| תאריך |
|---|
מחבר: רות
תאריך: 07.12.2016
שעה: 15:14
האם כשדיין בהרכב א' היה ראשון שנתן החלטות בתיק בר"ע אך טרם קבע דיון, הוא גם זה שצריך לדון בתיק הערעור שנמסר בינתיים להרכב ב' שקבע לו מועד דיון?
האם יש אפשרות שזאת תקלה במערכת או שהמחשב הוא זה שקובע את תאריך הדיון וההרכב?
האם בכל תיק בר"ע או ערעור מבקשים ערבון?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:05
שלום רב,
אין הכרח או מניעה כי הדיין הראשון הוא שידון או לא ידון בערעור. הדבר מסור לשיקול בית הדין.
קביעת ערובה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין בהתאם לתקנה קל"ד לתקנות סדר הדין בבית הדין הרבני.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רות
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:25
בתיק בר"ע בהרכב א קבעו ערבון ובתיק אחר ערעור בהרכב ב לא קבעו ערבון ואז ההרכב שקבע ערבון לתיק שלו ביטל החלטה של ההרכב שקבע דיון ללא ערבון ולקח את כל התיקים אליו. מה אם אני מתנגדת?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:42
שלום רב,
כאמור, קביעת ערבון הנה החלטה מנהלית המסורה לשיקול דעת בית הדין.
אפשר לבקש מהם לשקול שנית את ההחלטה אבל בגדול זו סמכותם ואיני רואה שיש מה לעשות בענין, אלא אם כן יהיה בסיס רחב יותר לעתירה לבג"צ ואז אפשר לכלול גם את הנושא הזה.
מומלץ לקבל בנושא יעוץ משפטי ספציפי לפני שאת פועלת מול בית הדין.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רות
תאריך: 10.12.2016
שעה: 20:23
שאלה נוספת ברשותך, האם זה נחשב לבסיס רחב יותר לעתירה כאשר הבר"ע היא על אי אכיפת החלטות קודמות שלהם על האזורי ועל חריגה מסמכות באיזון על פי חוק יחסי ממון נגד הפסיקה ובג"צ הסכמה וקניין, ועל שינוי החלטות חלוטות, ועכשיו הרכב המבטל הרכב אחר ?
|
מחבר: רן
תאריך: 06.12.2016
שעה: 10:29
האם דיין יחיד בבית דין גבוה לערעורים רשאי לסגור תיק ערעור
שלא שולם בו ערבון? האם ניתן להחיות או לערער על ההחלטה ולמי?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:03
שלום רב,
בהתאם לתקנה קל"ד לתקנות סדר הדין בבתי הדין הרבניים רשאי בית הדין הגדול להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערבון. אי ביצוע ההחלטה אכן עשוי להוביל לסגירת התיק ואיני רואה סיבה שהדבר לא ייעשה בידי דיין אחד. ניתן לבקש מבית הדין לבטל את ההחלטה וזאת מנימוקים שיירשמו בבקשה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רן
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:17
היכן בתקנות כתוב שיש לדיין יחיד סמכות לקבוע ערבון?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:22
שלום רב,
תקנה ד'(2)(ד): דיין יחיד מוסמך לדון בענייני מנהל.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: שירה
תאריך: 05.12.2016
שעה: 21:58
אני בת 31, גרושה עם 2 ילדים, יש לי בן זוג 8 שנים וכעת אני בהריון ממנו.
לפני מספר שבועות אימי נתנה לי דירה במתנה והעבירה אותה על שמי.
אני ובן זוגי נעבור לגור בדירה בעוד כמה ימים.
האם לבן זוגי תיהיה כל זכות בדירה אם ניפרד או לאחר שחלילה אלך לעולמי?
אציין שלבן זוגי יש דירה בבעלותו בבאר שבע אותה הוא משכיר.
מה ניתן לעשות כדי להבטיח שלבן זוגי לא תיהיה זכות בדירה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 06.12.2016
שעה: 0:17
שלום רב,
ככלל, נכסים המתקבלים במתנה או בירושה אינם נכללים במסת הרכוש המשותף. יחד עם זאת הניסיון מלמד כי לא פעם לא נשמרת ההפרדה לגבי נכסים כאלו ובמהלך הזמן נעשה בהם שימוש משותף / השקעות משותפות / הכנסתם לפול משותף - פעולות העשויות לגרום גם לנכסים אלו להיחשב כמשותפים. בכדי למנוע תופה זו ועל מנת שתובהר ותישמר מסגרת של הפרדה רכושית מהסוג שאת מעוניינת בו יש לערוך הסכם ממון, לחתום עליו ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.
מומלץ לערוך הסכם כזה אצל עו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה ע"מ שיביא בחשבון את כל הנסיבות ומשמעותן ויבטיח כי ההסכם ייתן מענה מתאים לאפשרויות השונות.
בברכה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: תומר שי
תאריך: 04.12.2016
שעה: 20:13
שלום רב,
בפסק הדין מזונות שלי, לא הוגבל גיל הצהרון. בפסק הדין נכתב כך: הצדדים ישאו בעלויות גן/צהרון ובלבד שחלקו של האב לא יעלה על 1000 ש"ח צמוד למדד שפורסם ביום 15.4.2007.
הגרושה שלי מעבירה לי קבלות על צהרון פרטי, והיום הילד כבר לומד בכיתה ה'!!!
ולי ידוע שצהרון בית ספר מסתיים בכיתה ג.
האם פניה לבית המשפט בעניין - בקשה להבהרת הסעיף הספציפי בפסק הדין הדין, היא בהכרח בקשה להקטנת מזונות?
או שאפשר לבקש בקשה להבהרה שהיא אינה בהכרח הקטנת מזונות?
תודה על תשובה כנה.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 06.12.2016
שעה: 0:11
שלום רב,
צהרון היא אכן מסגרת המתקיימת עד לכיתה ג. לאחר מכן מדובר במסגרת פרטית אשר נראה כי אינה כלולה בחבות המזונות. בקשה להבהרה הנה הליך השמור אך ורק לראש ההוצל"פ. על כן דרך אחת לפעול היא להימנע מלשלם עבור "הצהרון" ובאם ייפתח תיק הוצל"פ לטעון כי החיוב הסתיים ובמידה ויש ספק הרי שעל ראש ההוצל"פ לפנות לבית המשפט. הדרך השניה היא לפנות בקשה ליישוב סכסוך ובאמצעותה לנסות ולקבל הבהרה מבית המשפט בדבר תחולת החיוב הנ"ל גם לאחר כיתה ג'.
|
מחבר: מיכאל אביב
תאריך: 27.11.2016
שעה: 17:18
שלום רב
לזוגתי לשעבר ולי, עת שהיינו יחד, במשך 15 שנים, נולדו 3 בנות. כמעט 18, 13.5, 9.5
הגדולה והאמצעית, נולדו טרם נישואינו, בנישואין אזרחיים. ההכרה באבהות לא בוצעה מסיבה עיקרית של דחיינות האם את בקשותיי להצטרף אלי בהסדרת העניין. לפני 4 שנים, בדעת יחיד, ביקשה ממני בת הזוג לשעבר, לעזוב. למרות היותי המטפל העיקרי, ניתנה המשמורת לאם. לא נלחמתי שכן הקטנה הייתה מתחת לגיל 6 ומצבי הנפשי והכלכלי לא איפשרו הדבר, פשוט הושלכתי מהבית, לא בגידה, לא אלימות, קיימות סיבות, אך תקצר כאן היריעה מלפרטן.
היום, 4 שנים לאחר הפרידה, ברצוני להגיש בקשה למשמורת משותפת. האם עלי להסדיר ההכרה באבהותי טרם תביעת המשמורת המשותפת ? ואם כן, כיצד מתבצע ההליך תקנית ?
נאמר לי כי על האם לסור למשרד הפנים במקום מגוריה, רעננה, להצהיר כי אבי הבנות הרשומות בתעודת הזהות שלה, הוא אני, כולל פרטיי המזהים, פניתי אליה והסכימה ומשעשתה כן,עליה לעדכן אותי, שאז עלי לסור למשרד הפנים בהרצליה, מקום מגוריי ולהכיר באבהותי.
להדרכתכם/ן אודה כמובן מראש ובברכה. תודה רבה. מיכאל.
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 27.11.2016
שעה: 21:18
נושא האבהות ונושא המשמורת הם שני נושאים נפרדים לחלוטין הגם שברור שהאחד קשור בשני ולהיפך.
על מנת שתהיה רשום במשרד הפנים ובכל רשות אחרת כאבי הילדות עליך להגיש תביעת אבהות בין בהסכמה ובין ללא הסכמה של אם הקטינות. פניה למשרד הפנים או המשרד לרישום אוכלוסין לא תועיל לך מאחר ולא מדובר בתינוק שזה עתה נולד.
ההליך הנכון הוא הפניה לבית המשפט לענייני משפחה. אם בת זוגך לשעבר משתפת פעולה תוכלו להגיש תובענה ביחד ואם לא תגיש בעצמך ובת זוגך תצטרך להגיב.
במקביל הייתי ממליצה להגיש תביעה למשמורת או הסדרי מפגש עם הילדות לפי שיקול דעתך ולפי מה שנכון וטוב עבור הבנות.
כאמור פניה למשרד הפנים לא תביא את התוצאה שאתה מעוניין בה. הפניה לבית המשפט היא ההליך הנכון. קרוב לוודאי שהיועץ המשפטי לממשלה ידרוש בדיקת אבהות על מנת להסכים לבקשה, ובדיקה כזו כרוכה בתשלום לבית החולים שיבצע את הבדיקה.
אם אין לך אמצעים כספיים אתה יכול להגיש את התביעות בעצמך או לפנות לסיוע המשפטי.
בברכה
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: עדי
תאריך: 23.11.2016
שעה: 22:04
היכן בתקנות הדיון בבית דין כתוב שאפשר להתנות ערעור בקבלת ערבות? והיכן בתקנות דיינים מופיע שדיין יחיד יכול לקבוע התנייה לערבון? מה אומר החוק בעניין דרישה לערבות בערעור בזכות וערעור ברשות?
|
מחבר: רן
תאריך: 22.11.2016
שעה: 11:44
בבית דין רבני גבוה, על פי מה נקבע גובה הערבון בבר"ע? האם גם בערעור בזכות גובים ערבון?
|
מחבר: שלומי
תאריך: 20.11.2016
שעה: 20:23
שלום רב.
התקשרה אליי בחורה מסיוע משפטי באילת בטענה מדוע לא באתי לפגישה בעניין הסדר מזונות.
הבהרתי לגברת שלא קיבלתי שום הזמנה בכתב או בע"פ בעניין.
א.האם אני אמור לקבל זימון רשמי בכתב?
ב.כיצד לפעול בעניין?
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 30.11.2016
שעה: 15:02
שלום שלומי,
אתה אמור לקבל זימון רשמי. ודא מול הנציגה מטעם הסיוע שכתובתך מעודכנת.
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: סיגל איטח
תאריך: 20.11.2016
שעה: 7:32
שלום, בהמשך לשאלתי, ואם אין לי מקום מגורים אחר אני אהיה חייבת לצאת מהבית? תודה מראש
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 30.11.2016
שעה: 15:07
סיגל שלום,
על פניו התשובה חיובית. אולם בהמ"ש נוטים לאפשר פרק זמן סביר להתארגנות לקראת מדור חלופי ו/או הגעה להסכם מול האחים.
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: אברהם בראש
תאריך: 19.11.2016
שעה: 6:14
אם ניתן לפסול את העו״ס שממליצה על אב נורמטיבי שמטפל טוב בילד ללא עבר פלילי וללא עבר של אלימות לעבור בדיקה של מסוגלות הורית , כי האמא של הילד מחפשת להרחיק את הילד מאביו
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 19.11.2016
שעה: 18:09
שלום רב,
בד"כ יורה בית המשפט על עריכת בדיקת מסוגלות הורית רק כאשר הדבר הומלץ על ידי פקידת סעד לסדרי דין שמונתה על ידו או כאשר יש אינדיקציה ברורה לספיקות באשר למסוגלות ההורית של אחד ההורים או שניהם. עריכת בדיקה על בסיס טענות חד צדדיות בלבד אינה מהלך מקובל. יחד עם זאת מומלץ כי תפנה לקבלת יעוץ משפטי ספציפי מלא אשר יתייחס למסמכי התיק ולהשלמת פרטים על ידך.
בהצלחה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: סיגל איטח
תאריך: 17.11.2016
שעה: 19:48
שלום, אני גרה עם הורי מאז שנולדתי, הוריי בני 90 ולא רוצים לעשות צוואה, אני היחידה שגרה אתם, כולם נשואים ומסודרים, אני עכשיו לא עובדת, אם חס וחלילה הורי ילכו לעולמם אחים שלי ירצו להתחלק בבית, הם יכולים להוציא אותי מהבית או שאני יכולה לפנות לעורך דין כדיירת מוגנת? תודה מראש
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 19.11.2016
שעה: 18:04
שלום רב,
דיירות מוגנת היא מעמד חוקי המוקנה באמצעות הסכם לשכירות מוגנת כולל ביצוע תשלום ראשוני ושוטף. משאלתך עולה כי זה אינו המצב בעניינך. מגורייך עם הוריך אינם מקנים לך זכות קבועה למגורים בדירה אולם תינתן לך הזכות להתארגנות למגורים במקום אחר בפרק זמן סביר אשר ייקבע בידי בית המשפט במקרה של העדר הסכמה ביניכם.
בברכה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: מתילדה
תאריך: 17.11.2016
שעה: 9:39
האם להסכם גירושין שנחתם אצל עו"ד יש מחיר מוסכם או שהמחיר הוא אינדיבידואלי מהסכם להסכם או מעו"ד לעו"ד אודה על התשובה הכנה.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 19.11.2016
שעה: 17:55
שלום רב,
מפנייתך לא ברור האם מדובר רק בחתימת הסכם שפרטיו כבר ערוכים ומוסכמים או שמדובר בניסוח הסכמות עקרוניות כלליות שטרם פורטו לפרטים או שמא מדובר בליווי הליך מו"מ בו יגובשו ההסכמות ולאחר מכן יועלו על הכתב בדמות הסכם. לכל אחת מהאפשרויות הנ"ל יש היבט כספי שונה. מעבר לכך, מקצוע עריכת הדין הוא מקצוע חופשי ואין בו תעריף מחייב. מומלץ לבחור בעו"ד מקצועי/ת ומנוסה.
בהצלחה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רעות
תאריך: 15.11.2016
שעה: 11:37
האם מותר לבית דין לחזור בו מהחלטות חלוטות של עצמו? האם מותר לבית דין לעכב את גימלת האישה שאינה משתכרת, למרות שזו כבר גמלה ומשולמת לבן הזוג לאחר אקטואריה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 19.11.2016
שעה: 17:50
שלום רב,
סוג זה של שאלות אינו מתאים לפורום אינטרנטי. יש לבחון את ההחלטות לגופן ובמידת הצורך לשקול הגשת ערעור. מומלץ כי תפני לייעוץ משפטי אשר יתייחס ספציפית לעניינך על בסיס בדיקת מסמכי התיק והשלמת פרטים על ידך. בהצלחה. איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: לביא גרין
תאריך: 15.11.2016
שעה: 0:06
שלום אני נמצא בתהליך פרידה מאישתי. כמספר חודשים לאחר יום הקרע פוטרה אישתי מעבודתה וזכתה ב"מענק הסתגלות" של כמה חודשי עבודה. האם יש להכניס את הסכום הנ"ל לתהליך איזון המשאבים? תודה רבה לביא.
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש