העובד נפגע ב-2015 כשביצע עבודות ריצוף ואיטום של גג בית בירושלים. המעסיק הכחיש וניסה להתנער מאחריות, אך השופטת קיבלה את גרסת העובד וביקרה את המעסיק על "מחדלים חמורים".
בית משפט השלום בירושלים קיבל את תביעתו של פועל שנפגע כשנפל מסולם בזמן שעבד בחברת "לוזון – המרכז הישראלי לנזקי מים", והורה לחברה לשלם לו פיצויים בסך 168,000 שקל. השופטת מרים קסלסי קבעה כי החברה-הנתבעת התרשלה באופן חמור, בכך שלא סיפקה לתובע אמצעי מיגון ובטיחות, ואף לא הדרכה לגבי עבודה בגובה.
התאונה אירעה בינואר 2015, כתשעה ימים אחרי שהתובע החל לעבוד בחברה הנתבעת. באותו יום הוא ביצע עבודות ריצוף ואיטום גג בבית פרטי בירושלים, יחד עם עובד נוסף. בסמוך לשעה 12 בצהריים, הוא נפל מגובה 2 מטר במהלך ירידה מסולם. בדיווח למוסד לביטוח לאומי נרשם: "נפל מסולם בגובה 1.5-2 מ' בעבודה, כשרגל נתקלה בחוט חשמל, סולם התנודד וכך נפל אחורה ועל צד ימין של פלג גופו העליון".
המוסד הכיר במקרה כתאונת עבודה, וקבע לתובע נכות אורטופדית קבועה בשיעור של 19%.
מנהל החברה, שייצג את עצמו בהליך המשפטי לנוכח קשיים כלכליים, הכחיש את המקרה וטען כי מדובר ב"בִּיוּם והאדרה" של התובע. אולם השופטת קסלסי סברה כי "מדובר בהכחשה סתמית, הסותרת את אישורו וחתימתו על גבי טופס הדיווח למל"ל".
בנוסף, השופטת הבהירה ששיחה מוקלטת שערך המנהל עם העובד הנוסף שהיה במקום, סותרת את הכחשתו ותומכת בכך שהתובע אכן נפל מסולם.
התובע המשיך וסיפר כי ביצע את העבודה ללא רתמות או כל אבטחה אחרת, מבלי שעבר הדרכה על עבודה בגובה, מבלי שקיבל נעליים מונעות-החלקה, וללא נוכחות של מנהל עבודה.
מחדלים אלה מהווים לשיטתו רשלנות והפרת חובת הזהירות של החברה כלפיו, וכן הפרה של פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות ארגון הפיקוח על עבודה.
"לא תקין בלשון המעטה"
מעבר להכחשת המקרה, שלא שכנעה את השופטת כאמור, מנהל החברה הודה שלא העביר כל הדרכה לתובע או סיפק לו אמצעי מיגון ובטיחות, ואף לא נכח במקום. עם זאת, הוא טען כי התובע הציג את עצמו כעובד מקצועי ומיומן. אולם השופטת קסלסי הבהירה כי טענה זו אינה פוטרת אותו מחובותיו לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה.
השופטת אף הפנתה לכך שאותו מנהל העיד כי מאז שינה את אופן העבודה, וכיום כל עובד נדרש לחתום על כך שקיבל הוראות בטיחות ועבר קורס עבודה בגובה. "די בדברים אלו כדי ללמד כי המצב בעת עבודתו של התובע היה לא תקין בלשון המעטה", הוסיפה.
בתוך כך השופטת אף ציינה כי לדעתה אין להטיל על התובע אשמה כלשהי בתאונה, כיוון שללא הדרכות קשה לצפות ממנו למודעות. בהקשר זה השופטת הוסיפה כי "העדר פיקוח בשטח ואי קיום תקנות הבטיחות מהוות מחדלים כה חמורים, כך שאם היתה לעובד רשלנות תורמת כלשהי היא כאין וכאפס ביחס לזו של הנתבעת".
את נזקיו של התובע השופטת העריכה בסכום 291,850 שקל, המורכבים מהפסדי שכר לעבר ובעיקר לעתיד, וכן כאב וסבל. מסכום זה נוכו תגמולים שקיבל התובע מביטוח לאומי בסך כ-124,180 שקל, כך שהחברה חויבה לשלם לו פיצויים בסך 168,000 שקל. בנוסף, החברה תשלם לתובעות הוצאות משפט בסך כ-5,000 שקל, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד מורן מזל אבגי ממשרד עו"ד אבי שינדלר
- ב"כ הנתבע: מר מאיר לוזון
עו"ד טל לביא
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין