שברה את האף בגלל מבנה בטון במרכז המדרכה - עיריית ר"ג תפצה

עורכת דין נתקלה במבנה שהוצב כדי למנוע חנייה ותבעה את העירייה בטענה שמדובר במפגע מסוכן. ביהמ"ש לא הבין מה היו השיקולים שעמדו מאחורי הצבת המבנה המאסיבי במתכונתו, וקבע שהעירייה התרשלה.  

בית משפט השלום בתל-אביב קיבל לאחרונה תביעה נזיקית נגד עיריית רמת גן וחייב אותה לשלם פיצויים של כ-58 אלף שקל לעורכת דין (76) שנתקלה במבנה בטון שהוצב במטרה למנוע מכלי רכב לחנות בסמוך, נפלה ושברה את האף. השופטת אורלי מור-אל לא הבינה מדוע העירייה החליטה להציב מבנה נמוך שכזה דווקא במרכז המדרכה וציינה כי העובדה שהעירייה הסירה אותו בסופו של דבר מעידה כי הבינה שמדובר במפגע מסוכן.  

התאונה אירעה לפני חמש שנים כשעורכת הדין (76) הייתה בדרכה לעבודה. לתביעה שהגישה נגד העירייה לאחר שנפצעה היא צירפה תמונות של מבנה הבטון הנמוך שהוצב במרכז המדרכה, במקום בשוליים.

לטענתה מדובר במפגע של ממש שסיכן כל הולך רגל שמסתכל קדימה והעובדה שהמבנה הוחלף בעמודים גבוהים יותר שעשויים מחומר שונה שאף הם הוסרו לבסוף מעידה שגם העירייה הבינה את הסכנה הטמונה בו.

עורכת הדין טענה כי העירייה התרשלה, וביקשה פיצויים על הנזקים שנגרמו לה עקב התאונה כמו כאב וסבל, הפסדי שכר והוצאות רפואיות.  

העירייה טענה מנגד כי המבנה הוצב בעקבות תלונות על רכבים שחונים על המדרכה וחוסמים את הכניסה לבניין הסמוך, כך שהדבר היה הכרחי למניעת מפגע מסוג אחר.

עוד היא הוסיפה כי מדובר במבנה מוגבה בצבע ומרקם שונה מהמדרכה, שכל אדם - במיוחד התובעת שמתגוררת במקום - יכול לשים לב אליו, ועובדה שהיא עברה שם שנים ונפגעה רק פעם אחת כך שסטטיסטית התועלת עלתה על הנזק. בנוסף כי להחלטה להסיר את המבנה לא היה שום קשר לתאונה.

נפילה אחת מספיקה

השופטת מור-אל קבעה כי העירייה לא הציגה ראיות המסבירות את החלטתה להציב מבנה שעשוי מבטון מסיבי באמצע המדרכה, ואף לא הסבירה מדוע החליטה להחליפו דווקא בסמוך לתאונה ולבסוף להסיר את העמודים החדשים כליל.

"הדעת נותנת, כי בעת הצבת מתקן כלשהו על המדרכה, על העירייה מוטלת החובה הבסיסית לשקול, לבחון ולהגיע למסקנה, שאכן באופן ההצבה ובמקום ההצבה אין משום מפגע וכי התועלת עולה הנזק שעשוי להיגרם בבחינת הכרח בל יגונה. במקרה דנן לא הוכח שהופעל שיקול דעת כזה", כתבה.

השופטת מור-אל הוסיפה כי בפסיקה כבר נקבע שמבני בטון נמוכים מהווים סיכון למעידה בשל השינוי הפתאומי במפלס המדרכה שאינו בולט לעין, ודחתה מכל וכל את הטיעון שהתועלת במקרה הזה עלתה על הנזק.

"מספיקה פעם אחת של נפילה ופגיעה גופנית, כדי לקבוע שהמדובר במפגע  שהכשיל את התובעת", כתבה.

לפיכך נקבע כי העירייה התרשלה בהצבת מבני הבטון המסוכנים והפרה את חובתה הבסיסית לוודא שהמבנים ברחבי העיר תקינים ובטוחים.

עם זאת, השופטת סברה כי נכון יהיה להטיל אשם תורם מתון של 30% על התובעת, שלא שמה לב לדרך אף שהכירה אותה היטב.  

לאחר חישוב סכומי הפיצויים בהתחשב בכך שלתובעת נגרמו 10% נכות רפואית ותפקודית, נקבע כי העירייה תשלם לה 46,200 שקל על הפסדי שכר וגריעת כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ונזק לא ממוני. לכך יתווספו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-11,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד בתיה קפלן
• ב"כ הנתבעת וחברת הביטוח איילון: דן הדר, עורך דין נזיקין

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין