תביעת הפינוי של הבעלים נגד הקשיש ובנו שמתגורר עמו נדחתה. בית המשפט קבע כי הקשיש נחשב לדייר מוגן בדרגה שלישית, ובנו רשאי לגור עמו כל עוד הוא בחיים.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לפינוי קשיש בן 84 ובנו מדירה בעיר. השופט יגאל נמרודי קבע כי את הקשיש אי אפשר לסלק מהדירה משום שהוא נחשב לדייר מוגן מכוח זכויות הדיירות המוגנת של אשתו. באשר לבן, הוא רשאי לגור בדירה כל עוד אביו בחיים אך הדירה תחזור לבעליה לאחר מותו מאחר שהחוק לא מאפשר להעביר את הזכויות לדייר נוסף בשרשרת.
הדירה שברחוב בורוכוב הושכרה בדיירות מוגנת לחמותו של הקשיש בשנות ה-20 של המאה הקודמת ושם נולדה אשתו. לאחר שנישא לה בשנות -60 הוא עבר לגור עם השתיים בדירה וכיום, לאחר שהשתיים נפטרו (החמות ב-1982 ואשתו ב-2016) הוא גר בה עם בנו.
לפני כ-3 שנים הגישו בעלי הדירה תביעה לפנות אותו ואת בנו בדירה ולחייב אותם בדמי שימוש מיום פטירתה של אם המשפחה ועד לפינוי. הבעלים טענו כי הקשיש ובנו הסתירו מהם שהדיירת המוגנת האמיתית נפטרה כדי שיוכלו להמשיך לגור בדירה אף שאין להם כל זכויות בה.
מטעם הנתבעים נטען לעומת זאת כי זכויות הדיירות המוגנת עברו מהמנוחה – שהייתה הדיירת המוגנת המקורית – לבעלה ולכן הוא חי בדירה כדין, ולאחר מכן יוכלו הזכויות לעבור לבן.
קורת הגג היחידה
השופט יגאל נמרודי קבע כי נכון להיום אין עילה לפנות את הנתבעים מהדירה אך דחה את הטענה כי האישה המנוחה נחשבת לדיירת מוגנת מקורית. השופט קבע כי מאחר שקיבלה את הזכויות מאמא שלה, המנוחה הייתה בעצם במעמד של דיירת נגזרת בדרגה שנייה.
השופט הסביר כי מאחר שהקשיש חי עם אשתו שישה חודשים לפני מותה ולא הייתה לו דירה אחרת במועד זה הוא זכה במעמד של "דייר מוגן נדחה". כלומר, שלישי בשרשרת. משכך, לא הייתה לתובעים כל סיבה להגיש נגדו את התביעה. "הוא אדם מבוגר, וראוי היה למנוע ממנו, בגילו ובמצבו, את הצורך לנהל הליך משפטי בנוגע לקורת הגג היחידה שיש לו", כתב.
באשר לבן, נקבע כי כל עוד אביו בחיים הוא זכאי להמשיך להתגורר עמו בדירה. עם זאת, הוא לא יוכל בבוא היום לקבל מעמד של דייר מוגן כיוון שאין אפשרות להגיע לדרגה רביעית ולקבל זכויות מדייר נדחה. על כן, לאחר מות אביו יהיה עליו לפנות את הדירה ולהחזיר אותה לבעליה.
בסיכומו של עניין התביעה נדחתה ובעלי הדירה חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 שקל. בצד זאת, השופט חייב את הקשיש ובנו בהוצאות של 1,500 לאוצר המדינה כעונש על כך שהגישו סיכומים שחרגו מהוראותיו לגבי גודל הגופן והריווח בין האותיות.
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אבי ששו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין