| תאריך |
|---|
מחבר: מירב
תאריך: 04.05.2016
שעה: 8:41
שלום, אני עומדת בפני גירושין ורציתי לדעת מה קורה במקרה וקיבלתי כסף בשנה שעברה ממכירת דירה שניתנה לי בירושה. הכסף הופקד בחשבון המשותף.
האם לבעלי מגיע חצי מהסכום?
תודה מראש
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 04.05.2016
שעה: 11:19
שלום מירב,
כספי ירושה אינם נכללים בשיתוף אלא אם כן נהגת לגביהם בכוונת שיתוף.
הפקדת הכספים בחשבון משותף בהחלט מציבה אותך בבעיה בנושא זה, אולם כדאי לבחון היטב את מלוא העובדות הרלוונטיות.
מומלץ כי תקבלי יעוץ משפטי מקיף וסדור בנושא זה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: אביגיל
תאריך: 03.05.2016
שעה: 12:41
ברצוני לברר איזה זכויות יש לבעלי מניות בעסק אשר עובדים בעסק המנכ"לים בירושה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 04.05.2016
שעה: 10:55
שלום רב,
לצערי נוסח פנייתך אינו מאפשר להבין מה השאלה.
באופן עקרוני בעל מניות אינו מושפע מהעברת הבעלות בעסק כתוצאה מהליכי ירושה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: טל ספקטור
תאריך: 02.05.2016
שעה: 22:47
שלום רב,
אישה התחתנה עם גבר שיש לו ילד בגיל 6.. במהלך 10 שנות נישואיהם נולדו להם שני ילדים נוספים.
כיום הם גרושים והילד בן 16 וגר עם אביו.
שני הילדים המשותפים גרים עם האם.
האבא שלח כתב תביעה לגרושתו בדרישה לתשלום מזונות עבור בנו שגר עימו.
השאלה היא האם הוא יכול לעשות זאת? לדרוש מהאישה לשלם מזונות לבן שלו שאינו בנה הביולוגי וכיום אין לה קשר עם הילד כלל. ואם כן, מכח מה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 03.05.2016
שעה: 11:25
שלום רב,
מהנתונים שהצגת בפניה לא נראה כי יש בסיס לחיוב במזונות.
יחד עם זאת מומלץ לפנות ליעוץ משפטי מלא ע"מ לבחון את הנטען במכתב ואת כלל הנסיבות.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: שרין
תאריך: 26.04.2016
שעה: 12:43
שלום,
לפי ההסכם דמי המזונות יהיו צמודים למדד ויועדכנו כל 3 חודשים.
1. האם דמי המזונות יכולים לרדת?
2. איך מחשבים צמוד למדד? חודשי או תקופתי?
אם לדוגמא בינואר המדד עלה ב- 0.05%, בפברואר ירד ב- 0.02% ובמרץ עלה ב- 0.02% כלומר השינוי לתקופה הוא 0.05% אךאם מסתכלים חודשית אז הם עלו ב- 0.07% (כי ירידה לא נחשבת)
אז מעלים את דמי המזונות ב- 0.05% או ב- 0.07%?
3. האם ניתן לפתוח הסכם שנחתם ללא עזרת עו"ד?
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 27.04.2016
שעה: 18:01
שרין מועדים לשמחה!
1. לא
2. חישוב אחת ל-3 חודשים..
3. אפשרי אך לא מומלץ. בכל מקרה, יש לבדוק את כדאיות המהלך אצל עו"ד מומחה בתחום המעמד האישי, בטרם נקיטת הליכים.
בברכה,
עו"ד אביטל רבינוביץ
|
מחבר: אלמוני
תאריך: 20.04.2016
שעה: 15:56
בבעלות משותפת של בני זוג יש דירת מגורים.כל צד מחזיק במחצית מזכויות הדירה.במקרה שבו בני הזוג מתגרשים והאישה רוכשת את חלקו של בעלה בדירה ,האם גם במקרה זה חל על הבעל חובת תשלום מדור ?
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 27.04.2016
שעה: 17:40
שלום וברכה,
השופט שוחט (בהמ"ש המחוזי) פסק כי ישנו "מדור רעיוני", היינו ישנם מקרים בהם יפסק מדור אף שלא משולם בגין רכיב זה.
יחד עם זאת, בבהמ"ש לענייני משפחה לא תמיד נוהגים כן והפסיקה היא בהתאם להוצאות בפועל.
בברכה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: דנית
תאריך: 17.04.2016
שעה: 22:48
האם תביעה לכתובה ופיצוי, לאחר תביעת שלום בית, עקב רצונו העיקש של הבעל להתגרש, והמתנה לפסק הדין של בית הדין הרבני בעניין הכתובה והפיצוי. האם הללו מהוים סרבנות לגט?
בנוסף בתארכות הדיונים עקב ניסיון הדיינים להביא את הצדדים להסכמות.
ראוי לציין שלאחר מספר שנים בית הדין חייב את הצדדים להתגרש והתגרשו.
לכן, ממתי ניתן לקבוע סרבנות גט, והאם הפרמטרים לעיל מהווים עילה לסרבנות גט?
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 27.04.2016
שעה: 17:35
דנית מועדים לשמחה!
הסוגיה של מהו המועד הקובע בעניין סרבנות גט שונה בבהמ"ש לענייני משפחה לבית הדין הרבני.
בעוד שבבה"ד יש צורך בחיוב/כפייה לשם הגדרת בן הזוג כסרבן, בבהמ"ש די באי הסכמה מתמשכת ללא כל סיבה.
אם יפסק שהיתה סרבנות אם אין תלוי בנסיבות של כל תיק.
בברכה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: רן
תאריך: 13.04.2016
שעה: 21:13
החלטה תמוהה שלאחר שאוזן מענק הפרישה ע"י אקטואר לפני 5 חודשים ושלא הוגש ערעור עליו מבקש האיש להחריג חלק מממענק הפרישה ובית הדין מקבל את בקשתו ומורה על תיקון חווה"ד וכותב "לאחר העיון והפעלת שיקול הדעת, בית הדין מצטרף
לפסיקת בית הדין הרבני ת"א, בתיק 5241-64-1 ע"י כב' הדיינים.. אודות כספי הסתגלות שניתנים לבעל עקב פרישה מהעבודה לאחר המועד הקובע, שקבעו כי כספי הסתגלות שזוכה עובד ממקום עבודתו, שהם פרי משא ומתן בינו לבין המעביד, לא יאוזנו, מתוך הנימוק המובא שם בדבריהם כי "הפרישה המוקדמת של האיש נעשתה במסגרת של משא ומתן בינו לבין המעביד, ולולא הזכויות היתרות שהוא קיבל, יכול היה להתנגד לסיום עבודתו. לאור האמור הגענו למסקנה, שאין לאשה זכות לאיזון משאבים ביחס לחודשי ההסתגלות וכו". ובעניינו "בית הדין מסכים עם סברה זו, כי כספי ההסתגלות שזכה בהם התובע ממקום עבודתו, הם שלו ולא יאוזנו". האישה שתביעת הרכוש עדיין לא הסתיימה והחלוקה היא על פי חוק יחסי ממון, טוענת שיש לה זכות בפנסית הפרישה המוקדמת וכן במענק הפרישה על כל מרכיביו. האם יש צדק בדבריה ומה עליה לטעון על מנת להפוך את ההחלטה התמוהה הזו שפוגעת משמעותית בזכויותיה? הרבה פורשים ממפעלים מקבלים מענקי פרישה ולא ידוע לי שמענקים אלה לא חולקו בשווה ביחס לשנות הנישואים.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 17.04.2016
שעה: 11:12
ראו תגובה לשאלה קודמת זהה
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 14.04.2016
שעה: 11:30
שלום, לא ציינת בפרטי השאלה האם הפרידה המוקדמת נעשתה טרם מועד הקרע. במידה וכן הרי שנראה אכן כי הפסיקה שגויה שכן תנאי הפרישה כבר התגבשו בתוך מועד השיתוף והם משותפים. לעומת זאת, אם מדובר בתנאי פרישה מיוחדים שגובשו לאחר מועד הקרע הרי שיש בסיס לקביעת בית הדין כי מדובר בזכויות שאינן משותפות היות ונצברו לאחר תום השיתוף. יש בענין הזה פסיקה קודמת של בתי הדין הרבניים הנשענת על פסיקה אזרחית. מה שחשוב לבדוק הוא האם אומנם מדובר בתנאי פרישה מיוחדים שאינם נובעים משנות העבודה (הכלולות בשיתוף) או שמדובר בהטבה הנגזרת ישירות משנות העבודה / וותק וכדו'. במקרה האחרון ניתן יהיה לטעון כי הבסיס והמקור להטבה מצוי בתקופת השיתוף ועל כן גם ההטבה משותפת. מומלץ לפנות לקבלת יעוץ משפטי ספציפי אשר יבחן ויביא בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים ויוכל להמליץ על הקו המשפטי הנכון.
|
מחבר: רן
תאריך: 14.04.2016
שעה: 16:30
הפרישה המוקדמת נוצרה מעט אחרי תאריך הקרע.מדובר על הטבה הנגזרת מהסכם עבודה משנות עבודה וותק מהסכמים בין הוועד לעובדים ולהסתדרות ולמדינה. עובדים רבים יוצאים שם לפרישה מוקדמת עם מענקי פרישה כאלה ואחרים. מענק פרישה אינו תחליף לשכר עבודה, כי אינו בא בתמורה לעבודה של ממש. יתכן ובית הדין מתייחס לזה כאל שכר עבודה בשונה מהאזרחי?
ההטבה שהוענקה לאיש בעת פרישתו הם
חלק מיחסי העבודה שהסתיימו ולכן אם הזכות או חלק ממנה נצבר ברוב שנות הנישואין הרי שהיא צריכה להחשב כמשאב כלכלי בר חלוקה בין הצדדים, על פי חוק לא? לא התקבלה הטענה כי הבסיס והמקור להטבה מצוי בתקופת השיתוף.
תוכל לציין לאיזה פסיקה קודמת של בית דין רבני אתה מתכוון?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 17.04.2016
שעה: 11:17
כפי שנכתב לעיל, יש לבחון האם מבחינה מהותית מקור הזכויות שהוענקו הנו בשנות העבודה דהיינו בתקופת השיתוף, או שהן נוצרו במו"מ שהתנהל עם העובד לאחר תום תקופת השיתוף.
יש לבחון באופן מדוקדק את העובדות ובמידת הצורך לבקש צו גילוי מסמכים ומתן ארכה להגשת ערעור. כאמור, מומלץ לפנות ליעוץ משפטי ספציפי ולא להסתפק בתשובות הכלליות והעקרוניות הניתנות במגבלות פורום זה.
|
מחבר: מל
תאריך: 13.04.2016
שעה: 13:22
עו"ד שמייצג זמן רב הודיע שלא ימשיך לייצג ואף לא יערער אם לא החתום על הסכם פשרה שמקפח אותי. איך מתנהלים עכשיו ללא ייצוג כשהזמן הוא קריטי ושיגרמו נזקים? טרם ניתן פס"ד סופי, טרם הגישה לערכאה פטור מייצוג למרות שהודיעה לי ולכאורה מנהלת מו"מ להסכם כשאין הסכם והסכמה שלי.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 13.04.2016
שעה: 19:44
שלום. תוכן הפניה איו מתאים לתשובה במסגרת הפורום. מדובר בנושא מורכב הדורש פרטים רבין נוספים כגון פרטי הסכם שכר הטרחה הקיים ביניכם, פרטי הדברים שהוחלפו ביניכם בענין זה ועוד רבים. מומלץ להודיע לבית המשפט כי בכוונתך לשקול להחליף את הייצוג ולבקש ארכה מתאימה. במקביל כדאי שתפנה לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד העוסק בתחום ואשר תביא בפניו את מלוא הפרטים הרלוונטיים.
|
מחבר: שי
תאריך: 12.04.2016
שעה: 11:01
יש לי ילדה בת 16 וחצי רציתי לדעת עד מתי אני משלם מזונות ואם בגיל 18 אני אמור לשלם פחות
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 13.04.2016
שעה: 19:40
לא ציינת מכח מה נובע החיוב שלך במזונות; הסכם או פסק דין. אם הסכם, יש לבחון כיצד הוא נוסח ביחס לתקופת החיוב. אם פסק דין, הרי שהפסיקה קובעת כי משך החיוב הנו עד גיל 18 או סיום הלימודים בתיכון לפי המאוחר מביניהם. הפסיקה אף קובעת זכות עקרונית לקבלת מזונות בשיעור מופחת (בד"כ 1/3) בתקופת שירות החובה / שירות לאומי אולם אין מדובר בחיוב אוטומטי ואם הוא לא נקבע בפסק הדין הרי שיש להגיש בגינו תביעה נפרדת ולהוכיחה כדין.
|
מחבר: טל
תאריך: 11.04.2016
שעה: 17:58
למרות החלטה והצעה שהוצגה לצדדים, אין הסכמות. האם ניתן להגיש בר"ע ויש לו סיכוי כשמניין הימים(10)עברו מאחר והצדדים היו במו"מ שבסופו של דבר לא הגיעו להסכמה? האם מותר לתת החלטה למפרע שבמידה וללא יושגו הסכמות הרי המשך ההליך ירע עם צד אחד והוא ינזק. במידה ולא יאושר הבר"ע האם ניתן לעתור לבג"צ או צריך להמתין לפס"ד. יש לציין שהצד שמעכב ממשיך לקבל רוח גבית וסעדים מה שנותן לו תמריץ להמשיך ולסחוט.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 13.04.2016
שעה: 19:37
שלום רב, השאלה עוסקת בהתנהלות דיונית ספציפית בתיק ואינה מתאימה לתשובה בפורום. יחד עם זאת יצוין כי ככלל בית הדין הרבני מגלה גמישות בנוגע למועדים ומכל מקום כדאי לבקש את הארכת המועד עד למועד בו מגשת הבקשה בפועל. לגבי אמירות מהסוג שציינת הרי שהגבול הוא דק. מחד, אמירות כאלו יכולות להיאמר באופן כללי לצורך דירבון הצדדים להגעה להסכם. אולם מאידך, אסור שיישאו אופי של איום מפורש כלפי בעל דין. מדיניות ההתערבות של בג"צ בהחלטות בית הדין מתאפיינת כיום בריסון רב והיא מתרחשת לעיתים רחוקות יחסית ובד"כ במקרים מובהקים של פגיעה בזכויות יסוד או בחריגה מהותית מהוראות הדין המחייבות את בית הדין. מומלץ כי תפנו לעו"ד העוסק בתחום בכדי לקבל ייעוץ משפטי מקצועי.
|
מחבר: דניאל אייזקסון
תאריך: 10.04.2016
שעה: 19:04
החלטה על מזונות זמניים: מזונות ילדים 2,600 (2 מתחת לגיל 2), מלוא עלות פעוטון לשניהם 6,000 אף שאישה לא עובדת אבל טוענת שהיא לא יכולה לחפש עבודה כל עוד הילדים בבית (הסבים), מזונות אישה 2,000 בנימוק לא ברור שהיא תלויה בי לחלוטין (עזבה את הבית לפני 6 חודשים ולא התלוננה עד כה) + כל הוצאותיה הרפואיות + כל ההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים + מדור 40% ללא ציון הגבלת סכום (לטענת ב"כ האישה – שכירות עולה 7,000) – סה"כ למעלה מההכנסה שלי של 12,500 לחודש, לכאורה סיבה מצוינת להנציח את המצב ככל האפשר. נימוק השופטת: האישה אינה עובדת 18 חודשים ותלויה בי לחלוטין ﴿לא ברור כי היא עזבה את הבית על דעת עצמה לפני 6 חודשים לגור עם ההוריה, הצהירה בהרצת פרטים שלא הייתה אלימות ותלונות בהמשך למשטרה בגין אלימות נסגרה בנימוק שהתלונה שלה בכלל אזרחית ולא פלילית). ברקע: נישואין אזרחיים בקפריסין בשנת 2013, לידת בן ב 2014, רכישת בית רובו מהכסף שלי בתחילת 2015, לידת בת בספטמבר 2015 ועזיבה כמעט מיידית לאחר מכן. לצד כל זה – תביעה לאיזון רכוש כולל נכסי קריירה ביחס 70/30 לטובתה על סמך סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, למרות הסכם ממון 70/30 לטובתי + תביעת משמורת בלעדית כולל נסיונות (כושלים עד כה) לביטול מוחלט של הסדרי ראייה וקבלת סמכות בלעדית על הילדים, לאחר מניעת גישה לילדים במשך חודש. חשבתי שהיא תקבל סביב 2,500 מזונות ילדים + חצי גן בלבד אבל קיבלה סכום אסטרונומי שמסכן את מצב הכלכלי בטווח המיידי.
סיכוי לערעור על מזונות זמניים, פשיטת רגל או רעיון אחר?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 13.04.2016
שעה: 19:30
שלום רב. השאלה מורכבת וארוכה מכדי שנוכל להשיב עליה במסגרת הפורום. יחד עם זאת יש לומר כי למרות שהמדיניות המשפטית הכללית אינה נוטה להתערבות ערכאת הערעור בהחלטות זמניות הרי שבית המשפט המחוזי עשוי לעשות כן במקרה של חריגה בולטת מהכללים המנחים לפסיקת מזונות זמניים (בעיקרם; שמירת המצב הקיים ומניעת מצוקה כלכלית מהזכאים למזונות) ובפרט כאשר ההחלטה הזמנית צפויה לעמוד בתוקף זמן רב (למשל כאשר שמיעת הראיות בתיק לא נקבעה או נקבעה לטווח רחוק). כדאי להביא את הנושא שהעלית על שלל היבטיו ופרטיו בפני עו"ד העוסק בתחום ואשר יוכל להעניק לך ייעוץ משפטי מקצועי.
|
מחבר: ירדן
תאריך: 07.04.2016
שעה: 14:54
האם זוגתי (ידועה בציבור) יכולה להוסיף את שם משפחתי לשם משפחתה?
האם שם משפחתה החדש יהיה תקף אוטומטית גם לגבי הבן המשותף (קטין) שכרגע נקרא בשם משפחתה של האם בלבד?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 13.04.2016
שעה: 19:25
התשובה חיובית לשתי השאלות
|
מחבר: רז
תאריך: 05.04.2016
שעה: 18:24
יש לי בת זוג שבינתיים נפרדנו,המצב הוא כזה: סיפרתי לה שאחותי חריגה אבל מעולם לא ידעתי מה בדיוק יש לאחותי, גדלנו בנפרד והיום בקושי אני רואה אותה.
סיפרתי לה שגם היו לי דכאונות בעבר אבל לא סיפרתי לה שלקחתי כדורים לאחרונה והפסקתי.
היא בהריון חודש שני ממני ורוצה לתבוע אותי, אמרתי לה שיש 2 בדיקות גנטיות שיכולות לברר אם יש הריון בסיכון וזה עדיין לא מרגיע אותה.
מה עליי לעשות?
מפוחד מאד וממתין לתשובתכם.
תודה רבה
|
מחבר: עו"ד אביטל רבינוביץ
תאריך: 06.04.2016
שעה: 11:03
שלום רז,
מבינה את הקושי שלך במצב הנתון.
עולה ממה שכתבת שלא הסתרת ממנה את הפרטים המהותיים. במידה והיא בגירה, אינה חסויה, הרי שהיא היתה שותפה לקשר, כך שלא רואה עילת תביעה נגדך.
בהצלחה!
אביטל רבינוביץ, עו"ד
http://www.a-rabinovich.co.il/
|
מחבר: דנה
תאריך: 31.03.2016
שעה: 22:28
החלוקה היא לפי חוק יחסי ממון איזון משאבים כאשר לבעל יש זכויות פנסיה וזכויות סוציאליות גבוהות משמעותית מהאישה שאין לה פנסיה ויש לה מעט זכויות סוציאליות. האם חובה על בית הדין לבצע חלוקה שווה או שיכול לעשות מה שרוצה? שאלה נוספת היא האם אקטואר חייב לתת הבהרות לשאלות בנוגע לדו"ח שעבורו קיבל שכר ולא יכול להתנות זאת ברצונו לקבל שכר נוסף שהרי זו לא עבודה חדשה או חקירה בבית הדין שבגינם היה זכאי לשכר נוסף?
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש