עו"ד ליאת שטיינברג חרלמפ נלחמת באטימות של הממסד, חולמת להיות שרת הפנים ולא מבינה למה המדינה מתערבת כל כך הרבה בחיי האזרחים
מה התחומים העיקריים שאת עוסקת בהם?
המשרד שלי עוסק בהסדרת מעמד בישראל ובייצוג עובדים זרים המעוניינים להישאר באופן חוקי במדינת ישראל. בין אם זה תיירים שרוצים להישאר והם צריכים אישור כניסה ובין אם זה בני זוג שרוצים להישאר במדינה כי יש להם בני זוג ישראלים.
בנוסף אני מטפלת גם בהסדרת מעמד של הורים לחיילים שמשרתים בצבא. אם יש חייל שמשרת פה בצבא וההורה שלו הוא לא יהודי ולא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות (לדוגמה אבא שנשאר ברוסיה כי ההורים התגרשו והאמא יהודייה), יש אפשרות חוקית שאותו הורה יקבל מעמד ואפילו אזרחות בזכות זה שהבן שלו שירת בצבא.
זה שכיח מאוד אצל יוצאי אתיופיה. אבות שנשארו שם ולא מאפשרים להם לעלות לישראל והילד משרת כאן כלוחם. אלה דברים שבדרך כלל לא יודעים אותם וחשוב שיכירו את אפשרות להסדיר את המעמד.
אני מטפלת גם בהסדרת מעמד של נשים זרות שרצו לפרק את התא המשפחתי וכתוצאה מכך דורשים מהן לעזוב יחד עם הילדים. למשל במקרה שהאבא ישראלי ולא בקשר עם הילד, דורשים שהילד יצא מהארץ עם האם ויחיה איתה עד גיל 18, אפילו שיש לו אזרחות ישראלית.
לפעמים מדובר בנשים שהתגרשו כתוצאה מאלימות במשפחה. למרות שהן קורבן האלימות הן הופכות להיות גם קורבן של המדינה כשהיא מורה על גירוש. אני נהנית לייצג גם את האימא וגם את הקטין הישראלי שלא יכול להשמיע את הקול שלו ולהתנגד לגירוש.
בנוסף אני מייצגת עובדים זרים שבאים לעבוד כאן בתעשייה, בנייה, חקלאות, מסעדנות, אפילו שחקני כדורגל. כמו כן, אני מטפלת בהסדרת מעמד במסגרת בקשות של מעסיקים סיעודיים, אזרחי המדינה שמבקשים להעסיק עובד זר מסוים שהמדינה רוצה לגרש למרות שהוא מתאים לטיפול באותו אדם סיעודי.
למה בחרת לעסוק דווקא בתחום הזה?
מהמקום הכי אישי – אבא שלי ז"ל חלה בשנים האחרונות לחייו, והיה זקוק למטפלת סיעודית. אמנם הגוף בגד בו אבל המוח עבד וזה לא היה מובן מאליו למצוא מישהי שתתאים לו.
מצאנו מישהי כזאת. אבל אחרי הפעם הראשונה שהיא הייתה אצלנו היא התקשרה אליי להודיע שעצרו אותה. דיברתי עם השוטר והוא אמר לי שאין לה ויזה. ניסיתי להסביר לו שאני רשאית לרשום אותה על השם של אבא שלי ולהסדיר את המעמד שלה, אך נתקלתי באטימות מצד המערכת ונאלצתי לשחרר אותה מהכלא ולשייך אותה לאבא שלי.
המערכת לא רואה את האנושיות או סבירות ההחלטה. היא מגלה אטימות גם כלפי אותו אדם שהוא לא אזרח המדינה וגם כלפי האזרח עצמו. מעבר לזה שהעובדת נפגעה מההחלטה, גם אבא שלי היה צריך אותה וזה לא עניין את המדינה.
זה היה לפני כ-17 שנים בערך ומאז אני רק בתחום של הסדרת מעמד וייצוג מול משרד הפנים כדי למנוע את האטימות ולהביא לביטולן של החלטות בלתי סבירות ולעיתים בלתי אנושיות.
כל תיק כזה של מטופל סיעודי שאומרים לו לחפש עובדת אחרת מחזיר אותי למקרה האישי שלי ובגלל זה הגישה שלי מאוד לוחמנית, כי אני מבינה את המשמעות וחוויתי את זה על בשרי.
באופן כללי הגישה שלי בחיים היא חיה ותן לחיות. קשה לי לקבל דברים שהם לא הגיוניים וסבירים ולא נותנים לבן אדם לחיות כמו שהוא רוצה ותמיד אני שואלת "מה הרציונל? למה המדינה צריכה להילחם באזרח שלה? מה אכפת למדינה אם האזרח שלה בחר לחיות עם מישהו שהוא לא יהודי?"
כל עוד אין פגיעה במדינה, קשה לי להבין למה לא מאפשרים לפרט לחיות את החיים שלו. זו האג'נדה שלי וזו המלחמה היומיומית שלי בכל אחד מהתיקים שאני מנהלת.
מה התכונה החשובה ביותר שצריכה להיות לעורך דין שעוסק בתחום?
מעבר למקצועיות שחייבת להיות בתחום הזה והתמקצעות כי זו נישה מאוד ספציפית שצריך להכיר את מקבלי ההחלטות והחוקים, חייבת להיות הזדהות מוחלטת ואמונה בצדקת התיק. אני לא אוכל לקחת תיק שאני לא שלמה בצדקתו ולא מרגישה לגביו תחושת שליחות. אם מגיע אלי תיק שאני לא מזדהה איתו או שהחוק לא מאפשר לי לסייע, אני לא לוקחת אותו.
עורך דין שעוסק בתחום הזה חייב להיות חדור מטרה, נחוש בדעתו ו"ערוך למלחמה" נגד הממסד. זו עבודה לא קלה לשכנע את בית המשפט לקבוע החלטות נגד המדינה – אם אין לך את הרצון והניצוץ הזה שכל הזמן בוער בתוכך, עדיף לא להיות בתחום הזה. בסוף לא מדובר ב"תיק" אלא בחיים של מישהו.
ספרי לנו על הישג מקצועי שאת גאה בו במיוחד
אני יושבת ראש ועדת הגירה ועובדים זרים במחוז חיפה מטעם לשכת עורכי הדין וסגנית ועדת הגירה בארצי. התפקיד הזה וכל ועדות הכנסת שאני משתתפת בהם אני עושה את זה בשביל להוביל לשינוי ומימוש האג'נדה שלי של חיה ותן לחיות. חשוב לי לציין שאני לא מרגישה לרגע בעבודה שלי שאני נגד המדינה. אני נאמנה למדינה שלי כי אין יותר יקר ממנה. יחד עם זאת, אסור למדינה לבטל זכויות אדם וצריך לאפשר לחיות בחופש וכבוד ולדעת לקבל את השונה.
לאחרונה ניתן פסק דין בתיק שלי בביהמ"ש המחוזי על ידי השופטת מיכל אגמון העוסק בהסדרת מעמד לאזרח ישראלי עם אזרחית אוקראינית לה הוא נשוי כבר 10 שנים. במקרה הוא גם נכה צה"ל. למרות זאת, המדינה בחרה להקשות ולטלטל אותו וסירבה במשך שנים ארוכות להכיר בנישואים שלהם. בכל פעם שהוא הגיע למשרד הפנים וניסה לעבור את "המבחנים" כדי לזכות לחיות עם בת זוגו ולקבל אשרת שהייה פה הוא נתקל בסירוב והוחלט לגרש את בת הזוג מהארץ.
חשוב להדגיש שכל הזמן הזה כרוך גם בהוצאות על הליכים משפטיים, אגרות ותשלום לעורך דין, ומדובר באדם שמתפרנס רק מקצבת נכות. ואני הגעתי למחוזי ואמרתי לא עוד!
מדובר בפסק דין אמיץ והוא תקדימי ב-3 מישורים: ראשית, הוא ניפץ את השבלונה שקיימת במשרד הפנים לגבי איך זוגיות אמורה להיראות. בית המשפט פסל כל מיני קריטריונים שעליהם משרד הפנים נהג להתבסס בבקשות של הסדרת מעמד של בני זוג. למשל, נקבע שהעובדה שבני הזוג לא ישנים יחד או לא מנהלים חשבון בנק משותף – היא לא סיבה לדחיית בקשתם. לא כך בוחנים זוגיות ואין שבלונה אחת.
במישור השני – בית המשפט העניק אזרחות מיידית לאשתו של אותו אזרח והכיר רטרואקטיבית בנישואיהם כאילו שמשרד הפנים נתן לה את האשרה כבר לפני 4 שנים.
במישור השלישי – בית המשפט חייב את משרד הפנים ב-100 אלף שקל הוצאות, שזה סכום חריג לאור העובדה שזה יותר משכר הטרחה שבני הזוג שילמו לי ומעבר להוצאות שלהם בפועל.
יש חלום מקצועי שעוד לא הגשמת?
להיות מנכ"לית רשות האוכלוסין או שרת הפנים ולהוביל באמת לשינוי כי הלב מתחמם לי בכל תיק ותיק שאני עוזרת ללקוחות שלי ומאפשרת להם לחיות את החיים בצורה חופשית ומאושרת ולהגשים את האג'נדה שלי, בלי לפגוע בערכים של הזהות היהודית. אבל שלרגע לא יתפרש שהיהודי אצלי הוא מעל הכל – אין לאף אחד דם כחול וכולנו אותו דבר.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין