פורום עורכי דין

אנחנו זוג צעיר, חשבנו לקנות דירה ישנה בבית משותף באזור שכונת שפירא בת"א. ראינו דירה שנראית לנו דבר ראשון הוצאתי נסח טאבו - קיבלתי 200 עמודים! הצלחתי לאתר את השורה שעל שם בעל הבית ורואים שהוא הבעלים בלי הערות מיוחדות. הבעיה שמהעמוד הראשון של כל חבילת הדפים רואים שאין פרפרלציה (גם השטח במ"ר שרשום בטאבו יוצא 1000 מ"ר רבוע כשהדירה בסף הכל 50 מ"ר) השאלה שלי אם כדאי לשלם לעו"ד מקרקעין על בדיקה או להניח לזה בגלל שאין פרפרלציה.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, למיטב הבנתי מן העובדות אותן ציינת בשאלתך, הנכס אינו רשום כבית משותף לכן בהתאם לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 לכל אחד מהבעלים יש חלק בלתי מסוים בקרקע וברכוש המשותף בהתאם לחלקו היחסי בקרקע. לכן הייתי ממליץ לך לבדוק האם קיים הסכם שיתוף על פיו יוחדו דירות ספציפיות לבעלים בקרקע או לחלופין לבדוק בעירייה את מסמכי היתר הבניה ביחס לדירה אותה ברצונך לרכוש ולבדוק האם ישנה התאמה בין הבנוי לבין ההיתר. את הבדיקות הנ"ל רצוי ויבצע עורך דין או כל בעל מקצוע אחר הבקיא בתחום. *אין לראות באמור ייעוץ משפטי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

בשנת 2003 חתמתי על חוזה לרכישת דירה בהוד השרון. לימים, התגלה לי שהעברת הבעלות של הדירה על שמי ושם בעלי, לא הסתיימה. פניתי לעוה"ד שישלים את הטיפול, אך הוא בתגובה מצפה שאשלם בנוסף לשכר הטרחה המלא ששילמתי במועד חתימת החוזה בעוד כמה אלפי ש"ח. איך אני יכולה להשלים את הטיפול בהעברת הבעלות על שמי, ללא הוצאות כבדות? האם ניתן להצהיר בבית המשפט על כך שהדירה שלי? מה הן האופציות העומדות בפניי? תודה

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

היי האם העברת הנכס בטאבו הושלמה?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, ראשית רצוי לבדוק האם נרשמה הערת אזהרה על הדירה בלשכת רישום המקרקעין בגין הסכם המכירה. שכן במידה ולא נרשמה הערת אזהרה יש לרשומה בהקדם כיוון שטרם רישום הבעלות הערת האזהרה משקפת את זכותכם הקניינית בנכס. בעניין רישום הזכויות, רישום זכויות בלשכת רישום המקרקעין הינו הליך טכני ופשוט בעיקרו. על מנת לרשום בעלות הנכם נדרשים להגיש ללשכת הרישום את המסמכים המפורטים להלן: • חמישה שטרות מכר, אשר נוסח שלהם ניתן לקבל באתר משרד המשפטים, את השטרות הנ"ל יש לאמת בפני עו"ד או בפני רשם המקרקעין בלשכת המקרקעין; • אישור ללשכת הרישום בגין תשלום עבור מס רכישה ומס שבח; • אישור עירייה ללשכת הרישום בגין העדר חובות לרשות המקומית (לכל רשות יש הליך פשוט ומהיר יחסית להוצאת אישור זה). • צילום ת"ז של הצדדים • אגרת בקשה לרישום במקרקעין ע"ס 28 ₪. כאשר יהיו בידך כל המסמכים המפורטים לעיל, עלייך לגשת ללשכת רישום המקרקעין שבתחומם מצוי הנכס ולהפקידם לרישום. הליך הרישום לאחר הפקדת התיק עשוי להיערך מס חודשים. *אין לראות באמור ייעוץ משפטי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, בתאריך 01.02.2015 חתמתי על חוזה לרכישת דירה בפרויקט "דוניץ בנווה גן" - פ"ת. קבלן - האחים דוניץ בע"מ. בחוזה, התחייב הקבלן למסור את הדירה ב 31.07.2015 בפועל, הקבלן הודיע לנו בימים הקרובים כי מסירת הדירה תהיה ככל הנראה ב 30.11.2015 הנ"ל משקף איחור של 4 חודשים. כאשר שאלנו לפיצוי המגיע לנו עפ"י חוק מכר דירות סעיף 5א השיב הקבלן כי לא מגיע לנו פיצוי כלל מהסיבה ש 60 ימים עפ"י החוק יכול לאחר במסירת הדירה ללא פיצוי, ועוד 60 ימי איחור עקב "צוק איתן" לא מחייבים אותו בתשלום הפיצוי. אני חתמתי על חוזה לרכישת הדירה בתאריך 01.02.2015 צוק איתן הסתיים בתאריך 26.08.2015 אני חתמתי על חוזה 6 חודשים לאחר סיום מבצע "צוק איתן". נציג המכירות עימו ניהלנו את המשא ומתן לא שיקף בכל תהליך המשא ומתן כי במידה ויירש איחור במסירת הדירה יש לקחת בחשבון את השלכות מבצע "צוק איתן" האם הנ"ל תקין ?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, סוגיית האיחור במסירה הינה סוגיה חוזית אשר ככלל מוסדרת בחוזה המכר בינך לבין הקבלן. לכן תחילה יש לבדוק מהי תקופת האיחור המקנה לכם פיצוי מכוח החוזה, ומהו גובה פיצוי זה. כמו כן, לעניין האיחור עקב מבצע צוק איתן, ייתכן כי המבצע השפיע על קצב עבודות הפרוייקט בכללותו וגרם לעיכוב בכל הפרוייקט, עיכוב אשר הוביל לאיחור במסירת דירתך. כדי להבין אם איחור בגין מבצע צבאי בכלל וצוק איתן בפרט יש לבדוק את הגדרת המושג כוח עליון בהסכם המכר ולראות האם הנ"ל נכנס בגדרו. אם אכן כך מצב הדברים עשויה להיות הצדקה לעיכוב במסירת הדירה. מנגד אם הסוגיות הנ"ל אינן מוסדרות בחוזה המכר, קיים סעד חקיקתי הניתן בגין איחור במסירת דירות בסעיף 5א לחוק המכר (דירות) תשל"ג 1973 הקובע פרקי זמן וסכומים שעל הקבלן לשלם עקב איחור במסירת חזקה. יש לציין כי הקבוע בחוק גובר על המוסדר בהסכם לעניין זה. *אין לראות באמור ייעוץ משפטי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שבו רשמנו וחתמנו על המחיר שסיכמנו לארבע שנות השכירות, עכשיו השנים האלו נגמרו ואני רוצה למכור את הדירה אבל השוכר ממשיך לגור (ולשלם את אותו תעריף) כיצד ניתן לפנות את השוכר מהדירה? עד כמה העניין קשה ארוך ומורכב?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, ראשית יש לבדוק את הוראות הסכם השכירות לעניין הפינוי. בהנחה שאין הוראה אחרת בהסכם השכירות, באפשרותך להגיש תביעה פינוי מושכר לבית המשפט. עד לשנת 2008 תביעה לפינוי מושכר, היה ההליך ארוך וסבוך, אך כיום, בהתאם לתיקון בתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 הליך זה הינו פשוט ומתנהל בסדר דין מהיר ולכן זמני ההליך קצרים יחסית וההליך עצמו אינו סבוך כלל. במידה ותרצה יעוץ משפטי נרחב יותר, הנך מוזמן לקבוע פגישה במשרדנו. *אין לראות באמור ייעוץ משפטי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

היי, לאמא שלי יש דירת עמידר כבר 20 שנה - היא קיבלה אותה בהיותה עולה חדשה בארץ. במהלך התקופה היא ביצעה מספר שינויים בדירה לצורך נוחות מחייה בגלל שהייתה בדירה 20 שנה, היא רצתה לגור במקום נוח במשך תקופה כה ארוכה. עכשיו היא קיבלה אישור להחלפת דירה מעמידר והם דורשים ממנה להחזיר את הדירה למצב שבו היא קיבלה אותו למרות שמצבה של הדירה כמו דירה חדשה ואפילו איכותית יותר ממה שקיבלה. השאלה האם מותר להם לגבות ממנה כסף על השינויים שביצעה. אשמח לקבל תשובה בנושא. תודה רבה שי.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

האם פניית ביהמ"ש לסוכנות מינהל והאגודה במקום הורה חסוי,למינוי בן ממשיך ,נחשב כתחילת תהליך מינוי[ההורה נפטר במהלך ההליך] "

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

נילי שלום רב, לצערי שאלתך אינה במסגרת הנושאים המטופלים במסגרת הפורום ואף אינה בתחום ההתמחות של משרדנו הייתי ממליץ לך להיווץ עם עורך דין המתמחה בתחום מושבים/קיבוצים ובתחום דיני המשפחה.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רציתי לשאול האם עו"ד שהוא גם נוטוריון מסיים את עבודתו במקצוע מסיבה כל שהיא צריך להחזיר את חותמת העו"ד ואת הפלומבה של הנוטוריון לאן שהוא או שזה נשאר אצלו או במשרד בו עבד

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, בעבר ענינו על מספר שאלות בנושא זה, אנא ראי תשובותינו הקודמות שניתנו בפורום בעניין זה. במידה והנך מעוניינת בייעוץ משפטי בנושא ספציפי את מוזמנת לפנות למשרדנו ולקבוע פגישה. מספר הטלפון -03-6114920.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רציתי לשאול איך נעשה יפוי כח נוטוריוני 1.נערך היפוי ועליו מתבצעות כל החתימות ולאחר מכן מצלמים לכמה העתקים שרוצים 2.נערך הייפוי מצלמים כמה העתקים שרוצים ואז חותמים על כולם תודה מראש ואן זה שונה או יש לך מה להוסיף אשמח

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אחיותיי ואני מכרנו את דירת הירושה של הדודה (חלקי היה מעל שליש וזה היה הנכס היחיד שברשותי), הסכם המכר נערך בפועל בחודש אפריל השנה. אימי ז"ל, הייתה גם אחת היורשות בדירה וצו קיום הצוואה שלה התקבל רק חודשיים לאחר מכן, בחודש יוני. עד עצם הרגע הזה רישום הדירה ע"ש רוכשת הדירה בטאבו לא התבצע וכמו-כן, העו"ד מחזיק אצלו את התשלום האחרון אותו העבירה רוכשת הדירה טרם כניסתה לדירה, עוד בחודש יולי!!! (העו"ד טוען שמס שבח אוסר עליו להעביר לנו הכספים, עד אשר יתברר כי אין לנו כל חבות ומאידך כשבדקנו מול מס שבח, עולה כי אין כל רישום על בקשה כלשהי על שמנו...) האם ההליך שלו תקין? במקביל, החלטתי לרכוש מאחיותיי את חלקן (50% סה"כ) בדירה אשר הורישו הוריי ואני חוששת כי אצטרך לשלם מס רכישה, למרות שכרגע אין כל נכס אחר בבעלותי. האם העובדה כי העברת הזכויות של הדירה הראשונה בטאבו טרם בוצעה טרם בוצעה/ הושלמה תגרום לחיוב במס רכישה בעסקה השנייה (כדירה שניה)? או שתאריך החתימה על החוזה (אפריל 2015) הוא הקובע? תודה, מירי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

מירי שלום רב, אינני נוהג לבקר את עבודתם של עורכי דין אחרים, שכן מבלי להכיר את כל העובדות לא ניתן לדעת מה הוביל אותם לתת תשובה כזו או אחרת. ככל הנראה מדובר בכספים שנשארו בנאמנות עורך הדין עד לקבל אישור מס שבח אשר מאפשר את רישום הזכויות בטאבו ע"ש הקונים, פרוצדורה המקובלת ברוב עסקאות המכר. כמו כן, במידה ואין תיעוד על דיווח העסקה במיסוי מקרקעין, כדאי ליידע את עורך הדין ולוודא שהעסקה אכן דווחה. לעניין מס הרכישה, מועד מכירת הדירה הינו מועד החתימה על הסכם המכר בקשר עם הדירה הנמכרת ובכפוף לדיווח העסקה לרשויות המס. בהתבסס על העובדות המפורטות בגוף שאלתך, בהנחה שאין עוד דירה או חלק מדירה (1/4 ומעלה) בבעלותך וכן בהנחה שרכשת את הדירה בתמורה, הדירה אותה את מבקשת לרכוש מאחיותייך עונה על הגדרת "דירת מגורים יחידה", ומדרגות המס יחושבו בהתאם לסעיף 9(ג1א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג 1963. תוכלי להיעזר באתר של רשות המיסים לעניין מדרגות המס.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום, השבוע רכשתי באמצעות מתווך. טרם תהליך הרכישה, בעת הביקור בדירות שהוצגו לי, ביקש ממני המתווך לחתום, לדבריו, על מסמך שמפרט את הדירות שיוצגו לי. הוא לא ציין כי מדובר בהסכם התיווך, למעשה, הכולל גם את הסכמתי שלא מדעת לגובה דמי התיווך. מכיוון שהייתי די בורה ותמימה בנושא, והוא היה המתווך הראשון שנתקלתי בו, חתמתי על המסמך מבלי לקרוא אותו (הוא גם טרח להציגו בפניי באיזור דיי חשוך, סמוך לבניין בו הדירה שהציג בפניי). כמו כן, לא מסר לידי עותק מההסכם, כך שלא יכולתי לעיין בו לאחר מכן. בדיעבד, לאחר שסיכמתי עם מוכר הדירה על הרכישה, נודע לי כי המתווך מעוניין בגובה של 2% מדמי התיווך+מע"מ, ולא מוכן להתגמש בעניין. מחד, מדובר בדירה אטרקטיבית מאד, ומאידך, דמי התיווך מייקרים מאד את העסקה. אשמח לדעת האם גובה דמי התיווך שהוצע לי מקובל אם לאו? האם ניתן לקיים מו"מ בנוגע לשיעור דמי התיווך בדיעבד, והאם יש לי "קייס" מעצם העובדה שהסכמתי לחוזה לא הייתה מדעת, ונעשה כאן מחטף מסויים, שניצל את תמימותי... אני יודעת שבמקצועות אחרים, חתימה על הסכמה שלא מדעת היא עבירה על חוקי האתיקה. מה היית מציע? המון תודה, גלי גלי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

גלי שלום רב, דמי תיווך בגובה 2% ממחיר העסקה הינם עדיין בגדר הסביר והמקובל. הטענה שנעשה כלפיך מחטף ושחתמת על ההסכם שלא מדעת, הינה טענה חלשה ביותר במיוחד לנוכח העובדה שאת אישה בגירה ומבינה את השפה (כך אני מניח). חזקה משפטית היא שכל אדם בגיר שמבין את השפה אשר חתם על מסמך משפטי, מודע ומבין את תוכנו. יחד עם זאת כדאי לנסות ולנהל, לפנים משורת הדין, מו"מ עם המתווך ולנסות להוזיל את המחיר או להגיע עימו להסדר תשלומים,

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום לדוד שלי יש אדמה וטאבו הרשום על שמו משנת 46 ושנת 42 ,עכשיו הוא מאז קום המדינה נפרדנו במלחמה עבר לגור לשטחים ,ומשפחתי נשארה בשטח מדינת ישראל הוא הפך ל פלסטינאי ואנחנו ל ערבי ישראל, הטאבו שלו שום במחוז רשות ב יפו כי הקרקע ב לוד שאלתי היא האם הקרקע הזה הוא יכול להשיג אותה או פשוט אין לא כבר זכות בה למרות שיש לו טאבו בזה לציין שדודי לפי רישומי הטאבו שבידו בבעלותו יותר מ 60 דונם איך הוא יכול לברר זכותו בקרקע ולמי לפנות בבקשה תודה לכם מראש

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

היי, אני גר בדירה שכורה, על מי אמור ליפול הדברת טרמיטים ? עלי או על בעת הבית ? ואם בעל הבית לא מטפל בבעיה אני יכול "לשבור" את החוזה ? ידוע לי שיש סעיף חוקתי שאומר שעליו לספק לי מגורים סבירים.. תודה לעונים

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אבי שלום רב, במידה ונושא הדברת מזיקים לא הוזכר בחוזה השכירות, על פי חוק השכירות והשאילה אחריות המשכיר לתקן כל דבר השולל או המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר, לפי ההסכם או לפי המקובל. דומה כי קיומם של טרמיטים במושכר הינו דבר המגביל הגבלה של ממש את השימוש במושכר, לכן החבות על הדברתם הינה על המשכיר. במידה והמשכיר אינו עושה כן גם לאחר מתן התראה מראש, עומדים לרשותך הסעדים הקבועים בחוק השכירות והשאילה, לרבות תשלום עלות ההדברה וחיוב המשכיר או לחילופין הפחתת עלות ההדברה מגובה דמי השכירות אותם הנך נדרש לשלם.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום לכולם, הגעתי לסיכום מול קבלן לרכישת דירת קרקע שכבר קרובה לסיום ולטופס 4 בחודש-חודשיים הקרובים. לאחר סיכום בע"פ ולחיצת יד על המחיר החליט הקבלן לחלק את המכירה ל-2 חוזים. 1 - עבור הקרקע . 2- עבור שרותי בנייה (מזכיר שהדירה כבר כמעט מוכנה) מה זה אומר מבחינתי חוץ מאשר שאצטרך במצב כזה לשלם מס רכישה עבור הקרקע ? תודה מראש לעוזרים.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום יש בידי יפוי כח נוטוריוני הנושא מספר 1020 (לצורך העניין) לאחר זמן גיליתי שלאותו יפוי כח עם אותו המספר 1020 יש העתק כאשר שני סעיפים בו אינם זהים כלל רציתי לדעת מה זה אומר והאם זה תקין

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

צפונית שלום רב, על מנת שאוכל לתת מענה מלא לשאלתך, נדרש פרוט רב של עובדות המקרה. אנסה לתת תשובה על בסיס מה שהבנתי משאלתך. כל ההעתקים של אותו יפוי הכח, לרבות העתקים בעלי אותו מספר סידורי חייבים להיות זהים זה לזה. במקרה בו מוציאים כמה העתקים של אותו יפוי כח, כל העתק מקבל סימון כחלק מאותה סדרה ושכר טרחת הנוטוריון הינו בהתאם. מקום שבו ברור שאחד ההעתקים של יפוי כח אינו זהה לשאר ההעתקים אנו נדרשים לברר עם הנוטריון האם הטעות נעשתה בתום לב. במצב בו הטעות הינה בתום לב, רק אותו העתק שגוי צריך להתבטל על ידי הנוטריון. בכל מקרה בו קיימים חלוקי דעות מהו הנוסח הנכון של יפוי הכח או במקרה בו קיים חשש שאי ההתאמה נעשתה במכוון, יש לפעול מידית לביטול יפוי הכח על כל העתקיו ולשם כך יש לפנות תחילה לנוטריון, ואם הוא אינו משתף פעולה יש לפנות לבית המשפט המוסמך. הפניה צריכה להיעשות על ידי מיפה הכח. ללא קשר אם מדובר ביפוי כח אשר אינו מבטיח זכויות של צד ג' (דוגמת יפויי הכח הניתנים על ידי המוכר במסגרת עסקת מכר), מיפה הכח רשאי לבטל אותו בכל עת על ידי הודעה לנוטריון והודעה למיופה הכח.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

צפונית שלום רב, על מנת שאוכל לתת מענה מלא לשאלתך, נדרש פרוט רב של עובדות המקרה. אנסה לתת תשובה על בסיס מה שהבנתי משאלתך. כל ההעתקים של אותו יפוי הכח, לרבות העתקים בעלי אותו מספר סידורי חייבים להיות זהים זה לזה. במקרה בו מוציאים כמה העתקים של אותו יפוי כח, כל העתק מקבל סימון כחלק מאותה סדרה ושכר טרחת הנוטוריון הינו בהתאם. מקום שבו ברור שאחד ההעתקים של יפוי כח אינו זהה לשאר ההעתקים אנו נדרשים לברר עם הנוטריון האם הטעות נעשתה בתום לב. במצב בו הטעות הינה בתום לב, רק אותו העתק שגוי צריך להתבטל על ידי הנוטריון. בכל מקרה בו קיימים חלוקי דעות מהו הנוסח הנכון של יפוי הכח או במקרה בו קיים חשש שאי ההתאמה נעשתה במכוון, יש לפעול מידית לביטול יפוי הכח על כל העתקיו ולשם כך יש לפנות תחילה לנוטריון, ואם הוא אינו משתף פעולה יש לפנות לבית המשפט המוסמך. הפניה צריכה להיעשות על ידי מיפה הכח. ללא קשר אם מדובר ביפוי כח אשר אינו מבטיח זכויות של צד ג' (דוגמת יפויי הכח הניתנים על ידי המוכר במסגרת עסקת מכר), מיפה הכח רשאי לבטל אותו בכל עת על ידי הודעה לנוטריון והודעה למיופה הכח.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום, אני שוכר דירה ועומד לחתום על חוזה שכירות שבו מס' סעיפים שנראים לי קצת כבדים ורציתי לדעת אם הם חוקיים: 1.במקרה והשוכר לא ישלם תשלום כלשהו החל עליו עלפי הסכם זה, יהיה המשכיר רשאי, אך לא חייב, לשלם במקומו את התשלום והשוכר יהיה חייב להחזירו למשכיר בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן וריבית פיגורים בשיעור של 1% לחודש. האם מותר לגבות ריבית כזו? האם בעל הדירה באמת יוכל לתבוע אותי עם הריבית הזו? היא ריבית חוקית? 2.השוכר מתחייב לשמור על המושכר שמירה מעולה ולתקן על חשבונו לשביעות רצון המשכיר כל פגם, קלקול או ליקוי במושכר שייגרמו כתוצאה משימושו של השוכר או מטעמו, או להחליפו בחדש הכל לפי שיקול דעתו של המשכיר, וזאת מיד עם התגלה הפגם או הקלקול, והוא מתחייב להחזיר לידי המשכיר את המושכר כשהוא במצב טוב ותקין כפי שהושכר. האם יכול להיות מצב בו המשכיר לא מתקן אפילו נזק של בלאי סביר והכל חל עליי? 3.בסעיף בטחונות- היה והשוכר לא פרע ו/או לא שילם אחד התשלומים שהתחייב בהם על פי הסכם זה ו/או לא תיקן הטעון תיקון במושכר ו/או לא נהג על פי אחת או יותר מהוראות הסכם זה כי אז יהיה המשכיר רשאי לפרוע ו/או לשלם מתוך הבטחונות הנ"ל את התשלום הנ"ל ו/או לשלם כל תשלום על מנת להחזיר את מצב המושכר לקדמותו ו/או על מנת לשפות את המשכיר על כל נזקיו וזאת מבלי צורך להודיע על כך לשוכר מראש. 4.במקרה של פיגור בהחזרת הדירה אשלם לכל יום 450 ש"ח שזה יוצא 13500 ש"ח בחודש כאשר השכירות היא 4,000 ש"ח - האם בית משפט יאשר את זה? ברצוני לדעת האם סעיפים אלה יוכלו לעמוד בבית משפט ובית המשפט יאשר אותם?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

שלום רב, הגשתי בקשת ביטול קנס במס רכוש (טופס 2681) כמו כן הגשתי ערעור על גובה מס שבח. תוך כמה זמן חייב משרד האוצר (מסמ"ק או מס רכוש) להחזיר לי תשובה? תודה מראש ושנה טובה יעל

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

האם התקנת סוכך שמש מסוג מרקיזה הניתן לפתוח ולסגור מצריך קבלת אישור בהתקנתו במרפסת בבניין משותף? שאלה נוספת בבינו משותף בו יש מרפסות כאשר הגג של המרפסת שלי הוא הריצפה של המרפסת בקומה מעליי, האם גג זה הוא משותף לשתי הקומות? אחדד את השאלה האם ניתן להתקין על דופן הגג את הסוכך שיבלוט החוצה הוא שהוא חייב להיות מותקן בתוך החלק הפנימי של המרפסת שלי. תודה

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אבי שלום, בהתאם לתקנות התכנון והבניה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר) שנכנסו לתוקפן ב 1.8.2014 התקנת סוכך מתקפל (מרקיזה) פטורה מהיתר ובלבד שבמצבה המקופל היא אינה בולטת יותר מ- 50 ס"מ מקיר הבנין. במידה ושטח הסוכך המתקפל עולה על 20 מ"ר נדרשת חובת דיווח לרשות בהתאם לטופס מיוחד וזו תיעשה 45 יום ממועד ביצוע העבודה ויצורף לה אישור מהנדס מבנים המעיד כי הסוכך מעוגן כראוי למבנה. בנוסף במספר רשויות מקומיות קיימות דרישות פנימיות בנוגע לסוכך המתקפל במיוחד מקום שמדובר בבית משותף ולכן כדאי לבדוק ספציפית במשרדי הרשות המקומית. כיוון שמדובר בבית משותף והתקנת הסוכך נעשית לעיתים ברכוש המשותף (חלקו החיצוני של גג/רצפת המרפסת הינו בגדר רכוש משותף להבדיל מהגג/רצפה עצמו) יש לבדוק האם הוראות תקנון הבית המשותף מתייחסות לסיטואציה זו ובכל מקרה נדרשת הסכמת מרבית הדירים תוך סיכום על מראה אחיד. גם אם הסוכך יותקן בחלק הפנימי של המרפסת שאינו רכוש משותף, עדיין יהיה בכך כדי להשפיע על חזות הבנין ולכן אם מדובר בסוכך ראשון בבנין תידרש הסכמת הדיירים וסיכום על מראה אחיד. אם לא מדובר בסוכך ראשון ניתן להסתמך על הסכמת הדיירים ובלבד שהמראה יהיה זהה לסוכך הראשון. *אין לראות באמור ייעוץ משפטי

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש