עיריית נתניה סירבה להעניק לרוכשי דירה מכינוס נכסים את האישור הנחוץ לצורך הרישום בטאבו, בטענה שיש חובות על הנכס. המקרה הגיע לשתי ערכאות שדנו בשאלה: האם הבנק, שנקט בהליכי מימוש המשכנתא, חייב לשלם לעירייה את ההיטלים?
בעלי בית בנתניה לא עמדו בתשלומי המשכנתא לבנק מזרחי טפחות ובאפריל 2012 נפתחו נגדם הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל.
עשרה חודשים נחתם לאחר מכן מצא כונס הנכסים מטעם הבנק רוכש. הרוכש שילם את מלוא התמורה ועבר למקום, אך נתקל בחומה בצורה מול העירייה, שסירבה להנפיק לו אישור על היעדר חובות, בטענה שעל הנכס יש חובות רבים, בהם היטלי סלילה של 48,000 שקל וארנונה של כ-68,000 שקל. באופן זה, למעשה מנעה ממנו העירייה מלהעביר את הנכס על שמו.
לסיוע בתיקי הוצאה לפועל
עורך דין הוצל"פ
מאחר שמדובר בחובות שלא קשורים לרוכש, העניין הועבר לטיפולו של כונס הנכסים מטעם הבנק. הכונס הסכים לשאת בחובות הארנונה, בהתאם להלכה שנקבעה בבג"ץ לפני כשנתיים. ההלכה קובעת כי ככל הנוגע לחוב ארנונה, יש לעירייה מעמד של "נושה מובטח", ועל הבנק לשלם קודם כל את הארנונה ולאחר מכן יוכל לזכות ביתר כספי החוב המגיעים לו.
ואולם, הכונס סירב לשלם את יתר ההיטלים והחובות בטענה שאין לעירייה עדיפות על פני הבנק, ו"כליאת" הרוכש באמצעות הסירוב להנפיק אישור אינה חוקית.
רשמת ההוצאה לפועל צידדה בעמדתו וקבעה כי מאחר שהיטלי סלילה ושמירה אינם נחשבים בגדר "מס על מקרקעין" לפי פקודת המסים (גביה), לעירייה אין עליהם קדימות כל עוד לא רשמה על כך הערה בפנקס המקרקעין – והעירייה לא עשתה זאת. משכך, היא לא רשאית להתנות את הנפקת האישור בתשלום החובות ששייכים לחייב.
העירייה, שסברה כי מעמדם של היטלי סלילה ושמירה שווה ערך למעמד הארנונה, ביקשה לערער על החלטת הרשמת בבית משפט השלום בנתניה, אך גם הפעם נדחתה.
לטובת משלמי המסים
השופט עוז ניר נאוי הבהיר בתחילת פסק הדין כי מדובר בסוגיה משפטית לא פשוטה. העירייה אמנם טענה כי בפקודת המסים (גבייה) העניק לה המחוקק מעמד מועדף גם לעניין ההיטלים, אך לאחר שניתח את הסעיף אליו הפנתה, קבע השופט כי לשון החוק אינה ברורה, ומאחר שמדובר בחוק פיסקאלי "יש להעדיף את האפשרות הפרשנית שנוטה לטובת משלם המס".
בתוך כך הפנה השופט להלכה שניתנה בבג"ץ, שממנה ניתן להסיק כי העדיפות חלה רק על חובות ארנונה. הוא הבהיר את הרציונל באמצעות השוואה בין החובות השונים: בעוד שלארנונה יש זיקה לנכס עצמו, ואינה תלויה במי שמחזיק אותו, היטלי סלילה נועדו לכסות את עלויות הסלילה של העירייה, "ללא זיקה לאופי הנכס הספציפי, ואף ללא זיקה לעלות ביצוע עבודות סלילת הרחוב הגובל בנכס".
עוד לפי השופט, פקודת העיריות הקובעת שהנפקת האישור תלויה בסילוק החובות כלפי העירייה, אולם סמכות זו לא מעניקה לה איזושהי עדיפות כשיש מולה עוד נושים, כמו הבנק במקרה הזה. "העירייה אינה יכולה להתנות את הנפקת התעודה בתשלום חובות שנוצרו בטרם הליכי המימוש", פסק השופט נאוי. את הטענות שלה לגבי ההיטלים היא צריכה להפנות כלפי מי שיצרו אותם – נוטלי המשכנתא.
לסיכום השופט קבע כי הכרעה לטובת העירייה במקרה זה תפגע באופן מהותי בקניין של הבנק כנושה מובטח, והערעור נדחה כאמור. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ העירייה: עו"ד בועז שמעוני
- ב"כ בנק מזרחי טפחות: עו"ד שי הולנדר גרוס
* עורך דין שמואל מיכאל עוסק בהוצאה לפועל ופשיטות רגל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין