| תאריך |
|---|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 05.04.2016
שעה: 10:12
שלום דנה,
גם בית הדין מחוייב לחלוקה הנ"ל, אולם לא תמיד הדבר מבוצע כן הלכה למעשה.
הבהרה לחווה"ד, היא בדר"כ חלק מחווה"ד עצמה ולא לא מצופה שכר נוסף (בניגוד לחקירתו בבהמ"ש/ביה"ד).
רוב הצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: רון
תאריך: 28.03.2016
שעה: 23:49
הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה.
מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה
שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 29.03.2016
שעה: 10:26
מהתאור של המקרה נראה כי מדובר בהתנהלות כושלת גם מטעם בית הדין וגם מטעם האשה שאינה יודעת לעמוד על זכויותיה, וכי כפועל יוצא מכך האשה יוצאת וידה על התחתונה.
כבר בעבר היה צריך לפנות בערעור לבית הדין הרבני הגדול להשגת הזכויות וחבל שדברים לא נעשו כפי שצריך.
אני מציעה לפנות לבגץ בית המשפט הגבוה לצדק על מנת שהאשה תקבל מה שמגיע לה.
גם בבית הדין הרבני יש לפנות על פי עקרונות המשפט האזרחי ולבצע איזון משאבים כולל.
כאמור בדקו עם עורך דין מקצועי את האפשרות לפניה לבג"ץ, שכן כפי שמתואר ההתנהלות עד כה מקפחת את האשה עד מאד.
טעות היתה לתת גט לפני שכל הנושאים הרכושיים מוסדרים בין הצדדים. במקומכם לא הייתי ממתינה לפסק דין סופי אלא עותרת לבג"ץ באופן מיידי ומתארת את ההתנהלות הכושלת והמקפחת של בית הדין הרבני.
במקביל הייתי מפעילה לחצים על בית הדין לסיים את התיק מהר ככל שניתן.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: רון
תאריך: 28.03.2016
שעה: 23:43
הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה.
מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה
שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?
|
מחבר: רון
תאריך: 28.03.2016
שעה: 23:42
הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה.
מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה
שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?
|
מחבר: דנה
תאריך: 28.03.2016
שעה: 22:33
אקטואר מומחה שמונה ע"י בית הדין לא מוכן לענות על שאלות הבהרה ועונה שסיים את העבודה ואם רוצים לשאול אותו שאלות אז שנזמין אותו לבית הדין ונשלם. זו הרי לא עבודה חדשה ולא חקירה והוא קיבל שכר על עבודתו ומחוייב לענות על שאלות הבהרה לעבודתו לא כך?!איך צריך לנהוג?
בנוסף יש כאן מצב שהוא מלכתחילה לא איזן הכל והצדדים מעלים טענות ואז בית הדין נותן חלקי החלטות או מתעלם ויוצר פניות מרובות לאקטואר, מה שמפצל את העבודה למספר פעמים וכל פעם עלויות נוספות של אלפי שקלים. למה לא דנים קודם בשאלות המשפטיות מה מגיע למי ואח"כ הכל עובר למומחה שיעשה את החישוב פעם אחת. המומחה לא אמור להתערב בהחלטות שיפוטיות לא כך?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 29.03.2016
שעה: 10:31
אקטואר לא אמור לענות על שאלות הבהרה אם לא קיבל תשלום נוסף. התשלום בוצע עבור חוות הדעת אך לא עבור עבודה נוספת.
יחד עם זאת יש צדק בדברייך שכן כדאי קודם ללבן את כל המחלוקות המשפטיות ולתת הנחיה ברורה לאקטואר לבחון את העניינים הכספיים פעם אחת ולא בתשלומים...
עלייך לפנות לבית הדין הרבני בבקשה כזו על מנת לחסוך כספים ולייעל את ההליכים.
בברכה
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: יעל
תאריך: 28.03.2016
שעה: 20:49
האם בית הדין שכבר פגע בזכויות האישה כי לא מוכנה
להתפשר יכול להמשיך ולפגוע בה בלקיחת זכויות נוספות? האם יכול לעכב את קבלת הגימלה שלה מבעלה ולעכב את פסה"ד על מנת לגרום לה להתפשר?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 29.03.2016
שעה: 10:29
ברור שבית הדין אינו יכול למנוע מהאשה לקבל את חלקה בזכויות של הבעל. גם בית הדין הרבני צריך לפסוק לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג.
אם בית הדין אינו מבצע את המוטל עליו תוכלו לערער לבית הדין הרבני הגדול.
|
מחבר: מיקי
תאריך: 28.03.2016
שעה: 20:36
בית הדין נותן החלטות חלקיות כשפונים אליו להבהרות שוב לא נותן החלטות מלאות מה שגורר את התיק לאין סוף, זה חוזר גם בדיונים. בהתחלה לא הבנתי וערערתי דבר שעולה כסף רב. האם צריך לחכות עד הסוף לפס"ד? בנוגע לאקטואר זו שערוריה עוד יותר רצינית כי העבודה מפוצלת למספר רב של פעמים והאקטואר חוגג ושם כל פעם גובה מחיר של אלפי שקלים על הוספת שורה!זה נראה כמו שיטה למסחטת כספים. מה עושים?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 29.03.2016
שעה: 10:34
זוהי אכן התנהלות שגויה.
צריך לפנות פעם אחת לאקטואר ופעם אחת לשלם.
האקטואר צריך לקבל הנחיות מפורשות מבית הדין ולא לבצע כל פעם חלק מן העבודה.
בצורה כזאת תשלמו הרבה יותר כסף וההליך יימשך - וחבל.
פנו לבית הדין על מנת להבהיר את הנושא ולקבל וליתן הנחיות ברורות לאקטואר ולצדדים עצמם מה לספק לאקטואר ואילו מסמכים לצרף.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: חנה 1234
תאריך: 28.03.2016
שעה: 18:52
בהחלטתו כתב השופט:" תוגש פסיקתא בחתימת ב"כ שני הצדדים, אות בלעדיו אין להסכמת הצדדים". מה פרושו?
|
מחבר: פדור
תאריך: 24.03.2016
שעה: 18:18
הייתי מבקש לדעת איך והיכן בחוק מעוגן עניין "מומחה בית משפט" באיזה מסגרת פועל מומחה שכזה? האם יש לו התחייבויות כל שהם כלפי הצדדים בתיק ו/או כלפי ביהמ"ש?
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 27.03.2016
שעה: 10:13
מינוי מומחה מטעם בית המשפט מעוגן בתקנות סדר האזרחי בחלק המתייחס לדיני משפחה.
בניגוד לדין האזרחי מומחה בית משפט ממונה על ידי השופט, הוא נייטרלי ויש לו חובה כלפי שני הצדדים אשר בדרך כלל משלמים את שכרו שווה בשווה.
את חוות דעתו הוא מעביר לצדדים ולבית המשפט לאחר התשלום של שכרו.
אפשר לשאול אותו שאלות הבהרה וכן לאחר התשובות להזמינו לחקירה בדיון.
בברכה
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: איציק חדד
תאריך: 04.03.2016
שעה: 13:56
אני אלמן מזה כ10 שנים אני עומד למכור את דירתי ולקנות דירה קטנה יותר נאמר לי שצריך לשח כך אישור בית משפט , אני לפני סגירת עסקה של קנייה ומכירה שחלילה הבקשה לא תאושר ועלי לפצות את מוכר/ קונה הדירה שלי , נא תשובתכם בדחיפות כמה זמי זה אמור לקחת ומה הסיכון היות והמוכר לא מוכן להמתין זמן רב , תודה רבה
|
מחבר: עו"ד אלינור ליבוביץ
תאריך: 27.03.2016
שעה: 10:16
אישור של בית המשפט למכר דירה נדרש רק כאשר חלק מן הבעלים או כולם הוא חסוי או קטין. בשאלתך לא פירטת במה מדובר.
בהנחה שהדירה היתה רשומה על שמך ועל שם אשתך המנוחה עליך להוציא צו ירושה או צו קיום צוואה בטרם מכירת הדירה.
אנא הבהר מדוע יש צורך באישור בית המשפט כי מהשאלה הדברים אינם ברורים.
בברכה,
עו"ד אלינור ליבוביץ
|
מחבר: טל כהן
תאריך: 03.03.2016
שעה: 17:24
שלום אני בהליכי גירושין עם ילד בן 3. האם בעלי יכול להגביל אותי במעבר הדירה (היינו, לעבור לדירה שאינה רחוקה יותר מX קילומטרים מהדירה הקודמת)? יש לציין כי מקום מגורינו הוא כפר סבא אך בעלי עזב את הבית ועבר לתל אביב. תודה.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 03.03.2016
שעה: 19:10
התשובה העקרונית היא חיובית. הורה משמורן יכול להיות מוגבל במעבר מקום מגורים. סיבת ההגבלה יכולה להיות שמירה על סביבת חייו של הילד, שיקולי חינוך, הסדרי ראיה ועוד.
יחד עם זאת בית המשפט ישקול גם את זכותך כהורה משמורן להמשיך בחייך ולעבור למקום אחר כחלק מהתפתחות טבעית.
בנתונים שציינת יש להניח כי לא תוטל מגבלה על מעבר למגורים בתוך טווח דומה לזה שבין כפר סבא לתל אביב אולם במקרה שתרצי לעבור למקום מרוחק יותר עשוי בית המשפט לקבוע לכך הגבלות.
בברכה, איתן ליפסקר, עו"ד
|
מחבר: רונית
תאריך: 01.03.2016
שעה: 22:11
האם העו"ד שמייצג צריך לפנות לאב"ד ולהתלונן על זה שהדיינים נותנים חלקי החלטות או שכלל לא נותנים החלטה?
השאלה היא למה שירצה להתלונן ולקלקל לעצמו כשהוא מופיע אצל אותו הרכב בעוד תיקים? האם אני יכולה לחייב את עו"ד להגיש תלונה למי שממונה על הדיינים והאם אחרי כן לא ינקמו?
הבעיה שהם לא נותנים גם החלטות לסוגיות שמעלים בדיון וחמור מזה לא מקיימים את החלטת בית הדין הגבוה וניראה שאפילולא קוראים את התיק.החליפו הרכב מספר פעמים.
מתוסכלת וחסרת אונים.
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 02.03.2016
שעה: 12:07
הפניה לראב"ד, כמו גם תלונה לנציב, יכולה להיעשות ע"י עוה"ד שלך או על ידך ישירות.
שיהיה בהצלחה.
|
מחבר: רונית
תאריך: 01.03.2016
שעה: 14:30
אנחנו מגישים בקשות לבית הדין והם נותנים חלקי החלטות, כשמגישים בקשה להבהרה או להשלמת החלטה הם מתעלמים שוב. כשמגיעים לדיון הנושא עולה שוב ולא נותנים החלטהכתוצאה מכך לא מתקדמים.מה לעשות?
|
מחבר: מיקי
תאריך: 28.03.2016
שעה: 22:03
רונית, האם זה בי דין רבני בחיפה?
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 01.03.2016
שעה: 15:58
שלום רב,
בכל בית דין ישנו דיין האחראי על כלל הדיינים וההרכבים והוא מכונה הראב"ד (ראש אבות בתי הדין). בדרך כלל ניתן לפתור נושאים מסוג זה באמצעותו. כדאי לבוא עם העתקים מסודרים של בקשות והחלטות כך שניתן יהיה להראות את ההתנהלות.
דרך פעולה אגרסיבית יותר הנה הגשת תלונה לנציב הקבילות על שופטים, האחראי גם על מערכת בתי הדין הרבניים.
בהצלחה,
איתן ליפסקר
|
מחבר: אלי
תאריך: 22.02.2016
שעה: 7:59
שלום,
הבית רשום על שם אבא ואמא שלי. אבא שלי נפטר. האם אמא שלי יכולה להוריש את כל הבית לאחותי או שחצי מהבית צריך להתחלק בין שני האחים ?
תודה
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 22.02.2016
שעה: 10:07
אלי שלום,
אדם יכול להוריש רק מה שיש לו ולא מעבר.
לכן, אמא רשאית להוריש רק זכוית/נכסים השייכים לה. כעת השאלה מהו חלקה של אמא.
בדר"כ מדובר ב- 75%. מחצית- מכוח הרישום הקנייני ו-25% נוספים המהווים מחצית מחלקו של אבא.
תשובה ברורה וחד משמעית ניתן להסיק רק לאחר עיון בתוכן הצוואה- במידה ואבא ז"ל השאיר אחריו צוואה, במידה ולא- ניתן ללמוד מהוראות חוק הירושה המסדירות את חלוקת העזבון.
בברכה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
www.a-rabinovich.co.il
|
מחבר: khkh
תאריך: 21.02.2016
שעה: 20:07
שלום לכם
אימי נפטרה לפני מספר חודשים , אבי מאוד תלוי באחים שלי ומשתף אותם בכל מה שקורה היחסים עם האחים התדרדרו אני מפחדת שאחי יוציא את אבא למוסד וימכור את הבית של ההורי לש לי מכתבים רפואיים על מצבו של אבי שייש ירידה קונקטיבית לאחר יעוץ נאמר לי כי עליי לעשות חוות דעת של פסיכו גריאטר אבל אני לא מאמינה שירצה לבוא איתי מה לעשות ?
תודה
|
מחבר: אביטל רבינוביץ, עו"ד
תאריך: 21.02.2016
שעה: 22:00
שלום רב,
אכן קיים חשש לביצוע פעולות בלתי רצויות ע"י האחים, אשר עלולות לפגוע ישירות באב ובעקיפין ביורשים.
במידה וקיימת ירידה קוגנטיבית יש לדאוג שהאב ייבדק ע"י רופא (עדיפות לפסיכוגריאטר) אשר יבדוק את האב. ניתן להביאו לביתו. בהעידר יכולת כזאת, אפשר לנסות לפנות לרופא המשפחה, אשר יתאר את מצבו הקוגנטיבי של האב. (פחות רצוי).
בהצלחה,
אביטל רבינוביץ, עו"ד
|
מחבר: מלאכית
תאריך: 07.02.2016
שעה: 0:33
הי בקצרה הסיפור הוא ככה לאחי הצעיר הייתה ידועה בציבור ולהם ילדה משותפת , הם כבר לא ביחד ויש בינהם שנים של מריבות. אני ואחי הבכור למרות מורת רוחו של האב הינו בקשר תמידי עם האימא והאחיינית אף דאגנו להן מבחינה כספית צורכי בית
ספר ביגוד חשמל וכמובן יחסים נפלאים של חברות עם האימא כולל ביקורי בית. כיום הילדה בת 12 . האימא הכירה גבר לפני שנתיים והחליטה לנתק קשר עימנו בלי הסבר. האחיינית מאוד קשורה אלי ואף שנה שעברה קיימה בת מצווה ולא הוזמן אף אחד מהמשפחה . ניסינו ליצור קשר עם האימא היא מנתקת או עם עונה ממציאה שהילדה לא בבית.בררנו עם משפחתה ונאמר לנו שהילדה מפחדת מהאימא כי מאיימת עליה ניתקה לה פלאפון. כיום היא נמצאת בפנימיה בגבעת וושינגטון. אני מבינה שאין לי כל זכות משפטית אבל בכל זאת מבקשת הכוונה. תודה אציין שניתוק ילדה לאחר קשר של שנים עם הדודים היחידים שלה ממש נזק נפשי. ( כי אין לה קשר עם האבא)
|
מחבר: איתן ליפסקר עו"ד
תאריך: 07.02.2016
שעה: 15:46
שלום רב, איני מסכים שאין לך כל זכות משפטית. בית המשפט לענייני משפחה יכול לתת מעמד לידידו הקרוב של הקטין ואף יכול למנות לקטין אפוטרופוס לדין (= ייצוג עצמאי) אם הוא חושב שזו הדרך הנכונה להגן ולשמור על אינטרס של הקטין. מעובדות המקרה שציינת עולה כי ניתוק הקשר אינו פרי רצון של הילדה (מה גם שגילה גבולי לצורך מתן משקל כבד לרצונה) אלא תכתיב חיצוני. בנסיבות אלו אפשר בהחלט לבקש מבית המשפט לענייני משפחה להתערב. בברכה,
עו"ד איתן ליפסקר
|
מחבר: דניאלה
תאריך: 25.01.2016
שעה: 17:14
מוניתי לאפוטרופוס על גוף ורכוש של אבי טרם הגשתי מסמכים לבית המשפט.
לא ידעתי במה זה כרוך להיות אפוטרופוס על רכוש, כאב ראש אחד גדול, מאחר ולאבי יש 2 חשבונות בנק ואני שם ייפוי כוח מזה כמה שנים.
האם ניתן לבטל אפוטרופוס על רכוש ולהישאר רק אפוטרופוס על גוף? במה זה כרוך ומה ההשלכות המשפטיות?
תודה
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש