/או כמה ימים בשבוע עבדת. את אחוז המשרה אתה מחשב כמספר השעות שעבדת בפועל בחודש חלקי 186 שעות שהם משרה מלאה חודשית ואז תעשה ממוצע של 12 החודשים האחרונים. כאשר תדע מה אחוז המשרה שלך תוכל לעשות חישוב של ימי החופשה וההבראה והודעה מוקדמת שמגיעים לך חישוב הפיצויים יעשה לפי הממוצע השכר שקיבלת ב-12 החודשים האחרונים לעבודתך.
בהצלחה
|
מחבר: מעיין שדה
תאריך: 01.09.2015
שעה: 15:10
שלום,
התחלתי לעבוד במקום הנוכחי ב 10.4.15. בתפקיד הנוכחי אין אדם נוסף שמבצע אותו או יודע לבצע לכן לא מאפשרים לי לצאת לחופשות לבקשתי במהלך השנה. מנגד, בחגים סוכות ופסח כל העובדים יוצאים לחופשה. השאלה שלי היא כזו - במידה ו"מכריחים" אותי לצאת לחופשה (גם בערבי חג ראש השנה, כיפור וסוכות) וגם בחול המועד של סוכות, האם אני זכאית לדרוש תשלום עבור ימים אלה? אני מבינה שאם היו לי מספיק ימי חופשה הייתי יכולה לקחת אותם, מכיון שאני לא עובדת מספיק זמן וניצלתי יום חופש אחד על חשבון תשעה באב, יש לי אולי 3 ימי חופשה בסך הכל. סך כל הימים של ערבי החג וחול המועד סוכות יוצא 7 ימים סך הכל, האם אני רשאית לדרוש תשלום עבור כל הימים האלה?
מעיין
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 02.09.2015
שעה: 15:26
שלום מעיין,
יציאת עובד לחופשה וכמו כן הוצאת עובד לחופשה צריכה להיעשות בתיאום מראש, כאשר נדרשת הסכמת המעביד למועד החופשה (במידה ומדובר בחופש שהעובד מבקש לקחת).
חוק חופשה שנתית מחייב מעסיק, אחת לשנה, להוציא עובדים לחופשה שאורכת לפחות 7 ימים רצופים, ואת שאר הימים ניתן לקחת כימים בודדים או לצבור כימי חופשה.
מכאן, שסגירת מקום העבודה לצורך חופשה מרוכזת בת 7 ימים עומדת בקנה אחד עם הוראות חוק חופשה שנתית.
נוצרת בעיה כאשר לעובד אין מספיק ימי חופשה כך שהוא נכנס למינוס של ימי חופשה, וזה אומר שהוא יוצא לחופש אך לא יכול לקבל שכר במסגרת ניצול ימי חופשה. מצב זה לא תקין, ולמעסיק אסור להוציא עובד לחופש אם אין לעובד מספיק ימי חופשה. המשמעות הינה שהעובד זכאי לשכר למרות שאין לו ימי חופשה מספיקים. במקומות עבודה מסויימים מאפשרים לעובדים להכנס למינוס של ימי חופשה, ואז הם כן מקבלים שכר במסגרת ניצול חופשה ובהתאמה יתרת ימי החופשה שלהם שלילית עד שהיא מתאזנת.
|
מחבר: דביר כוכבי
תאריך: 30.08.2015
שעה: 16:04
שלום ,התחלתי לעבוד בחברת היי טק בתאריך 7/09/2014 ,לפני כשבועיים קיבלתי הזמנה לשימוע
מיום ליום ,נעדרתי כשבועיים עקב מחלה ,ואתמול פוטרתי ,המשמעות שחסר לי שבוע
למלאת השנה! לאחר השימוע ביקשתי להיות בבית עד קבלת ההחלטה
שאלתי היא :
האם מחשבים את ימי ההתראה ,להשלמת השנה כי מגיע לי 11 יום (במקרה כזה יהיה לי שנה מלאה)?
האם הוא ייכול לשלם לי את ימי ההתראה ולבקש שלא אגיע ,ובכך לטעון שלא השלמתי שנה?
האם במקרה כזה מגיע לי פיצויים וימי הבראה ואבטלה?
בתודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 30.08.2015
שעה: 19:11
דביר שלום רב,
ימי ההודעה המוקדמת נחשבים לימי עבודה לכל דבר ועניין באם המעסיק מוותר על עבודתך בימי ההודעה המוקדמת עדין הימים האלה נחשבים כימי וותק ולכן לפי דבריך עברה שנת שעבודה שלמה ומכאן שבעריכת גמר חשבון שיעשה לך מגיע לך פיצויי פיטורין הבראה וכן פדיון ימי חופש שנותרו לזכותך. בכל מקרה אני ממליצה לך לקבל יעוץ משפטי שיעזור לך למצות את כל הזכויות המגיעות לך בסיום עבודתך
|
מחבר: אסתר.ע
תאריך: 30.08.2015
שעה: 15:16
לפני שלוש וחצי שנים עזבתי מקום עבודה (בית ספר פרטי לאומנות) שעבדתי בו כ 5 שנים כמורה לאומנות והחתים אותי על חוזה עבודה שבו קיים סעיף כזה: ״במהלך הסכם זה ומשך 5 שנים מיום הפסקת ההסכם ותהיה הסיבה לכך אשר תהיה לא יעסוק המורה בכל עיסוק ולא ייתן כל שירות העלול להעמידו ביחסי תחרות עם בית הספר או בניגוד אינטרסים עמו ובכל מקרה לא ילמד אומנות ולא יעסוק בכל פעילות אחרת העשויה לפגע בבית הספר באזורים הבאים: בקעת אונו והסביבה, שוהם והסביבה, גבעתיים ופתח תקווה.״
האם סעיף זה קביל וחוקי? בימים אלה פונים אליי תלמידים מאיזור פתח תקוה והסביבה ומבקשים שיעורים פרטיים ואני מפחדת שאם אענה בחיוב אסתבך בגלל החוזה.
אשמח לתשובה
תודה
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 31.08.2015
שעה: 22:11
אסתר שלום.
סעיף איסור התחרות שהחתימו אותך הינו דרקוני ובהתאם לעובדות שפירטת בשאלתך, הוא לא יחזיק מים בבית הדין לעבודה, כלומר לא יינתן צו האוכף אותו. מכל מקום, תניות אי תחרות נאכפות במקרים קשים, בהם יש חוסר תום לב קיצוני מצד העובד, בהם נפגע אינטרס לגיטימי של המעסיק, בהם יש סוד מסחרי הראוי להגנה.
לפי תיאורך, עבדת כמורה לאומנות, זה המקצוע שלך, ובאפשרותך לעבוד במקצוע זה ללא שום הגבלה. מאחר וכבר חלפו 3.5 שנים - את יכולה ללמד שיעורים פרטיים ללא כל חשש.
|
מחבר: תומר
תאריך: 29.08.2015
שעה: 13:33
שלום. חברה מעסיקה מאוד עובדים חלקם קבועים חלקם זמניים. החברה איננה מפרישה לפנסיה לכל העובדים, בעיקר מפרישה לכאלו שעובדים מס שנים. האם ניתן לתבוע ייצוגית בבית הדין לעבודה בתובענה יצגוית במידה ומדובר בסהכ במאות בודדות של עובדים? תודה
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 30.08.2015
שעה: 11:39
תומר שלום רב,
תובענה ייצוגית היא הליך משפטי המאפשר לאדם אחד לתבוע בשם קבוצה של אנשים בעלי אינטרס זהים משאלתך עולה כי כמה מאות אנשים אינם מקבלים זכות המגיעה להם על פי צו ההרחבה במשק ולכן נראה כי באפשרותך לייצג את כל העובדים ולתבוע בשם כולם, נראה כי פניה שיעוץ משפטי תבהיר לך את מעמדך בקשר עם הקבוצה ועם רצונך לתובע בתביעה ייצוגית בהצלחה
|
מחבר: נדב
תאריך: 29.08.2015
שעה: 6:32
אני מועסק כמאבטח במגזר הפרטי, אני עובד כדרך קבע בשבתות ואף עובד בחגים מסויימים... לאחרונה פנה אליי המעסיק בדרישה שאעבוד ביום כיפור, טענתי בפניו שזהו קו אדום מבחינתי ואין שום סיכוי שאעבוד בכיפור.
האם הוא יכול לדרוש ממני לעבוד בכיפור על סמך זה שאני עובד בימי חג ושבתות?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 31.08.2015
שעה: 22:34
שלום נדב,
ענף האבטחה הינו תחום בו ניתן להעסיק עובדים בשבתות, בחגים וביום כיפור על פי חוק. בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, אף ניתן שלא לקבל עובד לעבודה בתחום זה במידה ואין באפשרותו לעבוד בשבת.
לשאלתך - כפי שכתבת, אתה מסכים ועובד בשבתות וחגים, אך מבחינתך יום הכיפורים הוא קו אדום, כפי שאמרת למעסיק. המעסיק, מכוח חובת תום הלב המוטלת עליו ביחסי עבודה, צריך להשתדל למלא אחר בקשתך ולאפשר לך לא לעבוד ביום כיפור. מצד שני, במידה ונסיונותיו שלא לשבץ אותך ביום כיפור לא צלחו (מפאת מחלה של עובדים, היעדרות אחרות, נבצרות שלהם או כל סיבה שהיא) והוא "נתקע" ללא מאבטח/ללא מספיק מאבטחים ביום כיפור, עליך "לבלוע את הצפרדע" ולעבוד. זוהי חובת הנאמנות המוטלת עליך בתור עובד. במידה ולמרות שיבוצך תסרב לעבוד, המעסיק יכול לראות בכך הפרת משמעת, על כל המשתמע מכך.
|
מחבר: אבי
תאריך: 27.08.2015
שעה: 18:03
שלום החלטתי לעזוב את מקום עבודתי בהודעה מראש. כחלק מסגירת חשבון עם המעסיק נתבקשתי להחזיר הוצאות הדרכה על פיהם אני מחויב לפי נוהלי החברה. נוהל החברה קובע כי באחריות העובד למלא טופס רישום עם התחייבות לעבוד מספר חודשים בהתאם לעלויות ההדרכה. במקרה שלי יצאתי להדרכה בחו"ל ומאחר שהרישום להדרכה לא נעשה דרך מערכות המיחשוב של החברה אלא ישירות מול ספק ההדרכה (כולל תשלום עלות הקורס) לא מולא טופס רישום ידני במקום כנדרש בנוהל. שאלותיי בנושא זה הם: 1. האם יצאתי לקורס מהווה הסכמה לתנאי ההתחייבות המקובלים בנוהל למרות שלא התחייבתי לכך בכתב? 2. האם במקרה זה, יש למעסיק עילה לדרוש קיזוז הוצאות ההדרכה (באופן יחסי לפני מספר החודשים שנותרו), הרי גם הוא נוטל באחריות מסוימת של אי החתמת עובד טרם יציאתי לקורס בטופס רישום ידני כנדרש בנוהל? 3. האם החזר הוצאות הדרכה לעובד מיד לאחר ההדרכה מהווה הוכחה לכל שכל הגורמים האחראיים (עובד, מנהל ישיר, מנהל הדרכה, משאבי אנוש) עומדים בדרישות הנוהל - אציין כי מלבד דו"ח הוצאות הדרכה , אין כל רישום על ביצוע ההדרכה. תודה מראש
|
מחבר: עו"ד אביבה בורנובסקי
תאריך: 30.08.2015
שעה: 11:33
אבי שלום רב,
מהשאלה אני לא יודעת באיזה ענף אתה עובד אך בכלל השתלמות מקצועית תשלומה חל על המעביד ולא ניתן לנכות מהעובד השתתפות כל שהיא למעט התחייבות אמתית של העובד כלפי מעבידו שיש למעביד התחייבות של העובד להשיב לו את הסכום, ולכן אני ממליצה לך לפנות לייעוץ משפטי כדי להבין את מכלול העובדות בהצלחה
|
מחבר: IRIT
תאריך: 21.08.2015
שעה: 18:23
לאבא שלי יש מטפלת סיעודית זרה שגרה אצלו. היא דורשת לקבל מה שהיא מכנה "שעות התאווררות בחוץ שמגיעות לי" (שלדעתי הן שעות חופשה) - פעמיים בשבוע 1/4 יום בכל פעם, ללא שום קשר לשעות מנוחה - שאותן אבא מקפיד שתיקח בכל יום (לפחות שעתיים, בד"כ 3 ואף יותר). לטענתה באזור של אבי (נאות אפקה)אינה מכירה אף אחד (וגם לא טורחת להכיר) ובשיכון בבלי היכן שעבדה הרבה שנים, יש לה חברות וחשבון בנק והיא משתמשת בשעות הללו בכדי לעשות סידורים בתחנה מרכזית וכו'. היא לא רוצה לקחת ימי חופש, כדי לא להפסיד שקל מהמשכורת וזו דרכה להשיג מאבא שלי זמן חופשי לסידוריה וענייניה החברתיים והכלכליים בתשלום מלא על חשבון אבי. אני רוצה לברר את הסוגיה לעומק. האם יש חוק או רק נוהג (ואולי גם אין נוהג) לגבי שעות למנוחה והתאווררות יומיות לעובד זר בתחום הסיעוד שגר בבית מעסיקו? אם כן במה מדובר? האם יש חפיפה בין השניים (מנוחה=התאווררות ושכל אחד יחליט מה לעשות בזמן הזה) או שמגיע לעובד גם שעתיים מנוחה וגם "שעות התאווררות בחוץ" בכל יום (אם כן כמה)? האם יש סידור כזה של צבירת "שעות התאווררות" לטובת יציאה מחוץ לבית המעסיק פעם במספר ימים ליותר שעות? (גם אם העובד מקבל שעות מנוחה בכל יום) ? האם המעסיק צריך לשלם לעבוד עבור היציאות האלה להתאווררות.? האם העובד מחליט באיזה ימים זה יקרה, או שהמעסיק?האם יש ימים מקובלים? כמו כן שמעתי מספר מחירים עבור היציאה ליום חופש בשבת ואני רוצה לדעת מה האמת – 270 ₪, 300 ₪, 365 ₪, 400 ₪?
|
מחבר: רות דונר, עו"ד
תאריך: 23.08.2015
שעה: 17:24
שלום עירית,
בהעסקתם של חלק מהעובדים הזרים המועסקים בתחום הסיעוד מעורבות חברות מיוחדות שנקראות "חברות סיעוד". חברות אלה קיבלו אישור מיוחד מהמוסד לביטוח לאומי לתת שירותי סיעוד לנזקקים הסיעודיים - המעסיקים את אותם עובדים - על פי חוק הביטוח הלאומי. חברות אלה נושאות בחלק משכרם של העובדים הזרים המועסקים ע"י הנזקקים הסיעודיים. האם כך המקרה אצלכם? האם פניתם לחברת הסיעוד לגבי השאלות שלך?
אני מצרפת לעיונך קישור לזכותן לגבי זכויות בעבודה של עובדים זרים. ההסדרים המיוחדים לעובדים הזרים בענף הסיעוד מודגשים בצבע ורוד. כעיקרון, אין כזה דבר זמן התאוררות שהוא בתשלום, ובנוסף התשלום על היציאה בסוף שבוע נחשב לחלק מהשכר, ולא בנוסף לשכר. http://www.moital.gov.il/cmsTamat/Templates/N_Internal_Page.aspx?FRAMELESS=false&NRNODEGUID=%7bCF870A67-0D64-45E7-BF17-4726D2FF1369%7d&NRORIGINALURL=%2fNR%2fexeres%2fCF870A67-0D64-45E7-BF17-4726D2FF1369%2ehtm&NRCACHEHINT=Guest#a211
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש