האח חתם על ההתחייבות לאחר שמונה כבן ממשיך, במסגרת ההתחשבנויות בין האחים על ירושת הוריהם. כעבור שנים קבעה רמ"י הוצאות פיתוח של כ-230 אלף שקל ואחיו תבע ממנו לשלם את הסכום. ביהמ"ש דחה את התביעה.
בית המשפט למשפחה בבאר שבע הכריע לאחרונה בסכסוך על פרשנותו של כתב התחייבות שנחתם בין שני אחים לפני כ-20 שנה, במסגרתו התחייב אח שמונה כבן ממשיך במשק של הוריהם שאם יקבל זכות לקרקע בהרחבה – יקנה אותה עבור אחיו. במסגרת פסק הדין נדחתה תביעת האח "המובטח" לחייב את אחיו גם בהוצאות הפיתוח על הקרקע בעלות של כ-230 אלף שקל. השופט בן שלו קבע כי יש להפריד בין התחייבות לרכישת הקרקע עצמה לבין הוצאות הפיתוח שלא היו צפויות במועד חתימת ההתחייבות.
לאחר שהורי האחים הועידו אחד מהם לשמש כבן ממשיך במשק שלהם הם ביקשו לאזן את חלוקת הרכוש בין ילדיהם, ובמסגרת זו חתמו הבן הממשיך ואחיו על כתב התחייבות שבו הצהיר הממשיך כי אם יקבל מהמושב זכות לקרקע בהרחבה ירכוש אותה עבור אחיו ויעביר אותה על שמו.
לימים פרסמה הממשלה הטבה לקבלת המגרשים בהרחבה ללא תשלום כלל, ורשות מקרקעי ישראל החלה בהקצאת הקרקעות וקבעה נהלים, שלפיהם בעל זכויות במשק לא רשאי לרכוש מגרש בהרחבה אלא רק להמליץ על אחרים, קבלת המגרש כפופה לבניית בית, ובעל המגרש לא יורשה להעביר את הזכויות אלא בחלוף 5 שנים לאחר הבנייה. עוד נקבע תשלום של הוצאות פיתוח של כ-230 אלף שקל.
בתביעה שהגיש לימים טען האח שקיבל את התחייבות כי אחיו (הבן הממשיך) מתחמק ממילוי התחייבותו שכן הוא מסרב לרכוש את הקרקע, לבנות עליה ולממן את הוצאות הפיתוח.
לעומתו טען האח-הנתבע כי אם ירכוש את הקרקע לא יוכל ליהנות מהזכויות כבן ממשיך. לטענתו, מרגע שהנהלים התפרסמו הוא עמד בהתחייבותו וסייע לאחיו לזכות בקרקע כשהמליץ עליו למושב. עוד הוא טען כי כל שהתחייב עליו הוא לרכוש את הקרקע (שהיום מחירה 0 שקל) ואין במסמך כל זכר לנשיאה בהוצאות פיתוח או לבניית בית.
התחייבויות שלובות
ואכן, השופט שלו לא שוכנע שההתחייבות חלה גם על בניית בית ותשלום הוצאות פיתוח. השופט ציין כי ההסכמות בין האחים היו שלובות: בכפוף לכף שהנתבע יקבל את הזכויות במשק הוא יסייע לאחיו לקבל את הקרקע בהרחבה.
אלא שהנהלים שפורסמו לאחר מכן לא אפשרו את המהלך הזה שכן אם הנתבע ירכוש את הזכויות בהרחבה לא יוכל להיות בעל זכויות במשק. לכן, קבע השופט כל שנותר לו לעשות כדי לעמוד בהתחייבותו הוא להמליץ על אחיו בפני המושב (המלצה שלפי בדרך כלל מתקבלת).
"האם באמת ניתן לחייב את הנתבע לבנות עבור התובע בניין, באופן שאיננו עולה בקנה אחד עם התחייבותו לקנות לתובע מגרש, אך משום שנכון לעת הזו אלו הם נהלי רמ"י? מסופקני", נכתב.
באשר להוצאות הפיתוח, השופט קבע כי גם הדין, גם הפסיקה וגם לשון ההתחייבות עצמה לא תומכים בפרשנות שלפיה הוצאות הפיתוח הן חלק מעלות הקרקע. כוונת ההתחייבות הייתה, כך נקבע, לרכישת הקרקע עצמה ותו לא.
לפיכך התביעה נדחתה בכפוף לכך שהתובע יסייע לאחיו לקבל את הקרקע וימליץ עליו בכל מקום בו הדבר נדרש.
לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד רותם בראל
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין