כתבי הוויתור לא עזרו לקבלנית: תשלם מיליון שקל על איחור במסירה

תביעה שהגישו בעלי 12 דירות בפרויקט מחיר למשתכן באשדוד התקבלה ונקבע כי על החברה הקבלנית לפצות אותם בסכום של כמיליון שקל על עיכוב של חודשים ארוכים במסירת הדירות

השופטת אורית חדד קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו 25 אנשים שרכשו דירות בפרויקט ״מחיר למשתכן״ באשדוד. התובעים טענו שהנתבעת, חברת ״קלוד נחמיאס ייזום והשקעות״' מסרה להם את הדירות באיחור משמעותי באופן המזכה אותם בפיצוי לפי חוק המכר. הנתבעת טענה שהעיכובים נבעו ממבצעי ״צוק איתן״ ו״שובו אחים״ וכי היא אינה חייבת לפצות את הדיירים שחתמו מולה על כתבי ויתור, אך עמדתה נדחתה. 

התובעים ציינו כי רכשו את הדירות מהנתבעת בין השנים 2012-2015 ולגבי כל אחד מהם נקבע בהסכם מועד המסירה המיועד. ואולם, בפועל החלה הנתבעת במסירת הדירות רק בשלהי שנת 2016, באיחור ניכר ביחס למועד המסירה החוזי, תוך שהיא מותירה אותם באי וודאות וגורמת להם מצוקה קשה.

התובעים הבהירו כי במהלך בניית הפרויקט ובמגמה להשיא את רווחיה, החליטה הנתבעת להוסיף מספר קומות. היתר בניה לתוספת זו ניתן רק ב-2014 ואף לאחריו פעלה הנתבעת להגדלה נוספת והגישה תכנית שינויים שהיתר לה ניתן רק ב-2016. מציאות זו היא שעמדה, לטענת התובעים, בבסיס האיחור הניכר במסירת דירותיהם, ולפיכך לטענתם הם זכאים פיצוי לפי חוק המכר. 

החברה טענה להגנתה כי התובעים מתעלמים מסעיפים בחוזה ומנסיבות שהביאו לשינוי מועד המסירה החוזי ובכלל זה סעיף המקזז את תקופת ה"גרייס", סעיף המתיר הגדלת היקף הפרויקט וסעיף המתיר דחיית המסירה בשל בקשה לשינויים מצד הרוכש. היא הדגישה כי ביחס לחלק מהתובעים אף נחתם הסכם שינויים בו נאמר במפורש כי הדבר יעכב את המסירה. 

עוד היא טענה כי מספר תובעים חתמו על כתבי וויתור תוך קבלת פיצוי כך שהם מושתקים מלטעון לקבלת פיצוי נוסף. 

כמו כן לשיטתה, מבצע "צוק איתן" ו"שובו אחים" הביאו לדחיית מועד המסירה המקורי בשל מחסור בעובדים ומצב כללי של מלחמה. 

חסרי אונים

השופטת אורית חדד מבית משפט השלום באשקלון דחתה את טענות הנתבעת. היא קבעה בין היתר שאמנם הנתבעת הצהירה בחוזה כי בכוונתה לבצע שינויים בהיתר הבנייה הנתון וכי הפרויקט ייבנה בשלבים אך מכאן ועד להסקת מסקנה טבעית, מתחייבת וברורה מצד התובעים לגבי דחייתה הצפויה של המסירה, רחוקה הדרך.

ביחס למבצעים הצבאיים ציינה השופטת כי הנתבעת לא הוכיחה את השפעתו על לוח הזמנים המקורי. 

לגבי השינויים בדירות נקבע כי הסעיף בחוזים בו הנתבעת פוטרת את עצמה מאחריות לעיכובים באופן גורף ולתקופה שאינה מוגדרת אינו עומד בתנאי הפסיקה ומדובר בתניה פסולה. 

עוד נקבע כי אף שהתובעים ויתרו על פיצוי בתקופת ה״גרייס״, מרגע שהעיכוב חצה את 60 הימים של החסד הם זכאים לפיצוי כבר מהיום הראשון לאיחור. 

ביחס לכתבי הוויתור נקבע כי אלה אינם תקפים בשל פערי הכוחות בין הצדדים והעובדה שלא ניתן להתנות על הוראותיו הקוגנטיות של חוק המכר. לפיכך, על הנתבעת להשלים לדיירים את מלוא הפיצוי המגיע להם לפי החוק.  

השופטת סיכמה כי מדובר בקבוצת רוכשים אשר מצאה עצמה חסרת אונים במשך זמן בלתי מבוטל בשל עיכוב במסירת הדירות שספק אם לווה בעדכונים שוטפים במידה מספקת, דבר שיצר אי וודאות ומצוקה כלכלית.

בנסיבות אלה התקבלה התביעה והשופטת הורתה לצדדים לפעול לחישוב הפיצוי לגבי התובעים השונים.

ההוצאות ייקבעו בפסק הדין המשלים. 

• ב״כ התובעים: עו"ד עירד באומל
• ב״כ הנתבעת: עו"ד דורון מור

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין