מבוא
עולם העסקים העכשווי והפיכת העולם ל'כפר גלובאלי', מחייבים התקשרויות משפטיות וחיי מסחר בין גופים שונים ממדינות מגוונות. בצידה של מציאות זו, נולד הצורך לקיים התדיינויות משפטיות בין צדדים ממדינות שונות. על מנת "לזמן" גוף בעל אזרחות זרה לדיון בבית משפט בישראל, יש צורך לבצע "המצאה מחוץ לתחום" ולקיים דיון בדבר הפורום הנאות לקיומה של ההתדיינות המשפטית.
במאמר זה, נבקש לדון בתנאים להמצאה מחוץ לתחום, ובשאלת הפורום הנאות לדיון בתביעות לגביהן מתבקש היתר המצאה מחוץ לתחום המדינה, תוך הצגת התייחסות בתי המשפט לנושאים אלו.
המצאה מחוץ לתחום המדינה
מטרת התובע בהגשת בקשה להמצאה מחוץ לתחום, הינה למעשה לגרום לנתבע להגיע ולקיים את הדיון המשפטי בבית המשפט בישראל.
המצאה מחוץ לתחום, מאפשרת למעשה לבית המשפט בישראל לרכוש בין היתר, סמכות שיפוט על נתבע הנמצא בחוץ לארץ, ובכך להרחיב את תחום שיפוטו. עובדה זו מחייבת את בית המשפט בדונו בבקשה מסוג זה, לבחון היטב אם הרחבת תחום השיפוט אכן מוצדקת.
בטרם נדון במבחנים שעל בית המשפט להפעיל בדונו האם בקשה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מוצדקת, נכונה ומבוססת, יש לזכור כי ככלל, ביהמ"ש יברר תחילה האם קיימת תניית שיפוט זרה ו/או מקומית בהסכם שבין צדדים מתדיינים והאם מדובר בתניית שיפוט בלעדית המקנה סמכות שיפוטית ייחודית לפורום כזה או אחר.[1]
ככל שלא קיימת תניית שיפוט בהסכם בין צדדים מתדיינים ו/או ככל שלא קיים הסכם ו/או ככל שתניית השיפוט איננה ייחודית, יפנה ביהמ"ש למבחנים המפורטים בתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כשהמכנה המשותף לכולם הינו קיומה של זיקה משפטית לישראל. כך לדוגמא, רשאי בית המשפט להורות על המצאה מחוץ לתחום כאשר מקום מושבו או מגוריו הרגיל של הנתבע הוא בישראל, כשמדובר במקרקעין המצויים בישראל, או שעילת התביעה מתבססת על מסמך שנעשה בישראל או שחלים עליו דיני מדינת ישראל, ועוד. (לרשימת המקרים להמצאה מחוץ לתחום – ר' תקנה 500 [2])
פורום נאות - שיקול דעת בית משפט
יחד עם זאת, קיומם של תנאי התקנות בעניין המצאה מחוץ לתחום אינו סוף פסוק בנושא, שכן גם אם מתקיימים תנאי תקנה 500, רשאי בית המשפט להפעיל שיקול דעת באם להתיר את ההמצאה אל מחוץ לתחום, כאשר בין שיקוליו, עליו לשקול אם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לדיון בתובענה, ואם יחליט כי לאו, יבטל את היתר ההמצאה, למרות התקיימות עילה מהעילות המנויות בתקנה 500[3].
ככלל, הפורום הנאות והטבעי לדיון, הוא הפורום אליו מצביעות מירב הזיקות הרלבנטיות, ואשר לו 'הקשר המהותי והאמיתי' למקרה נשוא הדיון.[4] כלומר, בית המשפט יבחן מהי מידת זיקתם של הצדדים, כמו גם נסיבות הסכסוך – לישראל.
בהקשר זה, שומה על בית המשפט לשקול שני סוגי שיקולים: האחד - שיקולי נוחות שעניינם באפשרות הגישה של הצדדים למקורות הראיות, באפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט, בהוצאות הכרוכות בהבאת עדים לבית המשפט, באפשרות לראות את מקום ההתרחשות, ובקושי לאכוף את פסק הדין שיינתן.
השני - שיקולים מהותיים, כדוגמת ציפיות הצדדים ושיטת המשפט לבירור הסכסוך.[5]
ככלל, רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית המשפט, כי הוא אינו הפורום הנאות לדיון בתביעה. (רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co)
טענת פורום לא נאות
נקודת המוצא הינה, כי על העניין להתברר לפני בית המשפט המוסמך בו הוגשה התובענה, ולכן, בהליך הנוגע למתן היתר המצאה מחוץ לתחום, על המבקש להוכיח את נאותות הפורום הישראלי, ולעומת זאת, נטל ההוכחה לשלילת סמכותו של בית המשפט בשל טענת "פורום בלתי נאות" מוטל על מעלה הטענה. (ר' בש"א 2938/06 ד.ס נגד ר.ס).
לצורך שלילת סמכותו של בית המשפט המקומי, יש להוכיח כי המאזן נוטה בבירור ובמובהק אל עבר הפורום הזר.
"...דוקטורינת הפורום הלא נאות לא תופעל כדבר שבשיגרה, נהפוך הוא: הדוקטורינה תופעל רק במקרים בהם קיימת נחיתות משמעותית של פורום הדיון בהתייחס לפורום האלטרנטיבי" (ע"א 2705/91 אבו ג'חלה נ' חברת החשמל, פ"ד מ"ח(1) 554 )
גישת בית המשפט לטענת פורום לא נאות
בשנים האחרונות לאור ההתקדמות הטכנולוגית, הזמינות ודרכי התנועה המודרניות, הצרו בתי המשפט בישראל את הצוהר לשימוש בטענת "פורום לא נאות".
בית-המשפט אינו נוטה בקלות להיענות לטענת "פורום לא נאות", ובלשונה של השופטת (כתוארה אז) בייניש:
"תכליתה של דוקטרינת הפורום הלא נאות היא למנוע מהמבקש ומבית-המשפט הליכים שאינם יעילים באופן בולט, עקב ניהול התביעה בפורום המקומי... יחד עם זאת, הגישה המסתמנת בפסיקתנו הינה כי הערכאות בישראל לא ייטו להיענות בקלות לטענת פורום לא נאות. הטעם לכך כפול: ראשית, כפי שכבר נאמר, הכלל הוא כי משקנתה ערכאה בארץ סמכות-שיפוט, עליה להפעיל סמכותה. סטייה מכלל זה לא תעשה כדבר שבשיגרה. הטעם השני הינו כי נוכח ההתפתחויות שחלו בתקשורת ובדרכי התנועה המודרניים, יינתן פחות משקל לקשייו של נתבע לבוא עם עדיו לארץ אחרת. משכך- הנטייה להיעתר לטענת פורום לא נאות, מצטמצמת". (בג"צ 8754/00 בג"צ 8754/00 ע.ר נגד בית הדין הרבני הגדול)
גם ההתפתחויות הטכנולוגיות הובילו לירידת קרנה של טענת פורום לא נאות.
"ככל שהגלובליזציה חודרת ליומיום העסקי והמשפטי בשעה שצדדים שונים ביבשות שונות משתמשים בערוצי תקשורת אלקטרונית ובאינטרנט באופן שוטף לניהול פעילותם, ושעה שאנשי עסקים מנהלים את עסקיהם בצינורות אלה ומצודתם פרושה ממקום מושבם על פני יבשות, תוך הסתייעות במסע בן יום ויומיים למדינות אחרות, יש מן ההגיון שבגישה הנוטה להמעיט במשקלה של טענת הפורום הלא נאות". דבריו של השופט רובינשטיין ברע"א 749/05 Insight Venture Partners IV L.P נגד טכנו הולנד אחד בע"מ.
עם זאת, לאחרונה ציין בית המשפט העליון, כי למרות ירידת קרנה של טענת פורום לא נאות, לא אבד עליה הכלח:
"אין מדובר בדוקטרינה שאבד עליה הכלח ונראה כי מקום שבו מתבקש אחד הפורומים המתחרים להרחיב את סמכותו ולהחילה על נתבע שאינו נמצא בישראל, מן הראוי לגלות יתר נכונות להטות אוזן לטענות המועלות על ידי הנתבע בעניין נאותות הפורום". (ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נגד FOREM BAGCO INC.).
במקרה הספציפי נפסק, כי למרות שמתקיימים התנאים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום, הפורום הנאות לדון בתביעה נמצא בארה"ב ולפיכך, לא יינתן ההיתר והתביעה תמחק.
חשוב לציין, כי קיימים מקרים חריגים בהם מצטמצם שיקול הדעת השיפוטי לסרב לטענת פורום לא נאות, כאשר השיקולים ששוקל ביהמ"ש בהקשר זה נגזרים במידה רבה מאופי ההליך בו מדובר. כך, קיים הבדל בין תביעה אזרחית רגילה - כספית או אחרת, לבין הליך הנוגע לענייני מעמד אישי, ובפרט הליך משמורת ילדים, אז בחירת הפורום הנאות מושפע במישרין מהיבט טובת הילדים המשתלב בבחינת מירב הזיקות לפורום הנאות. (בע"מ 9769/09 פלונית נגד פלוני).
תנית שיפוט זרה
במקרים בהם מופיעה בהסכם בין הצדדים תנייה חוזית המקנה סמכות שיפוט לערכאה זרה, יש לבחון האם מדובר בתניית שיפוט ייחודית או מקבילה. תניית שיפוט ייחודית מעניקה סמכות בלעדית לבית משפט מסוים, ואילו תניית שיפוט מקבילה מקנה סמכות לבית משפט מסוים אך אינה שוללת את האפשרות שהסכסוך יתברר בבתי משפט אחרים. (ת"א 586-03-09 טי בי סי טלקום בע"מ נגד Alcatel-Lucent חברה זרה)
מדיניות בתי המשפט הינה לכבד תניות שיפוט זר, וזאת לאור עקרון חופש החוזים, אולם בית המשפט מוסמך להימנע מלאכוף תניית שיפוט זר ולהורות על קיום הדיון בבית משפט ישראלי חרף הסכמת הצדדים, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לדוגמה, כאשר התובע לא יכול היה לזכות במשפט צדק במדינה לה הוקנתה הסמכות בחוזה.
סיווג תניית השיפוט כייחודית או מקבילה יעשה בהתאם ללשון החוזה ולאומד דעתם של הצדדים. הלכה היא, כי גם אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי משפט אחרים, אין בכך כדי למנוע את המסקנה כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית. (ר' ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות נ' Bodstray Company Ltd.).
ניקיון כפיים ותום לב בהעלאת טענת פורום לא נאות
היבט נוסף של העלאת טענת פורום לא נאות, הינו ניקיון כפיהם של הטוענים זאת.
בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בת"א, נדחתה טענת פורום לא נאות, לאחר שנקבע כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב כאשר מחד גיסא, העלו את הטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות, ומאידך גיסא נמנעו מליתן הסכמתם לניהול ההליך בפורום הזר.
הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף ובין היתר טענו, כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעה, וכי כיום מתנהל הליך משפטי ברומניה, שם לטענתם התבצעה העסקה, העוסקת באותה עילה ובאותה מערכת עובדתית.
התובע טען מנגד, כי הסמכות מוקנית לביהמ"ש הינה בישראל וכי הפורום הנאות הוא ישראלי, בין השאר מאחר שההסכם נשוא העסקה נחתם בישראל והנפשות הפועלות מאחורי ההסכם, לרבות עורכי הדין אשר היו אמונים על עריכתו הינם ישראלים. כן טען התובע, כי מבלי לגרוע מטענותיו לעניין מקום כריתת ההסכם והנפשות הפועלות מאחוריו, הוא מסכים כי התביעה תידון ברומניה, בכפוף להסכמת הנתבעים לקבל על עצמם את הדין הרומני ואת סמכות השיפוט ברומניה.
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל קבעה כאמור, כי העלאת טענת פורום לא נאות ללא מתן חלופה לפורום נאות בחו"ל, עולה כדי חוסר תום לב.
לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:
*עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר ועורך תחום מדור אינטרנט ומחשבים באתר המשפט הישראלי – פסקדין; עו"ד אמיר אלטשולר, שותף במשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר www.AW-Law.co.il , עורך מדור מקרקעין באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
[2] 500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט (467) (תיקון: תשנ"ט, תשס"ו)
רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בידין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה:
(1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה;
(2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה;
(4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה:
(א) החוזה נעשה בתחום המדינה;
(ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה;
(ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא;
(5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה - ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה - אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה;
(6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו;
(7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה;
(8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968;
(8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק.
(9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969;
(10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
[4] ע"א 74/83 ראד נ' חי פ"ד מ(2) 141: ע"א 300/84 אימן עלי אבו עטיה נ' עיסא יוסוף ערבטיסי פד לט(1) 365, ע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co.פד נב(1) 109,112.
[5] ע"א 2705/91 רג'אח סאלם חסן אבו גחלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ, פד מח(1) 554.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין