אדם חתם על זיכרון דברים בו מכר את דירת אמו המנוחה לאדם אחר תוך הסתמכות על צוואה שלפיה הוא היורש הבלעדי. התנגדות שהגישו אחיו של המוכר הובילה לקביעה שהנכס לא רק שלו
השופטת ברכה לכמן קיבלה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שרכש דירה בקרית שמונה נגד המוכר. העסקה לא יצאה לפועל לאחר שהמוכר לא ירש את דירת אמו לבדו כפי שציפה, ונאלץ לחלוק בנכס עם שמונת אחיו. השופטת קבעה שזיכרון הדברים הוא חוזה מחייב ושעל המוכר להשיב את הכספים שקיבל בתוספת הפיצוי המוסכם ופיצוי על עגמת נפש.
בינואר 2018 התקשרו הצדדים בזיכרון דברים לפיו הנתבע ימכור לתובע את דירת אמו המנוחה בקרית שמונה תמורת 1.5 מיליון שקל, וזאת לאחר שיעביר את הזכויות בנכס על שמו מכוח צו קיום צוואה.
במעמד חתימת זיכרון הדברים הציג המוכר לקונה צוואה חתומה על ידי אמו, לפיה היא מורישה לו את כל רכושו.
ואולם בהמשך, התנגדות לצוואה שהגישו אחיו של הנתבע התקבלה. עיזבון האם חולק לכלל האחים, תשעה במספר, ומונה כונס נכסים למכירת הדירה.
מאחר שלא הייתה עוד אפשרות לקיים את ההסכם, התובע עתר להורות לנתבע להשיב לו סכום של 300,000 שקל ששילם לו על חשבון התמורה ולחייב אותו בפיצוי המוסכם שנקבע בזיכרון הדברים, בסך של 50,000 שקל. הוא גם תבע 10,000 שקל על עוגמת נפש.
הנתבע אישר את גרסת התובע והודה בקבלת הכספים אך טען שלא מדובר ב-300,000 שקל אלא ב-200,000 שקל בלבד. הוא טען עוד כי זיכרון הדברים בוטל ומכוחו בוטל גם החיוב בפיצויים המוסכמים.
התוצאה לא הושגה
השופטת ברכה לכמן מבית משפט השלום בטבריה קבעה שזיכרון הדברים מעיד על רצונם של הצדדים להתקשר זה עם זה בהתקשרות מחייבת וקיימים פרטים מהותיים וחיוניים לעסקה, כך שיש לראות בזיכרון הדברים חוזה ולא רק שלב במשא ומתן.
היא ציינה שחוק החוזים קובע חובת השבה לאחר ביטול חוזה. עוד היא קבעה שטענת הנתבע בעניין הסכום שקיבל מהתובע הופרכה בחקירתו הנגדית ועדותו לא היתה מהימנה. היא פסקה שהתובע שילם לנתבע על חשבון הסכם זיכרון הדברים 300,000 שקל ועל הנתבע להשיב לתובע סכום זה.
עוד הבהירה השופטת כי הנתבע הפר הפרה מהותית את ההסכם שכן לא קיים את התחייבותו למכור לתובע את זכויותיו בדירה וממילא לא נחתם הסכם מפורט כפי שהתחייב בזיכרון הדברים.
אי השגת התוצאה, במקרה זה, אי העברת הזכויות בדירה על שם הנתבע לשם מכירתה לתובע, היא כשלעצמה הפרה של זיכרון הדברים ומקימה לתובע את הזכות לקבל את הפיצויים המוסכמים, כתבה השופטת.
זאת ועוד לדבריה, התנהלות הנתבע, שהתעלם לאורך מספר שנים מחובתו הבסיסית להשיב לתובע את כספו מזכים את התובע גם בפיצוי על עוגמת נפש.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את התביעה במלואה וחייבה את הנתבע לשלם לתובע סך של 360,000 שקל בתוספת הוצאות בסך 15,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד דוד אמסלם
- ב"כ הנתבע: עו"ד אלון גלבוע
עו״ד אמיר רובין
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין