הורי צעירה שטבעה בחוף לא מוכרז בטירת הכרמל תבעו מהמדינה ומהעירייה פיצויים. בעוד שהעירייה הסכימה לשלם המדינה התנערה מאחריות. בית המשפט קבע: משרד הפנים הפר את חובות הפיקוח וההסדרה המוטלות עליו.
המנוחה הייתה בת 21 כשטבעה למוות בחוף לא מוכרז בטירת הכרמל. אף שמדובר בחוף שוקק חיים שאירעו בו מקרי טביעות בעבר, לא נעשה דבר כדי למנוע את הרחצה במקום או לחילופין להסדיר אותה. לפני כשנתיים העירייה הגיעה לפשרה עם משפחת המנוחה והסכימה לפצות אותה ב-415 אלף שקל. לעומתה, המדינה – שהסמכות לפקח על החופים ולהסדיר אותם מצויים באחריותה – התכחשה לחלוטין למחדליה. לאחרונה, קבעה השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון מבית משפט השלום בחיפה כי עליה לשאת ב-30% מהפיצוי.
עד היום נוהגים להגיע לחוף הקשתות שבטירת הכרמל רוחצים רבים אף שאינו חוף מוכרז. לאורך השנים אף נסללו אליו דרכי גישה נוחות, הוכשרו משטחי חנייה והוצב בו מתחם מזון.
העירייה מעולם לא פנתה למשרד הפנים בבקשה להסדרת החוף ומשרד אף הוא התעלם מהמצב הקיים, כולל העובדה שאירעו במקום מקרי טביעה.
ב-2008 אירע מקרה נוסף כשצעירה בת 21 טבעה בחוף. ארבע שנים לאחר מכן הגישו הוריה תביעה נזיקית נגד העירייה והמדינה בטענה שהתרשלו בכך שמצד אחד נקטו בפעולות שמעודדות את הרחצה במקום ומצד שני לא עשו דבר כדי להפוך אותו לחוף מוכרז ובטוח.
לפני כשנתיים הגיעה העירייה לפשרה עם ההורים והתחייבה לפצות אותם ב-415 אלף שקל. לאחר מכן היא ביקשה לחייב את המדינה להשתתף בפיצוי אך המדינה סירבה בכל תוקף.
עצימת עיניים
לאחרונה הכריעה השופטת הבכירה ג'דעון במחלוקת בין השתיים תוך שהעירה כי התנהלות המדינה תמוהה בהתחשב בראיות הברורות המעידות על רשלנותה.
"אחריותה של המדינה במקרה שבפנינו מתבטאת בעצימת עיניים ממצב דה פקטו השורר בשטח אשר נמצא בבעלותה והטומן בחובו סכנות ממשיות...", נכתב בפסק הדין. "למרות הפעילות האינטנסיבית והגלויה לעין שהתנהלה בחוף הקשתות לאורך שנים, ואשר גבתה למרבה הצער מחירים כבדים בנפש, המדינה באמצעות האגף לחופי רחצה, לא נקפה אצבע לבחינת הפעילות שנעשתה ברצועת החוף הנ"ל ולבדיקת הסיכונים הטמונים בפעילות זו...".
השופטת קבעה כי הסמכויות להסדרת החופים מצויות בידי משרד הפנים שנתון לו שיקול דעת רחב בנושא. העובדה שלא נעשה דבר בנוגע לחוף הקשתות מעידה על מחדל משמעותי במיוחד לנוכח העובדה שלאורך כל רצועת החוף של טירת הכרמל אין ולו חוף מוכרז אחד לרווחת התושבים.
מלבד זאת ברור שהמדינה הפרה את חובתה החוקית לפקח על החוף כיוון שלא הוצבו במקום שלטים המזהירים מפני הרחצה ומבהירים כי מדובר בחוף לא מוכרז.
משכך השופטת קבעה כי המדינה התרשלה וצריכה להשתתף בתשלום הפיצוי למשפחת המנוחה. בהתחשב בכך שלעירייה היו יכולות פיקוח אפקטיביות יותר והיא אף ביצעה פעולות שעודדו את הרחצה, אחריות המדינה תעמוד על 30%.
יצוין כי השופטת קבעה כי סכום הפיצוי שנפסק למשפחה נמוך ולוקח בחשבון את העובדה שהסתכנה כשבחרה להיכנס למים בחוף לא מוכרז.
בסיכומו של עניין המדינה חויבה לשלם לעירייה 124,500 שקל בנוסף לשכר טרחת עו"ד של 20,000 שקל ושליש מהוצאות המשפט.
- ב"כ התובעים: י. פלדשטיין, עורכי דין נזיקין
- ב"כ העירייה: עו"ד ו. אבו חאטום
- ב"כ המדינה: פרקליטות מחוז חיפה אזרחי
עו"ד אליהו קייקוב
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין