פסק דינו של השופט דורות בעניין המיסוי על נכסיו של עוה"ד שרגא בירן עורר ביקורת ציבורית רבה, גם במישור האתי וגם לגופה של ההחלטה עצמה. אלא שניתוח ענייני של הדברים עשוי לגלות תמונה אחרת.
בימים אלה פורסם פסק דינו של שופט המיסים החדש בירושלים, אביגדור דורות, בעניין הכנסותיו של שרגא בירן מהשכרת 24 דירות שהיו בבעלותו. השופט קיבל את טענתו של בירן, כי מדובר בהכנסה פסיבית מדמי שכירות החייבת במס בשיעור של 10% בלבד.
לייעוץ ברכישת דירה:
עורך דין דיני מקרקעין
לעומת זאת, השופט דחה את טענות פקיד השומה, שלפיה, בהתחשב בכמות הדירות, יש למסות את ההכנסה כהכנסה מ-"עסק", החייבת במס בשיעורים הרגילים (עד 50%).
פסק הדין עורר ביקורת ציבורית. בהיבט האתי, נטען כי השופט צריך היה להימנע מלדון בתיק בשל העובדה כי בעת היותו עו"ד, טרם מונה לשופט, משרדו ייצג חברות שיש לנישום שליטה בהן, או לפחות כי היה על השופט לתת על כך גילוי.
בהיבט הענייני, המבקרים טענו כי תוצאת פסה"ד "מוזרה", שכן ניתנה "הנחה" משמעותית לנישום בשיעור המס, תוך רמיזה ברורה להיכרות המוקדמת בין השניים.
כולנו קרובים זה לזה
באשר להיבט האתי, מן הסתם עוד ייערך בירור עובדתי בשאלה האם אכן הייתה היכרות מוקדמת, והאם מר בירן אכן נחשב ל-"לקוח" של השופט, בהיותו עו"ד בתוך חמש שנים שקדמו להתמנותו, דבר שאוסר עליו לדון בתיק לפי כללי האתיקה החלים על שופטים.
עם זאת, יש לתהות עד מתי בשרשרת השליטה ייחשב אדם כלקוח של עו"ד כאשר הטיפול לא ניתן במישרין לבעל השליטה אלא לחברה בשליטתו, לא כל שכן בדרך של "שרשור", כלומר כאשר השליטה היא עקיפה באמצעות שרשרת של חברות בנות.
שכן, אין הדעת נותנת כי שופט שהתמנה מהסקטור הפרטי יהיה מנוע מלדון בתיק של אדם הנדון בפניו רק כי טיפל בעניינה של חברה שבה יש לאותו אדם – בשרשור עקיף – אינטרס או אפילו שליטה כלשהי, אלא אם הטיפול התבצע באינטראקציה ישירה, או כתוצאה מהיכרות (אישית עו עסקית) עם אותו בעל שליטה.
שאם לא כן, אין לדבר סוף. אחרי הכל כולנו "בני אדם הראשון", וקרובים זה לזה על דרך השרשור.
יתרה מזו, במערכת השפיטה מכהנים לא מעט שופטים חדשים שעד לאחרונה איישו משרות כפרקליטים בפרקליטות המדינה, לרבות שופטים חדשים בתחום המיסים שהיו אך לא מכבר אנשי רשות המיסים ודנים במשפטים שרשות המיסים מעורבת בהם במישרין.
מעולם לא העלה איש על דעתו לטעון כי עובדה זו מונעת מהם לדון במשפטים שהמדינה צד להם, לרבות רשות המיסים, ובצדק. ההנחה היא כי משנתמנה אדם לשופט הרי שהוא משוחרר מכל מחויבות קודמת, ויכול להכריע באופן מקצועי ואובייקטיבי במחלוקות בין צדדים.
אמנם ההקבלה לסקטור הפרטי אינה "אחד לאחד". בהחלט יש מקום להימנע מלדון בתיק שבו אחד הצדדים יהיה לקוח של השופט בעבר.
אולם, גם לכלל הזה יש מקום "לשים נקודה" וליישמו באופן מידתי, הן מבחינת משך הזמן (חמש שנים כאמור), והן מבחינת ישירוּת הזיקה לשופט במקרים שבהם לא התקיימו יחסי עו"ד לקוח באופן ישיר אלא בעקיפין.
לא החלטה חריגה
בנוגע לביקורת לגופה של ההחלטה, יש לציין כי בניגוד למה שפורסם, החלטתו של השופט אינה חריגה כלל.
הכנסה מדמי שכירות נחשבת בדרך כלל כהכנסה פסיבית הפטורה ממס עד לתקרה שנקבעה. לחלופין, ניתנה לנישום הזכות לבחור במסלול מיסוי של 10% ללא זכות לניכוי הוצאות כלשהן, לרבות פחת והוצאות מימון.
עם זאת, כשמדובר בהשכרה של כמות גדולה של דירות, דבר המחייב מטבע הדברים גם קיומו של מנגנון לניהול השכירויות, או כאשר מתקיימים מבחנים אחרים רלבנטיים המצביעים על קיומו של "עסק", הרשות טוענת מעת לעת כי מדובר בהכנסה מ-"עסק", החייבת במס בשיעורים הרגילים.
זוהי כמובן טענה לגיטימית, אלא שהפסיקה בנושא זה אינה אחידה. לדוגמה, בפס"ד "לשם" (ע"מ 39515-01-12) שניתן בשנת 2015 על ידי השופט אטדקי ואשר התייחס לנסיבות של השכרת כ-27 נכסים, נקבע כי עדיין מדובר בהכנסה פסיבית, למרות ההיקף הכמותי.
כך גם נקבע בפס"ד יהל (ע"מ 50163-01-14) ע"י השופט קירש בת"א, שם דובר בהשכרה של לא פחות מ-120 דירות מגורים.
האם הזיקה ישירה
לסיכום, ניתן לומר כי מבחינת כללי האתיקה יש לשקול אם לא ראוי לתחום את המגבלה החלה על שופטים חדשים, לא רק מבחינת משך הזמן, כפי שכבר נקבע בכללים, אלא גם בעניין ישירוּת הזיקה האסורה שבין השופט לצדדים הנדונים בפניו.
כאשר, יש לאסור על שופט לדון רק במקרים שבהם יש לו זיקה ישירה (יחסי עו"ד לקוח), להבדיל מזיקה עקיפה בדרך של שרשור שאינה מלווה ביחסים אישיים כלשהם.
מכל מקום, מבחינת ההחלטה לגופה, הרי שלא מדובר בהחלטה החורגת משורה של פסקי דין אחרים שקדמו לה. העובדה שרשות המיסים נחלה הפסד צורב בתיק ספציפי אינה כשלעצמה סיבה להתרגשות ולביקורת ציבורית. אדרבה, יש אפילו מקום לחוש שביעות רצון על כך שהמערכת המשפטית עצמאית לחלוטין, ואינה נרתעת לפסוק נגד הרשות במקרים המתאימים.
* עורך דין איתי הכהן עוסק במיסוי נדל"ן
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין