חדשות המשפט • פסקדין אתר המשפט הישראלי

הגרוש נדחה: הדירה שרכש לפני הנישואים היא רכוש משותף

הבעל לשעבר ערער על קביעותיו של ביהמ"ש למשפחה בנוגע לחלוקת הדירה בינו לבין גרושתו וסכום המזונות לחמשת ילדיו. אולם שופטי המחוזי סברו כי ההחלטות שניתנו הן נכונות ותואמות את ההלכה הפסוקה.

הצוואה האחרונה תקפה: המנוחה שינתה את דעתה מרצונה החופשי

טענת בתה של המנוחה, שילדיה נושלו מהצוואה בגלל אחיינה, שהשפיע על המנוחה באופן פסול וגרם לה לשנות את צוואתה נדחתה: דיכאון וסכרת לא מעידים בהכרח על בעיות קוגניטיביות ופגיעה בכושר השיפוט.

אזרחות ספרדית לצאצאי המגורשים: געגוע בלתי ממומש

בפני צאצאים למגורשי ספרד עומדים כיום שני מסלולים לקבלת אזרחות. הנתונים מוכיחים כי המסלול הספרדי לא מימש את הפוטנציאל שתלו בו ולעומת זאת, האופציה הפורטוגלית היא שהפכה בסופו של דבר לחביבת הקהל.

אב שעסוק במאבקי כבוד לא ראוי להיות משמורן

חרף המלצת פקידת הסעד להיענות לבקשת האב למשמורת משותפת על שני ילדיו, קבע בית הדין הרבני את המשמורת אצל האם. הסיבה העיקרית: האב משקיע את כוחותיו במאבק להפחתת המזונות במקום בילדים.

המחוזי ביטל החלטת מינוי מומחה והורה לביהמ"ש למשפחה להתייעץ עם הצדדים

סיפור מסמר שיער: מצד אחד אם שטוענת כי בתה סכיזופרנית ומבקשת להתמנות כאפוטרופא שלה, ומצד שני הבת שטוענת כי הוריה התעללו בה מינית. ביהמ"ש המחוזי סבר שצריך היה להתייעץ עם הצדדים לגבי זהות המומחה שיבחן את מצבה הנפשי.

לא עשה בדיקת פוליגרף – ישלם לגרושתו 180,000 שקל

גבר ואישה שהתגרשו נותרו במחלוקת לגבי תשלום כתובתה של האישה, והעלו טענות אחד נגד השניה. שניהם הסכימו לבצע פוליגרף, אך בסופו של דבר רק האישה עשתה את הבדיקה. התוצאה היתה שהגרוש חויב לשלם לה.

עמידה ממושכת והליכה מוגבלת: ספרית עם מחלת רגליים תוכר כנפגעת עבודה

המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בדליות ברגליים כתאונת עבודה, אך בית הדין הפך את קביעתו, לנוכח חוות דעת מומחה מנומקת ומשכנעת.

ביטלו עסקה בשווי 3 מיליון שקל – יקבלו חזרה את ״דמי הרצינות״?

שלושה שותפים חתמו על זיכרון דברים לרכישת נכס ושילמו למוכר ״דמי רצינות״ בסך 50,000 שקל. מאוחר יותר ביטלו את העסקה. המוכר סירב להשיב להם את הסכום אך בית המשפט פסק לטובתם.

מי יקבל את רכוש הקשיש הערירי – ״כולל״ או אחיין?

קשיש שנפטר הותיר שתי צוואות. בראשונה הותיר את ביתו וכספיו לבית מדרש ובשנייה לאחיינו ולבן האחיין. בקשת בית המדרש לפסול את הצוואה השנייה בשל אי כשירות והשפעה לא הוגנת נדחתה.

החותנת תבעה 175,000 ש' מכלתה לשעבר, אך ביהמ"ש ממש לא השתכנע

החותנת ובתה טענו כי נתנו הלוואה לכלתה ולבנה, ולאחר שהתגרשו תבעו אותה. השופטת קבעה כי התובעות אינן אמינות כלל, וכי הרוח החיה מאחורי התביעה היא הבן.