הכל נכרך ברבני ע"י הבעל. הופעלו לחצים גדולים על האישה לקבל גט שאחרת לא ידונו ברכוש ובזכויותיה מעבר לכך שלא נפסקו עדיין מזונותיה וכתובתה. על מנת שלא תחשב סרבנית וסחטנית האמינה האישה שתקבל את זכויותיה לאחר הגט. הערעור ברבני הגבוה קבע שנושא המזונות והכתובה ידונו לאחר הגט. שנים עברו ונושא הרכוש הזכויות המזונות והכתובה טרם הסתיים והאחרונים כלל לא נדונו למרות בקשות חוזרות ונשנות. עכשיו מנסים ללחוץ על האישה לוותר עוד על מה שמגיע לה כאשר מיד אחרי הגט פטרו את הבעל "מחיובי מזונות שלא נפסקו לו" וממדור והוצאות ובעצם איפשרו לו להמשיך ולהשתכר לעצמו ומבלי לשלם מזונות מדור והוצאות לאשתו לשעבר שאינה צעירה ואינה עובדת והחוטא יצא נשכר. בנוסף נוגסים עכשיו בזכויותיה הפנסיוניות ומנסים לדחוק בה לסיים בפשרה לא טובה ולרמוז שימשיכו לפגוע בה, במקביל מונעים ממנה דמי קיום עד שתישבר. מדובר על תקופת נישואים ארוכה. מה ניתן לעשות במצב עגום זה כשהם בעצם ממשיכים לתת כח לא מאוזן לצד השני, וממש נוהגים במשוא פנים ומונעים ממנה קיום? האם להגיש בר"ע כרגע על חלק מההחלטה? האם להמתין לפס"ד סופי? האם יכולים לעשות מה שרוצים ולעכב פס"ד לגימלה שמגיעה מהצד השני ושכבר גמלה? מה נכון לעשות כרגע שכן אולי היא מסכנת את מה שכבר נפסק לה?האם אפשר לערב את הערכאה האזרחית?

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש