| תאריך |
|---|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:18
שלום רב,
ניתן להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני. מטרת הבקשה תהיה לפעול לשלום בית ובתוך כך להבטיח את מדורה הקבוע של האשה בדירתה הרגילה.
תוצאת הבקשה היא גם האפשרות להחליט - בסוף התקופה המוקצית לתהליך הטיפולי - לאיזו ערכאה היא רוצה להגיש את הליך ההמשך.
מומלץ לפעול בליווי משפטי של עו"ד המתמחה בדיני משפחה בדגש על היכרות האפשרויות השונות בעקבות הרפורמה של הסדר ההתדיינויות בדיני משפחה שהחלה בקיץ האחרון.
בהצלחה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: שאלה נוספת
תאריך: 10.12.2016
שעה: 23:48
ומה בדבר ״סעד״? האם האישה יכולה לבקש סיוע זה?
אשמח לדעת מתי נחוץ ״ סעד״ זה?
|
מחבר: אורן
תאריך: 08.12.2016
שעה: 21:10
שלום רב
אשתי קיבלה טלפון לפני שבוע מחסוי ומסתבר שחוקרת רוצה שתגיע לתחנה.אשתי לא ידעה במה מדובר וניתקה החוקרת לא הרפתה והתקשרה במשך שבוע שלם
לאחר כשבועיים בערך הגיע שוטר אלינו הביתה(אני הייתי בעבודה)ואמר לאשתי שאם היא לא תבוא איתו לתחנה פעם הבאה יקחו אותה בכוח
אשתי הלכה אם השוטר לתחנה ונחקרה אצל החוקרת
כאשר החוקרת לא מוכנה להגיד לה ממי התלונה
אשתי נחקרה ובאותו הזמן הילדים נחקרו במקביל בבית הספר ובגן(ילדים קטנים בני 5 ו 7)
לאחר כשבוע התקשרה אליי כנראה החוקרת מחסוי מספר פעמים ולא עניתי
כעבור שבוע נוסף עניתי ואמרתי שאם היא רוצה שאני יגיע שתגיד לי באיזה עניין
היא לא היתה מעוניינת אמרה שמידע חסוי ושאגיע לתחנה
כי אם לא אגיע תוציא צו מעצר
הלכתי אליה ומתברר כי יש תלונה מ"חסוי" אשר אני מכה את הילדים באופן יומיומי
התחילה לחקור אותי האם אני הרבצתי אי פעם לילדים ואמרתי שבחיים לא.
ואז שאלה האם נתתי פליק ואמרתי שכן רק אשר הילד עשה משהו לא בסדר כמובן אחרי 100 אזהרות
אבל אני לא קורא לזה אלימות
אני לא זוכר שאבא שלי החטיף לי פליק הלכתי לשוטר...
בכל אופן האשימו אותי בהאשמה חמורה של אלימות כלפי חסר ישע
ואני מסביר לחוקרת שאני נתתי פליק רק כאשר הילד לא הקשיב ונתתי דוגמא כאשר אני ואשתי הולכים ברחוב יד ביד ופתאום הילד עוזב את היד של האמא ורץ לכביש זה מאוד מדאיג אז כן אני אתן לו פליק
הפליק של אבא הרבה יותר עדין ממכה של אוטו
זה לא שכנע את החוקרת כי אמרה שגם בבית הרמתי יד.
ואמרתי לה נכון גם בבית אם אני יראה את הילד עומד על החלון אני יפליק לו
אבל לא ירביץ מכות זה כולה פליק חינוך
מה עדיף שאני יראה את הילד נופל מהחלון חלילה?
עדיין לא סיפק אותה
לקחה לי DNA צילמהאותי לקחה לי טביעות אצבע
החתימה אותי לא לספר לאף אחד על החקירה הזו ואם אפר אשלם קנס של 10000 שקל
מה זה?
רוצה שאלך לסדנה ליהיות הורה?
אני ממש מודאג ולא יודע מה לעשות אודה לתשובתכם
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:14
שלום רב,
מומלץ כי תפנה לקבלת יעוץ בידי עו"ד המתמחה בדין הפלילי.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: לילך
תאריך: 08.12.2016
שעה: 15:53
שלום, הורים שבית רשום על שמם, הבעל ניפטר, הבית הופך להיות רשום על שם האישה או שהיא מקבלת חצי מהבית והחצי השני מתחלקים בו הילדים? תודה רבה
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:12
שלום רב,
בהנחה כי הנפטר לא עשה צוואה, הרי שעל עזבונו יחול חוק הירושה.
בהתאם לחוק, מחצית זכויות הנפטר בבית עוברות לאשתו ואילו המחצית השניה תחולק בין צאצאיו.
בהנחה כי לכל אחד מבני הזוג יש מחצית הזכויות בבית, הרי שלאחר המהלך הנ"ל, לבת הזוג יהיו 75% מהזכויות בבית ואילו הילדים יחלקו ב 25% הנותרים.
את הפעולה הנ"ל יש לבצע באמצעות הגשת בקשה למתן צו ירושה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: קטי
תאריך: 08.12.2016
שעה: 10:50
שלום רב,
האם מישהו שהוא יהודי ורוצה להתחתן עם מישהי לא יהודיה לא נוגד את עקרון חירות האדם שנקבע בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו ? הרי נישואי תערובת לא יכולים להתקיים בישראל
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:08
שלום רב,
עפ"י הדין הנוהג בישראל, הדין החל על ענייני נישואין וגירושין הנו הדין האישי. הדין האישי היהודי אינו מכיר ואינו נותן תוקף לנישואי תערובת דהיינו נישואין בין בני דתות שונות. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אינו מבטל חוקים שקדמו לו וגם אינו בא לפגוע או לשנות את דמותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולכן אינו סותר את האמור לעיל.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רות
תאריך: 07.12.2016
שעה: 15:14
האם כשדיין בהרכב א' היה ראשון שנתן החלטות בתיק בר"ע אך טרם קבע דיון, הוא גם זה שצריך לדון בתיק הערעור שנמסר בינתיים להרכב ב' שקבע לו מועד דיון?
האם יש אפשרות שזאת תקלה במערכת או שהמחשב הוא זה שקובע את תאריך הדיון וההרכב?
האם בכל תיק בר"ע או ערעור מבקשים ערבון?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:05
שלום רב,
אין הכרח או מניעה כי הדיין הראשון הוא שידון או לא ידון בערעור. הדבר מסור לשיקול בית הדין.
קביעת ערובה מסורה לשיקול דעתו של בית הדין בהתאם לתקנה קל"ד לתקנות סדר הדין בבית הדין הרבני.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רות
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:25
בתיק בר"ע בהרכב א קבעו ערבון ובתיק אחר ערעור בהרכב ב לא קבעו ערבון ואז ההרכב שקבע ערבון לתיק שלו ביטל החלטה של ההרכב שקבע דיון ללא ערבון ולקח את כל התיקים אליו. מה אם אני מתנגדת?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:42
שלום רב,
כאמור, קביעת ערבון הנה החלטה מנהלית המסורה לשיקול דעת בית הדין.
אפשר לבקש מהם לשקול שנית את ההחלטה אבל בגדול זו סמכותם ואיני רואה שיש מה לעשות בענין, אלא אם כן יהיה בסיס רחב יותר לעתירה לבג"צ ואז אפשר לכלול גם את הנושא הזה.
מומלץ לקבל בנושא יעוץ משפטי ספציפי לפני שאת פועלת מול בית הדין.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רות
תאריך: 10.12.2016
שעה: 20:23
שאלה נוספת ברשותך, האם זה נחשב לבסיס רחב יותר לעתירה כאשר הבר"ע היא על אי אכיפת החלטות קודמות שלהם על האזורי ועל חריגה מסמכות באיזון על פי חוק יחסי ממון נגד הפסיקה ובג"צ הסכמה וקניין, ועל שינוי החלטות חלוטות, ועכשיו הרכב המבטל הרכב אחר ?
|
מחבר: רן
תאריך: 06.12.2016
שעה: 10:29
האם דיין יחיד בבית דין גבוה לערעורים רשאי לסגור תיק ערעור
שלא שולם בו ערבון? האם ניתן להחיות או לערער על ההחלטה ולמי?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:03
שלום רב,
בהתאם לתקנה קל"ד לתקנות סדר הדין בבתי הדין הרבניים רשאי בית הדין הגדול להתנות את שמיעת הערעור בהפקדת ערבון. אי ביצוע ההחלטה אכן עשוי להוביל לסגירת התיק ואיני רואה סיבה שהדבר לא ייעשה בידי דיין אחד. ניתן לבקש מבית הדין לבטל את ההחלטה וזאת מנימוקים שיירשמו בבקשה.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רן
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:17
היכן בתקנות כתוב שיש לדיין יחיד סמכות לקבוע ערבון?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 10.12.2016
שעה: 19:22
שלום רב,
תקנה ד'(2)(ד): דיין יחיד מוסמך לדון בענייני מנהל.
בברכה,
איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: שירה
תאריך: 05.12.2016
שעה: 21:58
אני בת 31, גרושה עם 2 ילדים, יש לי בן זוג 8 שנים וכעת אני בהריון ממנו.
לפני מספר שבועות אימי נתנה לי דירה במתנה והעבירה אותה על שמי.
אני ובן זוגי נעבור לגור בדירה בעוד כמה ימים.
האם לבן זוגי תיהיה כל זכות בדירה אם ניפרד או לאחר שחלילה אלך לעולמי?
אציין שלבן זוגי יש דירה בבעלותו בבאר שבע אותה הוא משכיר.
מה ניתן לעשות כדי להבטיח שלבן זוגי לא תיהיה זכות בדירה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 06.12.2016
שעה: 0:17
שלום רב,
ככלל, נכסים המתקבלים במתנה או בירושה אינם נכללים במסת הרכוש המשותף. יחד עם זאת הניסיון מלמד כי לא פעם לא נשמרת ההפרדה לגבי נכסים כאלו ובמהלך הזמן נעשה בהם שימוש משותף / השקעות משותפות / הכנסתם לפול משותף - פעולות העשויות לגרום גם לנכסים אלו להיחשב כמשותפים. בכדי למנוע תופה זו ועל מנת שתובהר ותישמר מסגרת של הפרדה רכושית מהסוג שאת מעוניינת בו יש לערוך הסכם ממון, לחתום עליו ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.
מומלץ לערוך הסכם כזה אצל עו"ד מנוסה בתחום דיני המשפחה ע"מ שיביא בחשבון את כל הנסיבות ומשמעותן ויבטיח כי ההסכם ייתן מענה מתאים לאפשרויות השונות.
בברכה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: תומר שי
תאריך: 04.12.2016
שעה: 20:13
שלום רב,
בפסק הדין מזונות שלי, לא הוגבל גיל הצהרון. בפסק הדין נכתב כך: הצדדים ישאו בעלויות גן/צהרון ובלבד שחלקו של האב לא יעלה על 1000 ש"ח צמוד למדד שפורסם ביום 15.4.2007.
הגרושה שלי מעבירה לי קבלות על צהרון פרטי, והיום הילד כבר לומד בכיתה ה'!!!
ולי ידוע שצהרון בית ספר מסתיים בכיתה ג.
האם פניה לבית המשפט בעניין - בקשה להבהרת הסעיף הספציפי בפסק הדין הדין, היא בהכרח בקשה להקטנת מזונות?
או שאפשר לבקש בקשה להבהרה שהיא אינה בהכרח הקטנת מזונות?
תודה על תשובה כנה.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 06.12.2016
שעה: 0:11
שלום רב,
צהרון היא אכן מסגרת המתקיימת עד לכיתה ג. לאחר מכן מדובר במסגרת פרטית אשר נראה כי אינה כלולה בחבות המזונות. בקשה להבהרה הנה הליך השמור אך ורק לראש ההוצל"פ. על כן דרך אחת לפעול היא להימנע מלשלם עבור "הצהרון" ובאם ייפתח תיק הוצל"פ לטעון כי החיוב הסתיים ובמידה ויש ספק הרי שעל ראש ההוצל"פ לפנות לבית המשפט. הדרך השניה היא לפנות בקשה ליישוב סכסוך ובאמצעותה לנסות ולקבל הבהרה מבית המשפט בדבר תחולת החיוב הנ"ל גם לאחר כיתה ג'.
|
מחבר: מיכאל אביב
תאריך: 27.11.2016
שעה: 17:18
שלום רב
לזוגתי לשעבר ולי, עת שהיינו יחד, במשך 15 שנים, נולדו 3 בנות. כמעט 18, 13.5, 9.5
הגדולה והאמצעית, נולדו טרם נישואינו, בנישואין אזרחיים. ההכרה באבהות לא בוצעה מסיבה עיקרית של דחיינות האם את בקשותיי להצטרף אלי בהסדרת העניין. לפני 4 שנים, בדעת יחיד, ביקשה ממני בת הזוג לשעבר, לעזוב. למרות היותי המטפל העיקרי, ניתנה המשמורת לאם. לא נלחמתי שכן הקטנה הייתה מתחת לגיל 6 ומצבי הנפשי והכלכלי לא איפשרו הדבר, פשוט הושלכתי מהבית, לא בגידה, לא אלימות, קיימות סיבות, אך תקצר כאן היריעה מלפרטן.
היום, 4 שנים לאחר הפרידה, ברצוני להגיש בקשה למשמורת משותפת. האם עלי להסדיר ההכרה באבהותי טרם תביעת המשמורת המשותפת ? ואם כן, כיצד מתבצע ההליך תקנית ?
נאמר לי כי על האם לסור למשרד הפנים במקום מגוריה, רעננה, להצהיר כי אבי הבנות הרשומות בתעודת הזהות שלה, הוא אני, כולל פרטיי המזהים, פניתי אליה והסכימה ומשעשתה כן,עליה לעדכן אותי, שאז עלי לסור למשרד הפנים בהרצליה, מקום מגוריי ולהכיר באבהותי.
להדרכתכם/ן אודה כמובן מראש ובברכה. תודה רבה. מיכאל.
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 27.11.2016
שעה: 21:18
נושא האבהות ונושא המשמורת הם שני נושאים נפרדים לחלוטין הגם שברור שהאחד קשור בשני ולהיפך.
על מנת שתהיה רשום במשרד הפנים ובכל רשות אחרת כאבי הילדות עליך להגיש תביעת אבהות בין בהסכמה ובין ללא הסכמה של אם הקטינות. פניה למשרד הפנים או המשרד לרישום אוכלוסין לא תועיל לך מאחר ולא מדובר בתינוק שזה עתה נולד.
ההליך הנכון הוא הפניה לבית המשפט לענייני משפחה. אם בת זוגך לשעבר משתפת פעולה תוכלו להגיש תובענה ביחד ואם לא תגיש בעצמך ובת זוגך תצטרך להגיב.
במקביל הייתי ממליצה להגיש תביעה למשמורת או הסדרי מפגש עם הילדות לפי שיקול דעתך ולפי מה שנכון וטוב עבור הבנות.
כאמור פניה למשרד הפנים לא תביא את התוצאה שאתה מעוניין בה. הפניה לבית המשפט היא ההליך הנכון. קרוב לוודאי שהיועץ המשפטי לממשלה ידרוש בדיקת אבהות על מנת להסכים לבקשה, ובדיקה כזו כרוכה בתשלום לבית החולים שיבצע את הבדיקה.
אם אין לך אמצעים כספיים אתה יכול להגיש את התביעות בעצמך או לפנות לסיוע המשפטי.
בברכה
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: עדי
תאריך: 23.11.2016
שעה: 22:04
היכן בתקנות הדיון בבית דין כתוב שאפשר להתנות ערעור בקבלת ערבות? והיכן בתקנות דיינים מופיע שדיין יחיד יכול לקבוע התנייה לערבון? מה אומר החוק בעניין דרישה לערבות בערעור בזכות וערעור ברשות?
|
מחבר: רן
תאריך: 22.11.2016
שעה: 11:44
בבית דין רבני גבוה, על פי מה נקבע גובה הערבון בבר"ע? האם גם בערעור בזכות גובים ערבון?
|
מחבר: שלומי
תאריך: 20.11.2016
שעה: 20:23
שלום רב.
התקשרה אליי בחורה מסיוע משפטי באילת בטענה מדוע לא באתי לפגישה בעניין הסדר מזונות.
הבהרתי לגברת שלא קיבלתי שום הזמנה בכתב או בע"פ בעניין.
א.האם אני אמור לקבל זימון רשמי בכתב?
ב.כיצד לפעול בעניין?
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 30.11.2016
שעה: 15:02
שלום שלומי,
אתה אמור לקבל זימון רשמי. ודא מול הנציגה מטעם הסיוע שכתובתך מעודכנת.
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: סיגל איטח
תאריך: 20.11.2016
שעה: 7:32
שלום, בהמשך לשאלתי, ואם אין לי מקום מגורים אחר אני אהיה חייבת לצאת מהבית? תודה מראש
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 30.11.2016
שעה: 15:07
סיגל שלום,
על פניו התשובה חיובית. אולם בהמ"ש נוטים לאפשר פרק זמן סביר להתארגנות לקראת מדור חלופי ו/או הגעה להסכם מול האחים.
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: אברהם בראש
תאריך: 19.11.2016
שעה: 6:14
אם ניתן לפסול את העו״ס שממליצה על אב נורמטיבי שמטפל טוב בילד ללא עבר פלילי וללא עבר של אלימות לעבור בדיקה של מסוגלות הורית , כי האמא של הילד מחפשת להרחיק את הילד מאביו
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש