הדין הדרוזי שחל על בני הזוג מחייב את האב במלוא המזונות של בתו עד לנישואיה ובמימון צרכי אשתו עד לגירושים בפועל. עם זאת, נקבע כי הסכום חייב להלום את רמת החיים של בני הזוג וכי יש להתחשב במצבו של האב.
בית המשפט למשפחה בטבריה פסק לאחרונה מזונות של 1,300 שקל בחודש לילדה כבת 4 ועוד 600 שקל בחודש לאמה עד לסיום הליכי הגירושים שמתנהלים בינה לבין האב בבית הדין הדרוזי. השופטת אביבית נחמיאס קבעה כי אמנם לפי הדין הדרוזי האב מחויב לממן את מלוא צרכי בתו עד לנישואיה ואת צרכי אשתו עד הגירושים גם אם יכולתו הכלכלית נמוכה, אולם המזונות צריכים להתאים לרמת החיים הצנועה בה חיו וכן למצבו הכלכלי והרפואי של האב שאובחן כחולה סרטן.
בני הזוג, שנישאו ב-2012, ניהלו אורח חיים דתי-דרוזי ונפרדו ב-2016 כשהבעל עזב את הבית ועבר להתגורר ליד הוריו. בהמשך, גם האישה עברה לגור ביחידה בבית הוריה. במרס 2016 נקבעה המשמורת על בתם אצל האם וזמני השהות עם האב הועמדו על יום בשבוע.
בתביעת המזונות שהגישה בשמה ובשם בתה, ביקשה האם 4,900 שקל מתוכם 2,900 שקל לילדה והשאר עבור מזונותיה, בנוסף לתשלום עבור מלוא הוצאות המגורים.
תוך כדי ההליך עדכן האב כי עזב את עבודתו לאחר שאובחן עם מחלת סרטן והוא נמצא כיום בטיפולים אינטנסיביים. הוא ציין כי מודע לחובתו לספק את מלוא הצרכים של בתו אך טען כי הסכומים שדרשה האם מופרזים והביע נכונות לשלם 800 שקל בחודש. עוד הוא טען כי מזונותיה של אשתו נדונים בבית הדין הדרוזי ולכן לבית המשפט אין סמכות לפסוק בנושא.
מצב רפואי לא פוטר
בסוגיית מזונות הילדה, קבעה השופטת נחמיאס כי לפי הדין הדרוזי אב מחויב לממן את מלוא צרכי בתו עד לנישואיה אלא אם אין בידו אמצעים כלל (אז החובה עוברת לאם או לקרובי משפחה).
השופטת ציינה כי למרות מחלת האב הוא לא הוכיח בראיות כי אינו יכול לעבוד כלל ולממן לפחות את צרכיה המינימליים של בתו. בתוך כך השופטת הבהירה כי מצב רפואי לא פוטר את האב מחובת המזונות, ואף לא מצמצם אותה.
באשר לצרכי הבת השופטת קבעה כי האם לא הציגה אסמכתאות להן טענה, מה גם שהסכומים שפירטה לא הולמים את רמת החיים הנמוכה בה חיה המשפחה. לכן השופטת החליטה שסכום המזונות יעמוד על 1,300 שקל בהתאם לגובה המזונות המינמלי שנקבע בפסיקה כשאין ראיות.
סכום זה, קבעה השופטת, כולל גם את הוצאות המגורים בשלב זה נוכח העובדה שהאם חיה בבית ששייך להוריה, ואולם אם תשכור דירה יישא האב ב-33% מהעלות. בנוסף למזונות השוטפים יחלקו ההורים בכל הוצאה רפואית וחינוכית הנדרשת עבור בתם.
לגבי מזונות האם נקבע כי מאחר שהאב נטש את הבית היא זכאית למימון עד לגירושים, תוך שהשופטת דחתה את טענתו בנושא הסמכות נוכח העובדה שבית הדין דן רק בתביעת הגירושים.
באשר לגובה המזונות, נקבע כי האם טענה להוצאות מוגזמות ביחס לרמת החיים הצנועה בה חיו בני הזוג. כך למשל היא דרשה 500 שקל בחודש על ביגוד שעה שבחקירתה העידה כי ב-3 השנים שחיה עם בעלה רכשה פרטי לבוש בודדים.
בנוסף, ותוך התחשבות במצבו של האב, נפסק כי הוא ישלם לה 600 שקל בחודש עד לגירושים.
לא נפסקו הוצאות משפט.
עו"ד ארז אדיר רביב
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין