בפסק דין חריג ותקדימי הורה בית המשפט לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אזרחות לאשתו האוקראינית של נכה צה"ל ממלחמת יום הכיפורים. ביקורת קשה נמתחה על התנהלות המדינה
השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה היום (שלישי) ערעור שהגישו נכה צה״ל ואשתו נגד רשות האוכלוסין וההגירה. השניים נישאו לפני 10 שנים ומאז נאבקים על זכותה של האישה לקבל אזרחות. ״על חמלה (ובעיקר על העדרה), על ההתייחסות המצופה לנכי צה"ל (והעדרה), על הזכות לחיי משפחה ועל הפרת חובת ההגינות של הרשות, בכל אלו עוסק הערעור שלפניי״, כתבה השופטת.
דוד שילנסקי נפצע בראשו במלחמת יום הכיפורים והוכר כנכה צה״ל. ב-2011 כשהיה בן יותר מחמישים, הוא פגש את מרינה דוידיוק ונישא לה. מאחר שהאישה אזרחית אוקראינה השניים פנו לרשות האוכלוסין וההגירה כדי להתחיל בהליך מדורג להכרה בזוגיותם.
הזוגיות של השניים שונה, בחלקה בשל הפציעה. הם חיים יחד אבל ישנים בחדרים נפרדים, ואין להם חשבון בנק משותף. בשל כך, ובשל "סתירות" נוספות לכאורה בדבריהם, סירבה הרשות פעם אחר פעם להכיר בזוגיות ולתת לאישה מעמד בישראל והורתה על גירושה.
בני הזוג נאלצו לנהל הליכים רבים מול הרשות ובשנה שעברה הגישו באמצעות עו״ד ליאת שטיינברג חרלמפ ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, לאחר שבית דין לעררים סבר שיש לרשות האוכלוסין זכות לשוב ולבחון את הקשר של בני הזוג.
במסגרת הערעור דרשה עו"ד ליאת שטיינברג חרלמפ להורות לרשות להכיר בזוגיות של השניים ולהעניק לאישה אזרחות מידית.
היא טענה כי הרשות מתעללת בבני הזוג והחליטה שלא להסדיר את מעמד המערערת על אף שהיא זכאית לכך. עוד לטענתה, ההליך המדורג אמור לקחת כארבע וחצי שנים. כיום, לאחר שנים בהן לא היה כל ממצא ממשי לכך שלא מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי, הגיע העת לתת לאישה מעמד.
רשות האוכלוסין, שיוצגה על ידי עו״ד וסים סיבאט מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי, טענה כי מדובר ביחסים של מטפלת סיעודית-מטופל ולא של בני זוג. לשיטתה, יש להמשיך לבדוק את כנות הקשר לפחות שנה וחצי נוספות, ואחריהן, אולי, ישקל קיצור ההליך.
"עובדי הרשות לא גילו שביב של חמלה"
השופטת ד"ר מיכל אגמון גונן קיבלה את הערעור. היא הדגישה את החוב שחייבת החברה בישראל לנכי צה"ל. ״אנו, כחברה, צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להקל על נכי צה"ל ככל הניתן, בוודאי, בכל פנייה שלהם לרשויות״, כתבה.
השופטת עמדה על הבעייתיות בבחינת כנות הקשר על ידי הרשות. כך, זוג שאינו מתאים לתפישת זוגיות נורמטיבית הכוללת ניהול חשבון בנק משותף, שינה משותפת ופרמטרים נוספים, תמיד תטען נגדו הרשות כי הקשר אינו כנה.
השופטת הבהירה כי הזכות לחיי משפחה כוללת זוגיות על גווניה ופניה הרבים והשונים, לרבות בני זוג המעדיפים לישון בנפרד, ולנהל חשבונות בנק נפרדים.
עוד ציינה השופטת כי מרגע שעורכת הדין שטיינברג החלה לייצגם בפני הרשות היא חזרה והדגישה כי מדובר בנכה צה״ל. למרות זאת, איש מעובדי הרשות לא גילה ולו שביב של הבנה או חמלה. ההפך הוא הנכון, דווקא בשל היותו של המערער נכה, ייחסו לשניים מערכת יחסים של מטופל ומטופלת, למרות שלא היה לכך בסיס בחומר הרפואי.
השופטת הוסיפה כי הרשות הפרה את חובת ההגינות שלה ב״טרטור״ המערערים ובסחבת שננקטה בעניינם. השופטת ציינה בהקשר זה שאין מדובר בהתנהלות חריגה של הרשות.
לאור מחדלי הרשות הורתה השופטת לרשות לראות במערערים כמי שסיימו את ההליך המדורג ולתת למערערת מעמד קבע בישראל – אזרחות או רישיון לישיבת קבע לבחירתה - באופן מיידי.
״ראוי וסמלי הוא כי ביום הזכרון יזכה המערער כי מדינת ישראל תיזכר בו ובקרבן שהקריב למענה, ויום העצמאות של מדינת ישראל, יהיה היום בו תזכה מרינה להסדרת מעמדה בישראל."
לטובת המערערים נפסקו הוצאות גבוהות במיוחד בסך 100,000 שקל, והרשות חויבה בנוסף להשיב להם באופן מיידי ערבות בסך 30,000 שקל שהפקידו במשרד הפנים.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין