אף שחוק חדלות פירעון החדש קובע כי הליכי חדלות פירעון יתנהלו בנוגע ליחיד שצבר חובות של מעל 50,000 שקל, הוא מאפשר כניסה לשערי ההליך אם יש "טעמים מיוחדים."
לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקפו לפני כארבעה חודשים והחליף את פקודת פשיטת הרגל, ניתן לתת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון שיתנהל בלשכת ההוצאה לפועל, לאדם שחובותיו עולים על 50,000 שקל. יחד עם זאת, החוק מתיר לפתוח הליכים גם אם מדובר בסכום נמוך מכך, ובלבד שישנם "טעמים מיוחדים המצדיקים זאת."
בפרק עקרונות היסוד של החוק, מצוינות שלוש מטרות: הראשונה, "להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב." המטרה השנייה היא להשיא את הסכום שייפרע לנושים, ואילו המטרה השלישית עוסקת גם היא בחייב: "לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים."
עינינו הרואות, החוק שם דגש על שיקום חייבים ושילובם מחדש בחיים הכלכליים. החלטה שניתנה באחרונה על ידי הרשמת נעמה טלמן-בולטין מלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב מהווה ביטוי לרוח זו.
ההחלטה עסקה בבקשה לצו לפתיחת הליכי חקלות פירעון ושיקום כלכלי, בעניינה של אישה שמצבה קשה בכל תחומי החיים: היא אלמנה, הסובלת ממחלת נפש (סכיזופרניה, בגינה היא 50% נכה), וכן ממצב כלכלי קשה. אין לה דירה בבעלותה (היא מתגוררת בדירת "חלמיש") ואף לא רכב או כל נכס משמעותי אחר, ובשל מצבה הבריאותי היא אינה עובדת.
בשנים האחרונות נפתחו נגדה שלוש תיקים בהוצאה לפועל. סך חובותיה, שכולל את שלושת אלה וכן שני חובות לנושים נוספים ("חובות חיצוניים), עומד כיום על 42,000 שקל. מרבית החובות הם לבתי חולים (למשל כשלא הגישה "טופס 17"), לעירייה ולמרכז לגביית קנסות.
עיקולים יבוטלו
למרות שיעור החוב הנמוך מ-50,000 שקל, הרשמת אישרה את פתיחת התיק, מאחר שסברה כי הנסיבות מצדיקות זאת, או כלשון החוק: מתקיימים טעמים מיוחדים. בהתאם לכך, הרשמת קבעה כי ההליך יימשך והחליטה לזמן ישיבה לגיבוש "הסדר נושים".
בהחלטתה פירטה הרשמת את מצבה הנפשי והכלכלי של החייבת, המתקיימת אך ורק מקצבת המוסד לביטוח לאומי בסך 3,200 שקל מדי חודש. לעומת זאת, הוצאותיה החודשיות, הכוללות כלכלה, חשבונות, ביגוד, נסיעות והוצאות רפואיות, עומדות על כ-3,337 שקל.
הרשמת אף הבהירה כי "היעדרות נושה מישיבת ההסדר עלולה להביא להחרגתו מההסדר, אם וככל שהסדר יגובש על הצדדים הנוכחים."
בתוך כך קבעה הרשמת כי בשלב זה יעוכבו כל הליכי עיקול חשבון בנק או חפצים כלשהם של החייבת. אם הוצא צו עיקול כזה – הוא יבוטל.
עבור החייבת, המשמעות היא דרמטית, שכן עצם ההליך יאפשר להתחשב במצבה ולהקל עליה בצווי תשלומים נוחים ואפילו בהפטר חובות במקרים מסוימים (אם היא מתנהלת בתום לב). לעומת זאת, דחיית בקשתה, היתה מאפשרת לנושים להמשיך לגבות ממנה את החוב באמצעות עיקולי מטלטלין, צבירת ריביות והגבהת החובות.
לקריאת ההחלטה בתיק 806919-12-19
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד אייזיק סטולוב
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין