בעל עסק שקרס ונקלע לחובות של מיליונים קיבל הפטר מחובותיו בכפוף להעמדת 550,000 שקל בלבד, לקופת פשיטת הרגל. בכך נדחתה עמדת הבנק שביקש להורות על מכירת ביתו של האיש, ששוויו מוערך בכ-3 מיליון שקל.
בית המשפט המחוזי בלוד קיבל בקשה של חייב לתכנית פירעון שבסיומה יינתן לו הפטר מחובות על סך מספר מיליוני שקלים למספר בנקים שונים.
השופטת יסכה רוטנברג התחשבה בכך שהאיש נהג בתום לב לאורך כל הדרך, ודחתה את עמדת בנק הפועלים שביקש לפנות אותו ואת אשתו מביתם המשותף על מנת למכור את הבית.
"טענת בנק הפועלים לפיה יש להורות על מכירת הבית כפנוי נוגדת את הדין והפסיקה. גם הטענה כי תכנית הפירעון אינה ראויה אינה עולה בקנה אחד עם התמונה הכוללת. מדובר בחייב לא צעיר המצוי בהליך שנים רבות, ויש מקום לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו", קבעה השופטת.
החייב, נשוי ואב לחמישה ילדים בגירים, נקלע לחובות של מיליוני שקלים לאחר שעסק שלו למכירת מוצרי עץ קרס בעקבות קריסת חברת "אייס" שהיתה לקוח מרכזי שלו. לאחר שלא הצליח להסדיר את חובותיו מול נושיו השונים, הוא פנה להליך פשיטת רגל.
ב-2013 ניתן צו כינוס לנכסיו, וב-2017 הוא הוכרז כפושט רגל. מאז החייב התנהל באופן תקין, משלם תשלומים חודשיים, מגיש דוחות חודשיים ומשתף פעולה עם הנאמן בהליך.
המחלוקת העיקרית בהליך הנוכחי נגעה לזכויות שיש לו בבית מגוריו, המוערך בקרוב ל-3 מיליון שקל, השייך לו ולרעייתו שווה בשווה. השאלה היתה כיצד יש לחשב את זכויותיו, והאם שווי הבית יהיה לפני נכס פנוי או "נכס תפוס". ביתר פירוט, איזה סכום על החייב לשלם כדי לפדות את זכויותיו בבית, אם רצונו למנוע את מכירתו.
הנאמן והכנ"ר סברו כי על מנת למנוע את מכירת הבית, על החייב להעמיד את קופת הכינוס על סכום שישקף את הסכום שהיה מתקבל אילו הבית היה נמכר כתפוס.
הנאמן סבר כי הסכום שהציע החייב – 550,000 שקל – הוא סכום סביר בנסיבות העניין גם אם אינו ברף גבוה.
לעומת זאת, בנק הפועלים טען שיש להעריך את שווי הבית כפנוי. הבנק ביקש להורות לנאמן לכפות על בנק המזרחי – אליו משולמת המשכנתא על הבית – לפעול למכירתו ולהעביר לקופת הכינוס את הכסף שיתקבל מהמכירה. עוד נטען כי יש להניח שהחייב ואשתו ויתרו בשטר המשכנתא על הזכות לדיירות מוגנת ולדיור חלופי.
להימנע מטלטלות
אלא שהשופטת רוטנברג החליטה לאמץ את המתווה שגובש, בהיותו מתווה ראוי ומאוזן. "אין בפי בנק הפועלים כל טענה לחוסר תום לב מטעם הנושה המובטח (בנק המזרחי, שם הכותב), וטענתו אינה אלא ניסיון של נושה רגיל לשדרג מעמדו וליהנות מבטוחה שניתנה לנושה המובטח".
השופטת אף הבהירה כי ההנחה של בנק הפועלים שלפיה החייב ואשתו ויתרו בשטר המשכנתא על הזכות לדיירות מוגנת לא הוכחה כלל, ושטר המשכנתא לא הוגש.
השופטת הוסיפה בין היתר כי "גם הטענה לפיה מצבם הבריאותי של שנים מהילדים אינו תקין ומחייב להימנע מטלטלות נוספות לא נסתרה והיא התקבלה על ידי הנאמן. בנסיבות אלו, ודאי שלא ניתן לטעון לחוסר תום לב בעמידה על זכות חוקית".
כמו כן, השופטת התחשבה בכך שבנק דיסקונט – נושה מרכזי בתיק – הסכים למתווה המוצע.
לפיכך, בסיכומו של דבר נקבע כי החייב יעמיד את קופת הכינוס של סכום כולל של 550,000 שקל, תוך 12 חודשים לכל היותר. בכפוף לכך, החייב פטור מחובותיו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין