מחלוקת מעניינת בין מבוטח שרכבו נפגע בתאונה לבין חברת הביטוח "שומרת", הוכרעה לטובת המבוטח. בית המשפט קבע כי היות שהוא לא ידע באופן ממשי כי רישיונו הותלה – הביטוח תקף. החברה חויבה לשלם לו כ-31,000 שקל.
דיירים שגרו מתחת לדירה שבבעלות החברה הלאומית התלוננו שנים על הנזק שנגרם לדירתם בשל בעיות מהותיות בדירתה אך החברה הסתפקה בתיקונים קוסמטיים. ביהמ"ש חייב אותה בפיצויים משמעותיים על ההזנחה והאדישות לסבלם.
הנפגע סובל משיתוק בפלג גופו התחתון. בהליך הציגה המבטחת סרטון בו הוא נצפה רוקד בחתונתו כשהוא נתמך במקלות. השופטת לא השתכנעה שהראיה מצדיקה את הפחתת פיצויים.
תחזוקה לקויה של רחוב ביישוב ערבי באזור וואדי ערה הביאה לנפילת הולכת רגל ולפציעתה. בית המשפט קבע שהמועצה המקומית צריכה לשאת באחריות וכי אין לייחס לנפגעת אשם תורם.
השופט קיבל את תביעת הרוכשים, וציין כי "נראה כי החברה רצתה 'להעניש' את הדיירים על כך שהם הגישו כנגדה תביעה בגין ליקויי בנייה. ברם, החברה לא יכולה היתה להתנער ממחויבותה והיא הפרה אותה".
בעל מסעדה באשדוד הואשם שהעסיק אזרח סודני ללא אשרת שהייה בישראל. האיש טען שהוא כלל לא מכיר אותו, והשופט שוכנע שהמדינה לא הביאה אפילו "ראיות בסיסיות", כך שאין הצדקה לדרוש מהנאשם להתגונן.
בבקשה לייצוגית עלו טענו קשות כנגד התנהלותה של "מגדל", המסרבת בתוקף להכיר באובדן כושר עבודה של נשים שעברו ניתוחים מניעתיים לכריתת שדיים ושחלות לאחר שאובחנו כנשאיות הגנים
לפני כשלוש שנים התקבלה תביעה שהגישו סייעות שעבדו בבתי ספר של הרשת. עמל ערערה אך הצדדים הגיעו להסכם שלפיו היא תשווה את תנאי הסייעות לאלה של עובדות במערכת החינוך הרשמית.
פרויקט הריסה ובנייה של בניין חיפה הביא למחלוקות שונות: מצד אחד התנגדות של שכנים באזור ומצד שני עתירה של חברת הבנייה נגד התכנית והתנאים שאושרו לה. בית המשפט לא מצאה הצדקה לאף אחת מהעתירות.
חברה להלוואות חוץ בנקאיות מימשה כספי קרן השתלמות של לווה, לאחר שקיבל הפטר מחובותיו, ובניגוד בוטה להחלטת רשם הוצאה לפועל. השופטת חייבה אותה וכן את בעליה אישית, להחזיר את הכסף.
