ביקורת חריפה מאין כמוה על אם המנסה להפריד בין בנה לבין אביו

בניגוד להחלטות בית משפט, אם לילד בן שש לא קיימה את זמני השהות שנקבעו לאביו, שנאלץ לפנות לבית המשפט שוב ושוב. הפעם השופט הטיל עליה סנקציה כספית, והבהיר לה שאם תמשיך כך ישקול שוב את נושא המשמורת.

תוך ביקורת נדירה בחריפותה, השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבל את תביעתו של גבר גרוש ואב לילד בן שש וחצי, וקבע כי זמני השהות שנקבעו בעבר ייושמו באופן מיידי, כך שיתאפשר לו לקיים קשר עם בנו.

השניים התגרשו והאם קיבלה משמורת על בנם. בין השניים נוהלו הליכים רבים הקשורים לניסיונו של האב לשמור על קשר מסודר עם בנו, שכן האם פעלה על מנת להרחיק בין האב לבנו, וזאת בניגוד להחלטות בית משפט והמלצות רשויות הרווחה.

האב סבל בעבר ממחלה פסיכיאטרית, אולם מזה שנים רבות הוא מקפיד על טיפול תרופתי, שיקם את עצמו ואת חייו ואף עבר קורסים בהדרכה הורית. בתסקיר שניתן לפני מספר שבועות, שירותי הרווחה התרשמו שהוא אוהב את בנו וקבעו שלא נשקפת ממנו סכנה כלשהי, וכפי שציין השופט, "כמוהו ככל האבות"

אלא שהאם עדיין בשלה, ומסרבת לאפשר קשר. כך למשל, אף שנקבע כי האב ייקח את הבן לביקורי סופי שבוע מתלמוד תורה שבו הוא לומר, האם דאגה באופן שיטתי שהבן לא יהיה בלימודים ביום שנועד לאיסופו.

בין היתר, האם טענה שהבן אינו רוצה לפגוש את אביו. על כך השיב השופט כי אין להקשיב לרצונו כביכול של ילד בן שש, המהווה כחומר ביד היוצר של אמו.

האם אף טענה כי היא חשה חרדה אמיתית מהאב, אולם השופט הבהיר כי חרדה סובייקטיבית או חרדנות יתר בניגוד לדעת אנשי מקצוע, אינה יכולה להצדיק הפרת החלטות שיפוטיות.

ניכור שווה התעללות

בחריפות וברגישות הבהיר השופט שני כי אין לעשות דמוניזציה לאדם בשל עבר פסיכיאטרי, שכן הוא שסבל ממחלה ולא אף אחד אחר, וכיום הוא במצב של "כמוני כמוכם", כהגדרת השופט. בהקשר זה השופט הבהיר כי בלתי סביר לחלוטין שאדם במצב כזה, שאינו מסוכן, נדון על ידי האם להיות מודר מקשר עם בנו.

השופט אף הבהיר לאם כי "הורה שאינו שלם עם החלטות בית המשפט רשאי כמובן לערער עליהן בדרכים הקבועות בחוק, אך ה'פטנט' של התעלמות מבית המשפט והתחכמות להחלטותיו לא יכירנו מקומו".

השופט אף הזכיר כי "ניכור הורי הוא ניתוק או הפחתת קשר של קטין עם הורה ללא צידוק נאות, התנהגות אשר הוגדרה בספרות המקצועית כהתעללות בקטין". 

ברמה האופרטיבית השופט קבע כי ימשיך ה"הליך המדורג" שנקבע בעבר לזמני שהות של האב ובנו. השופט אף הסמיך, למשך תקופה של שנתיים, את פקידת הסעד בתחום העירייה בה מתגוררים הצדדים, לשנות את זמני השהות כראות עיניה.

בנוסף נקבע כי בגין כל ביטול של ביקור או אי התייצבות של הבן לביקור של אביו, האב יהיה רשאי לקזז 750 שקלים מהמזונות שהוא משלם לאם. לנוכח התנהלותה, האם אף חויבה בהוצאות ההליך בסך 15,000 שקל.

בתוך כך השופט אף הבהיר לאם כי "אם תמשיך בהתנהלותה הנוכחית ו'תסתתר' מאחורי רצונו של ילד בן שש וחצי, אל לה להתפלא אם אסבור שאין היא משמורן ראוי וכבר לעת הזו בכוונתי להקטין את כושר התמרון של האם לעניין".

·       ב"כ התובע: עו"ד עינת גריכטר

·       ב"כ הנתבעת: עו"ד נטלי ברדוגו

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין