מיליון וחצי ש' ליורשי גבר שנפטר בגלל רשלנות "שיבא"

האיש עבר ניתוח בצוואר ויממה אחרי ששוחרר חזר למיון כשהוא בקושי נושם. רק כעבור רבע שעה הוא הוכנס לחדר הלם וזה היה מאוחר מדי 

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שהמדינה, כבעלת המרכז הרפואי "שיבא", תפצה יורשי גבר שנפטר בשל רשלנות רפואית בכמיליון וחצי שקל. סגן הנשיא אליהו בכר קבע שהתעלמות צוות המיון ממצוקתו הנשימתית של המנוח במשך דקות ארוכות ומורטות עצבים הובילה אצלו לנזק מוחי בלתי הפיך ולפטירתו אחרי שנים שבהן הוגדר "צמח".

תחילת הפרשה במרץ 2015 אז עבר המנוח, שעבד כמציל בבריכה בבית מלון, ניתוח בצוואר. הניתוח הסתיים, הוא אושפז למשך יומיים ובבוקר יום שישי – חרף תלונותיו על קשיים בבליעה ובנשימה – שוחרר לביתו. בני משפחתו מספרים שהוא המשיך לסבול ובאותו ליל שבת אפילו לא הצליח ללגום מיין הקידוש.

עוד הם תיארו כי בשבת בבוקר המצב כבר היה בלתי נסבל, המנוח בקושי הצליח לנשום ולכן הם הבהילו אותו למיון ב"שיבא". אלא שבמקום לקבל טיפול מידי הוכנס המנוח לחדר הלם רק כעבור רבע שעה, ועם כניסתו הוא קרס ונחנק בשל חוסר יכולת לנשום. בדיעבד התברר שקריש דם מהניתוח שעבר, חסם את דרכי נשימתו.

לאחר דקות ארוכות שבהן נמנעה הגעת חמצן למוחו, נגרם לאיש נזק מוחי בלתי הפיך ובמשך כשבע שנים הוא נותר מחוסר הכרה, אינו פוקח עיניים, מבצע תנועות גפיים מינימליות ואינו מדבר, עד למותו בינואר 2022. בן 75 היה במותו.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט טענו התובעים, אלמנתו וארבעת ילדיו של המנוח, כי צוות המיון פעל ברשלנות ולכן מגיע להם פיצוי. המדינה, לעומתם, גרסה שצוות בית החולים פעל במיומנות וללא דופי.

מחדל

השופט בכר ציין שיש להבחין בין הטיפול שקיבל המנוח בחדר ההלם עצמו – אשר היה, לדבריו, "הרואי" – לבין הטיפול שקיבל עד כניסתו לשם, אשר היה רשלני.

נמצא כי מרגע שנכנס למיון כשהוא משתנק ומשמיע שריקות בנשימתו ועד שנכנס לחדר ההלם חלפו כ-15 דקות קריטיות, בהן למעט חיבורו למסכת חמצן לא נעשה דבר. בהקשר לכך ציין השופט שאחד מילדיו של המנוח נאלץ "לתפוס" את אחד האחים בזרועו כדי שיואיל בטובו להתייחס לאביו הנמצא בין חיים למוות ולטפל בו, ורק בשל בקשתו הוא הועבר לחדר הלם. אלא שכאמור, זה כבר היה מאוחר מדי.

"מצב דברים זה הינו בעיני בלתי סביר למי שמגיע לחדר מיון שהינו עם קשיי נשימה וסטרידור, דהיינו משמיע קולות מצוקה נשימתיים ברורים ונמצא במצוקה נשימתית. אי קבלת אנמנזה (המידע הרפואי ביחס למנוח) מידית וכפועל יוצא זימון מידי של רופא אא"ג או תורן המחלקה הנוירוכירורגית הינו בעיני מחדל", כתב השופט.

הוא הדגיש שהותרת המנוח במצבו, כשהוא מגלה מצוקה נשימתית קריטית, ללא בחינה עניינית ורצינית של מצבו, היא שהביאה בסיכומו של יום לטיפול המאוחר בהסרת קריש הדם, ולכן גם לנזק המוחי שנגרם לו – כך שמתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הפטירה.

בנסיבות אלה פסק השופט לטובת העיזבון סכום של 1,159,049 שקל, הכולל בין השאר פיצוי עבור הכאב והסבל שחווה המנוח כשהיה "כלוא במיטתו לאורך שנים רבות ללא יכולת תנועה". בנוסף חויבה המדינה לשלם ליורשים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 370,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד שמואל יקירביץ'
• ב"כ הנתבעות: עו"ד משרד וייסגלס אלמגור ושות'

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין