מסגר הוזמן להחליף לוחות גג במחסן בצפון הארץ. תוך כדי העבודה נפל מגובה ונחבל בחלקים נרחבים בגופו. מה קבע השופט ביחס לטענתו החריגה כי לא עבד 7 שנים בגלל התאונה?
גבר שלפני 11 שנים עבר תאונת עבודה בדמות נפילה מגג יקבל פיצויים והוצאות בסך 202,145 שקל - כך נקבע לאחרונה בבית משפט השלום בקריות. השופט בנציון ברגר ייחס 60% מהאחריות לתאונה למעסיקו דאז של התובע, 30% לבעלת המחסן ו-10% לעובד עצמו, כאשם תורם. לצד זאת הוא דחה את טענת האחרון שבשל התאונה נבצר ממנו לעבוד שבע שנים תמימות.
התובע, כיום בן 47, הינו מסגר ורתך במקצועו. בבית המשפט סיפר שהוזמן ביולי 2014 לבצע עבודה שאינו מורגל בה, ולמעשה ביצע אותה לראשונה בחייו - החלפת לוחות גג אסבסט של מחסן בעכו השייך לנתבעת, חברה בשם "ארזי רז". לדבריו בשלב מסוים, עת שלשל את חלק הגג עם חבל לעמיתו שהיה למטה, נשבר לפתע הלוח שעליו עמד, והוא צנח מגובה 4 מטרים.
לאחר הנפילה הכואבת הובהל האיש באמבולנס לבית חולים בנהריה, שם אושפז למשך שלושה ימים ואובחן כסובל מחבלות נרחבות בגופו, ובין היתר בראשו, בצווארו, בגבו ובברכיו. לדבריו בשל התאונה נבצר ממנו לעבוד למשך שבע שנים, והוא סובל עד היום מרגישות, כאבים, בעיות בתחום הנפשי והפרעות זיכרון.
להגנתה טענה החברה - אולם ללא תמיכת תצהיר ועדויות - כי אינה מכירה את התובע ולא הזמינה אותו לעבודה על גג המחסן שלה. נתבע נוסף, שנטען כי היה מעסיקו בפועל של התובע באותה תקופה, לא הגיש כתב הגנה או תצהיר מטעמו, והסתפק במתן עדות.
הפסיק להתעמל
השופט ברגר זקף לחובת החברה את מחדלה להגיש תצהיר וראיות, וקבע שכמחזיקת המקום ממנו נפל התובע - היא אחראית ל-30% מנזקיו. 60% נוספים יוחסו לנתבע שנטען כי היה מעסיק התובע. השופט ציין שהאיש חתום על מסמכי ביטוח לאומי בקשר לתאונה, ואף הודה בעדותו כי הנפיק עבור התובע תלוש - כך שמדובר במעבידו, הנושא בעיקר האחריות.
בהקשר לכך סיפרו התובע ובן-דודו, שעבד עימו באותו היום, כי לא סופקו להם קסדות, רתמות או כל אמצעי בטיחות אחר להגנה מפני הסיכון שבעבודה בגובה על גג שביר. השופט הדגיש שמוטלת על מעסיק אחריות לדאוג לבטיחות עובדיו, וכי הנתבע הפר אותה משלא דאג לאמצעי בטיחות עבור השניים.
את עשרת האחוזים הנותרים זקף השופט לחובת התובע עצמו, כאשם תורם. לדבריו הוא "נטל על עצמו סיכון בביצוע עבודה שאינו מיומן בה ואינה חלק ממקצועו", ומכאן שעליו לשאת באחריות מסוימת לתאונה.
על מנת לקבוע מהו הנזק שנגרם לאיש מונה מומחה מטעם בית המשפט. מסקנתו הייתה שנגרמה לו נכות קבועה בשיעור 5%. בחוות הדעת נכתב שהתובע היה ספורטאי חובבן עובר לתאונה, וכי מאז הפציעה לא הצליח לחזור לעסוק בפעילות ספורטיבית.
לצד זאת, טענת האיש כי נבצר ממנו לעבוד למשך תקופה ארוכה ביותר בשל התאונה נדחתה על-ידי השופט. "איני נותן אמון בטענת התובע כי לא עבד משך 7 שנים", כתב והסביר: "התובע הוא בעל משפחה ולא הביא כל ראיה לאופן שבו כלכל את משפחתו במהלך השנים עת לא עבד לכאורה. לכן, יש לנקוט משנה זהירות בבחינת טענתו".
בסופו של יום, לאחר ניכוי אשם תורם ותגמולי ביטוח לאומי, פסק השופט לטובת האיש פיצוי בסך 159,259 שקל עבור נזקיו השונים - כגון כאב וסבל והפסדי שכר - בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 42,886 שקל. הוא קבע שבשני שליש מהסכום יישא המעסיק, ובשליש הנוסף - "ארזי רז".
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד עמית אוריה
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.