בני זוג רכשו מהחברה הממשלתית-עירונית דירה ב-2010 אך רק לאחר שהגישו נגדה תביעה היא נרשמה על שמם. לאחרונה חויבה החברה לשלם להם פיצוי על עגמת הנפש וההוצאות המשפטיות.
ב-2010 בני זוג רכשו מחברת הדיור הציבורי "חלמיש" את הדירה בה התגוררו בשכירות מאז 1980. בהסכם התחייבה החברה להעביר על שמם את הבעלות.
לייעוץ בתחום:
עורך דין מקרקעין
ב-2013 הם גילו במקרה שהרישום לא הועבר. פניותיהם לחברה על מנת שזו תטפל בנושא לא נענו. בצר להם, הגישו בני הזוג תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר רק בעקבותיה הוסדרה העברת הבעלות.
בתביעה נוספת שהגישו הרוכשים לפני כשנתיים הם דרשו שהחברה תפצה אותם על ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמו להם עקב מחדלה.
לדבריהם, במעמד החתימה על הסכם המכר הנתבעת לא גילתה להם פרטים מהותיים. בעוד שהם התרשמו כי הזכויות בדירה רשומות על שמה, התגלה בדיעבד כי הזכויות עדיין היו רשומות על שם הבעלים המקורי וכי על הדירה אף הייתה רשומה משכנתא.
התובעים סיפרו כי כשלוש שנים לאחר שרכשו את הדירה ביקשו לבצע בה שיפוץ. בשל הבעיות ברישום הם לא היו יכולים לקחת הלוואה מהבנק ונאלצו לפנות לשוק האפור. כתוצאה מהלחץ לתובע צצו קרחות בראשו.
הם ביקשו פיצוי של כ-95,000 שקל על עוגמת הנפש, אבדן ימי עבודה, וכן על הריצות הרבות למשרדי הנתבעת, המתח הנפשי והפגיעה בבריאותם. עוד הם דרשו כי הנתבעת תפצה אותם על ההוצאות המשפטיות ששילמו בהליך הקודם.
הנתבעת מצידה השיבה כי הבהירה לתובעים שזכויותיה לא נרשמו בלשכת רישום המקרקעין ויש בידה הערת אזהרה בלבד. עוד לטענתה, לאחר חתימת ההסכם היא החלה לפעול להסדרת הרישום ולמחיקת המשכנתא על הדירה.
לדבריה בהסכם נאמר במפורש כי היא לא תהיה אחראית לנזקים שייגרמו לקונים כתוצאה מעיכוב ברישום הזכויות. היא הוסיפה כי אין מקום לפצות את התובע על אובדן ימי עבודה מאחר שאת מרבית חייו בילה בבית הסוהר.
מידע מהותי ביותר
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט אילן דפדי, השתכנע כי במועד החתימה על ההסכם הנתבעת לא הציגה בפני התובעים את המצב המשפטי הנכון ואת הבעייתיות שהייתה קיימת עם הרישום.
לדבריו, בזמן החתימה הדירה כלל לא הייתה רשומה על שם הנתבעת אלא על שם הבעלים המקורי. מדובר ב"מידע מהותי ביותר" שהיא הייתה חייבת לגלות לתובעים, כתב השופט, שכן במצב עניינים זה עלול נושא הרישום עלול להתארך ולהיתקל בקשיים, כפי שאירע בפועל.
במצב זה, קבע השופט, הנתבעת לא רשאית להסתמך על הסעיף בהסכם הפוטר אותה מאחריות לעיכוב ברישום.
יתר על כן, הוסיף השופט, הנתבעת כמעט ולא עשתה פעולות כלשהן לשינוי הרישום וישבה בחוסר מעש עד שהתובעים הגישו את תביעתם הראשונה.
"לא יעלה על הדעת כי הנתבעת תשב בחיבוק ידיים, לא תפעל כפי שהתחייבה לביצוע הרישום ולמרות זאת תטען כי היא מוגנת מתביעת נזקים", כתב השופט.
בסיכומו של דבר השופט קיבל את התביעה ברובה וקבע כי על חלמיש לפצות את התובעים ב-41,050 שקל על עגמת הנפש וההוצאות שנגרמו להם. הנתבעת חויבה בנוסף בהוצאות ושכ"ט עו"ד של כ-13,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד יוסף מועדים
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרון עזרא
* עורך דין משה פרץ עוסק בתחום המקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין