| תאריך |
|---|
מחבר: רות
תאריך: 06.07.2016
שעה: 17:27
האם צד שני יכול להגיב לבר"ע גם אם לא התבקשה תגובתו? תוך כמה זמן מחוייבת ערכאת ערעור רבני גבוה לתת תשובה לבקשות?
|
מחבר: דבורה אזינקוט
תאריך: 06.07.2016
שעה: 10:17
אני בהליכי גירושין וקיבלתי עורכת דין מהסיוע המשפטי. אני לא מרוצה מהתפקוד שלה ומעוניינת לוותר על העורכת דין שנינתה לי מהסיוע ולקחת את אמא שלי בתור העורכת דין שלי (אמא שלי מין הסתם עורכת דין )
האם היא יכולה לייצג אותי בדיונים?
ואם לא, האם אני יכולה שהיא תכתוב בשבילי את הבקשות? חיפשתי בכול מקום ובשום מקום לא רשום באתיקה המקצועית שאני לא יכולה לקחת עורכת דין שהיא מקרבה משפחתית.
|
מחבר: עו"ד אביטל רבינוביץ
תאריך: 24.07.2016
שעה: 23:19
דבורה שלום,
לא ידועה לי מניעה כלשהי שאמך שהינה עו"ד- תייצג אותך בהליכים השונים.
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
http://www.a-rabinovich.co.il/
|
מחבר: רלי
תאריך: 01.07.2016
שעה: 11:07
האם בית דין חייב בעיכוב ביצוע עד להחלטת בית דין גבוה על קבלת בר"ע? כמה זמן לוקח לקבל החלטה על בר"ע מרבני גבוה? האם בית דין רבני פוסק הוצאות משפט ומומחים בסוף ההליך?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 04.07.2016
שעה: 21:33
ראשית, עצם הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ההליכים באופן אוטומטי וכדי לקבל עיכוב ביצוע יש להגיש בקשה ספציפית לענין זה.
החלטה מבית הדין הרבני הגדול יכולה להיות כרוכה בהמתנה של מספר חודשים.
בדרך כלל בית הדין אינו פוסק הוצאות משפט כגון שכר טרחה והוצאות שנגרמו לצד שזכה ורק במקרים חריגים יפסקו הוצאות משפט וכיוצ"ב.
|
מחבר: רלי
תאריך: 04.07.2016
שעה: 22:41
הגשנו עיכוב ביצוע לאזורי שדחה אותנו והגשנו גם לגבוה וממתינים לתשובה. העניין הוא שהוא הוציא החלטה לסיכומים כדי לחסום אותנו. שבועיים לפי דיון שיחרר מייצוג. אם לא נקבל תשובה מהגבוה אז בעצם תיתייתר בקשתנו לבר"ע והוא יוציא פס"ד עם או בלי סיכומים. האם ההתנהלות חוקית ומה ניתן לעשות?
|
מחבר: חלי
תאריך: 28.06.2016
שעה: 19:12
דיין בביה"ד, דוחה קבלת החלטות, לא עונה עיניינית לבקשות, עונה לחלקים מהבקשה ומתעלם מחלקה האחר ויש כל הזמן מחזור של בקשות/תגובות התחמקויות ובחלק החלטות סותרות והזמן נמשך. גם הפרוטוקול לא מייצג את הדיון. אין עניין להתעמת איתו אבל גם אי אפשר לוותר. הוגשו ערעורים חלקם בגדר המלצה עבורו. האם הברירה היחידה היא להגיש תלונה שבוודאי לא תתרום לי?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 30.06.2016
שעה: 23:34
שלום רב,
ככלל יש לומר כי מנהלי מערכת בתי הדין הרבניים מגלים כיום רצון ונכונות רבה לנקוט בצעדים שיגבירו את אמון הציבור במערכת ובכלל זה טיפול מהיר בבעיות מהסוג שאת מעלה בפנייתך. הייתי מציע לפנות למנהל בתי הדין הרבניים ולבקש לקבוע עמו פגישה במסגרתה ניתן יהיה להצביע על הדוגמאות הבעייתיות הבולטות. אני סבור כי יש סיכוי גדול כי מהלך כזה יהיה יעיל במקרה שתיארת.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: חלי
תאריך: 01.07.2016
שעה: 13:15
נעשה נסיון לתאם עם עו"ד מר יעקובי מנכ"ל בתי הדין הרבניים
שדחה את הבקשה והיפנה לפניות הציבור לגב' ירמיהו שגם היא מתרצת ולא מטפלת בתלונות. תודה על תשובתך!
|
מחבר: רוית
תאריך: 28.06.2016
שעה: 16:31
לאן פונים במידה ובקשת בר"ע וגם ארכה לבר"ע נדחים ע"י רבני גבוה? האם התהליכים ממשיכים או נעצרים אחרי הדחייה?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 28.06.2016
שעה: 17:44
שלום,
בית הדין הרבני הגדול הוא ערכאת הערעור העליונה במערכת בתי הדין הרבניים.
לא ניתן להגש ערעור על החלטת בית הדין הרבני הגדול אולם ניתן לתקוף את החלטתו בבית המשפט העליון (בגצ) אם היא ניתנה בניגוד לחקיקה / פסיקה המחייבת את בתי הדין.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: חסוי
תאריך: 26.06.2016
שעה: 15:12
אני עו"ד שלא מתעסקת בענייני משפחה.
האם ניתן בעת קרע בין ב"ז להגיש בקשה לצו מניעת דיספוזיציה בנכסים כאשר לזוג נכסים רבים הרשומים ע"ש הבעל ואין ראיה להברחת נכסים, אלא רק חשש בשל הקרע העמוק?
בנוסף, האם בקשה זאת מחייבת ערבות, ערבון והתחייבות עצמית כפי הוראות תקנות סדר הדין האזרחי?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 28.06.2016
שעה: 17:51
שלום,
סעד לשמירת זכויות יכול להינתן בהתאם לסע' 11 לחוק יחסי ממון. החוק דורש כתנאי לקבלת הסעד כי נעשו פעולות או יש חשש סביר כי עומדות להתבצע פעולות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות. קרע עמוק אכן יכול להוות אינדיקציה לקיום חשש כאמור. יש לשמוע בפירוט את הנסיבות. בהתאם לתקנות ונהלי העבודה בבתי המשפט למשפחה נדרשת הפקדה של התחייבות עצמית / צד ג' בהתאם לסעד המתבקש.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: אני
תאריך: 25.06.2016
שעה: 17:21
במקרה של אישה בוגדת שטרם יודעת שבעלה יודע על כך ואני רוצה להקדים אותה בהגשת התביעה (היא רוצה בלי קשר להתגרש)
האם בבית הדין בכתב התביעה אני מחוייב לכתוב את זה בעילות לגירושין או שאני יכול להשתמש בעילות אחרות כגון מעשה כיעור ואי קיום יחסי אישות ולהשאיר את עילת הבגידה כקלף בדיון?
ידןע לי שבבית הדין הרבני יש לפרט הכל לפרטי פרטים ולכן אני שואל כי זה פרט שהייתי מעדיף לא לחשוף אבל השאלה אם לא יידחו תביעתי ללא עילה זו אלא בשימוש 2 העילות האחרות שציינתי?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 28.06.2016
שעה: 17:53
שלום,
בית הדין הרבני אינו מקפיד על פירוט כל העילות בכתב התביעה. לגיטימי לכתוב כי יש עילות ופרטים נוספים שיפורטו במידת הצורך בפני בית הדין.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: נאורה ברזילי
תאריך: 22.06.2016
שעה: 9:39
האם צוואה שנערכה בן בני זוג בכתב יד מול שני עדים שהם לא קרובי משפחה תופסת או שצריך לעשות זאת מול עו"ד
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 30.06.2016
שעה: 23:37
שלום רב,
צוואה יכולה להיערך מול 2 עדים. אין צורך כי העדים יהיו עו"ד.
חשוב להתייעץ עם עו"ד לצורך עשיית צוואה היות וחלים על עשייתה כללים מורכבים ויש לוודאי כי היא עומדת בהם.
אחד הכללים ההלו הנו אכן כי העדים אינם נהנים עפ"י הצוואה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: יהודית לייבוביץ
תאריך: 20.06.2016
שעה: 17:50
האם יש לציין באופן מפורש שהחלק בירושה מיועד לבת ולא לבן זוגה אם רצונו של המוריש
האם צריך לציין זאת באופן מפורש בצוואה
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 30.06.2016
שעה: 23:42
שלום רב,
מבחינה משפטית אין צורך. הכלל המשפטי הוא שירושה אינה נכללת בגדר השיתוף.
יחד עם זאת בצוואות מקובל והדבר הנו חיובי בד"כ לפרט ולהסיר כל ספק.
יש לזכור עם זאת כי באם תנהג הבת מנהג שיתוף בכספי הירושה (כגון הפקדתם בחשבון משותף ועשיית שימוש משותף בהם) הרי שהכספים הללו יהיו משותפים למרות הוראת הצוואה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: דנה
תאריך: 10.06.2016
שעה: 8:47
ביה"ד מסרב לקיים דיון הוכחות בסוגיות שנותרו והציע פשרה שלא התקבלה וכן שיחרר צד לייצוג בהחלטה חד צדדית.
מחוסר ברירה הוכנס ייצוג חדש ובית הדין ממשיך לסרב לדיון הוכחות ומנסה לכפות את הצעתו באופן שמבקש סיכומים תוך 30 יום על הנושאים שלא רוצה לדון ועל נושאים נוספים שלא נדונו.
בקיצור רוצה לסיים את התיק נגד התקנות סעיף עה. מה צריך לעשות?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 30.06.2016
שעה: 23:46
שלום רב,
עקב תקלה התעכבה תשובתי ועמך הסליחה. ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
במקביל ניתן לפעול גם באמצעות פניה למנהל בתי הדין הרבניים.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: מירי כהן
תאריך: 06.06.2016
שעה: 9:37
שלום
לפני כעשר שנים התגרשתי עם שני ילדים. הבית שלנו שהייתה עליו משכנתא עבר לחזקתי הגרוש שלי ויתר על זכותו. לאחר כחמש שנים חזרנו לחיות יחד עשינו עוד שני ילדים מכרנו את הבית שהיה שלי וקנינו יחד בית אחר כמובן מכספי הבית הקודם ולקחנו משכנתא על סך 280000 יש לציין שעשר שנים אני שילמתי משכנתא על הבית שלי. היום אנחנו לא מסתדרים ואני רוצה להיפרד רק שהוא דורש מחצית מהבית האם אכן מגיע לא חצי??? מה עושים במצב כזה?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 30.06.2016
שעה: 23:52
שלום רב,
בשל תקלה התעכבה תשובתי ועמך הסליחה. לא ציינת זאת אך אני מניח כי הדירה הנוכחית נרשמה ע"ש שניכם בחלקים שווים. אם אכן כך, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לפעול בניגוד לרישום הזכויות שכן הסכמתך לרישום הזכויות ורישומן בפועל מהווה מתנה.
כדאי לפנות לקבלת יעוץ משפטי מפורט טרם קבלת החלה בנושא.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: שימי
תאריך: 05.06.2016
שעה: 19:21
היי
לפני 7 שנים התגרשתי ויש לי ילדה כבת 9 וחצי, אב הילדה בצבא וכרגע נודע לי שהוא הועבר לתפקיד שהוא מגיע הביתה רק בסוף השבוע, וזה אומר שהאב לא יגיע יותר באמצע השבוע לפי הסכם הגירושין וגם בחופש הגדול הוא לא יתחלק ביני לבינו אלא הילדה תמיד תהיה איתי(האם) והאב יקח אותה רק בסוף השבוע.
אשמח לדעת מה החוק קובע בנוגע לסיטואציה כזאת.
ת
|
מחבר: אלמוני
תאריך: 04.06.2016
שעה: 20:49
שלום רב,
ברצוני לברר מספר דברים בעניין אישה שבוגדת בבעלה:
1.האם נכון הדבר שלבעל מוטב להגיש את תביעתו בבית הדין הרבני שמחמיר עם אישה שבגדה יותר מבית המשפט לענייני משפחה?
2. האם ברבני עדיין נהוג כי האישה עלולה לאבד כמחצית מרכושה?
3. האם או באיזה משתי הערכאות יש סיכוי רב יותר שאישה אשר משכורתה גבוהה משל הבעל (11,000 לעומת 6,700) והוסכם על מישמורת ילדים משותפת תשלם מזונות ילדים לבעל ולא להפך? האם על פי נתונים אלו יש סיכוי כסה בכלל ואם כן באיזו ערכאה?
האם ברבני לא קיים דבר כזה שאישה שמרוויחה יןתר תשלם מזונןת!
4. בעניין מזונןת אישה: האם גם בעניין זה ההחמרה היא ברבני ולא במשפחה!
5.תשלום הכתובה גם הוא בטל במקרה והבגידה מוכחת ברבני ולא בביהמ לענייני משפחה?
6.האפ חוקר פרטי שצילם את האישה מקיימת יחסי מין במקום ציבורי ועקב אחריה ומעיד על כך זןהי הוכחה כשרה ומספקת עבור 2 הערכאות?
7. במקרה של בית שבעתיד יעבור פינוי בינוי והוסכם עי בני הזוג שלא למכור כעת כדי למכור בעתיד האם זכןתה של האישה להישאר בבית (עליו עדיין משולמת משכנתא) רק בטענה שזה טוב עבור הילדים או שנבעל יכול לתבוע את יציאתה והשכרת הנכס עד לפינוי בינוי?
תודה מראש.
|
מחבר: זמיר
תאריך: 02.06.2016
שעה: 8:37
האם אפשר להתיחס לרופא מומחה שבדק את המצווה בזמן חתימת הצווה, כאל דיין ופוסק רפואי?
הרי בזמן אמת הקביעה שלו היא מאוד קריטית לפה או לפה. האם בחוות דעת נגועה עד מאוד יתכן שאפשר לבצע היפוך?
כגון שמוכר וקונה רכב הביאו רכב מקרטע לבדיקה בידיעה שהוא מקרטע על מנת לקבל אינדקציה אמיתי וניטרלית ואולם המוכר מסתיר מהקונה שמי שבודק את הרכב זה חבר שלו.
האם בית המשפט יכול לאמר שעקב כך יוצאים בנקודת הנחה שהרכב אינו תקיו וכשיר וחובת ההוכחה מתהפכת? תודה
|
מחבר: הדר ניזרי
תאריך: 26.05.2016
שעה: 13:27
מקרה בו אב אזרח מדינת טורקיה (שם נשוי + 4), חי בישראל לצורך עסקים (ללא אזרחות) ואב לקטין בן 5 (כתוצאה מקשר עם אזרחית ישראל). האב פתח תוכנית חיסכון מכספו לקטין בישראל ועתה מבקש לשחרר את הכספים לצורך קניית דירה אשר שכר הדירה ממנה ישמש לשכר הדירה של הקטין ואימו הישראלית. שאלתי היא מה הנפקות של היותו נשוי בטורקיה בשאלה האם יוכל להשתמש בתוכנית חיסכון ללא אישורה (כביכול ניתן לטעון שהכספים שהכניס שייכים גם לאשתו הטורקיה מכוח היותם נשואים). חשוב לציין, כי האישה בטורקיה אינה יודעת על הקשר של בעלה עם אזרחית ישראלית והולדת הקטין. אודה לתשובתכם מה הנפקות של היותו נשוי בטורקיה לשחרור הכספים (האם זה יכול להציף קושי כלשהו) וכיצד להערכתכם ניתן להתגבר עליו. תודה מראש!.
|
מחבר: מירב
תאריך: 25.05.2016
שעה: 0:16
החלטנו להתגרש ולעשות זאת בעזרת מגשר ולא עורכי דין. עדיין לא התחלנו בתהליך ורציתי לדעת מה קורה עם חשבון הבנק המשותף שלנו. האם אני יכולה למשוך כסף כרצוני או שבעלי יכול לבקש מהבנק להגביל לי את הסכום למשיכה? האם אנחנו אמורים להמשיך ולהפקיד את הכנסותינו לחשבון ולהתחלק שווה בשווה עד למתן הגט או שרצוי לסגור אותו?
|
מחבר: איתן ליפסקר
תאריך: 28.06.2016
שעה: 17:39
שלום מירב, בשל תקלה נשלחת התשובה באיחור ועמך הסליחה.
באופן עקרוני, אם יש ביניכם אמון בסיסי ואין חשש מיידי לפעולות חד צדדיות, הרי שאין מניעה להמשיך לפעול בחשבון המשותף באופן רגיל ולהסדיר את חלוקתו כחלק מהסדרת כלל הנושאים התלויים ביניכם. הפרדת החשבון והסדרת הנושאים הכרוכים בכך יוצרת לעיתים "מיני מו"מ" ומוטב לעשות הכל כחלק ממהלך כולל. כמובן שאם נעשות מן הצד השני פעולות חד צדדיות הרי שיש לך אינטרס מיידי להקפיא את הפעילות בחשבון. מאידך, אם את נתקלת בהוראה שנתן הצד השני להקפאת החשבון הרי שעשוי להיווצר צורך בפניה לבית המשפט בכדי לתת הוראות שתאפשרנה ניהול חיים כלכליים תקינים (לדוג': צו למזונות זמניים / שמירת זכויות)
|
מחבר: יצחק סילברמן
תאריך: 22.05.2016
שעה: 11:37
הגשתי בקשת ערעור למחוזי על מזונות זמניים שנספקו, שמגיעים לסכומים אסטרונומיים. בשלב הראשון הוגשה בקשה להארכת המועד בגלל הליך גישור שעומד להתחיל. הצד השני התנגד בתוקף והבקשה להארכה נדחתה. אז, הערעור עצמו הוגש, והיום היא נדחתה "משנדחתה הבקשה להארכת המועד - הבר"ע לגופה נדחית על הסף". האם יש אפשרות לערער לעליון בנסיבות הללו? שהרי לא מדובר בערעור על החלטה עניינית של המחוזי אלא דחיית הבקשה עצמה להגשת הערעור.
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש