חברה שהפעילה דוכן מיצים במתחם גילתה שחברת גינדי החליפה את המפתחות ומסרה אותו ואת הציוד היקר שבתוכו לשימוש חברה אחרת. בית המשפט גינה את הפעולה הכוחנית.
השופט טל חבקין קיבל לאחרונה בקשה שהגישה חברת דוידוב נגד ״גינדי החזקות״. דוידוב שכרה מגינדי דוכן בשרונה מרקט והפעילה בו חנות מיצים. בנובמבר 2018 גינדי החליפה את מפתחות הדוכן ומסרה אותו ואת המכונות והמקררים של דוידוב לחברת ״ג׳י פרוסט״. השופט קבע שגינדי פעלה באופן לא חוקי תוך שימוש ב״כוח הזרוע״ וחייב אותה להשיב את הציוד.
דוידוב, שיוצגה על ידי עו״ד יצחק אגר ועו״ד ליאור ברקנפלד, חתמה באוגוסט 2016 על הסכם שכירות מול גינדי, שמחזיקה בזכויות החכירה במתחם התל אביבי, והחלה להפעיל בו את דוכן המיצים Drink It.
ב-2017 שלחה גינדי לדוידוב מכתבי התראה בטענה שהיא מפרה את ההסכם ביניהן וחייבת לה כספים עבור דמי שכירות וניהול. באוגוסט 2018 החל סבב נוסף של מכתבי התראה ושלושה חודשים לאחר מכן מסרה גינדי לדוידוב הודעה על ביטול הסכם השכירות.
שעות ספורות לאחר מכן גינדי כבר החליפה את מנעולי הכניסה למחסן המשמש את דוכן המיצים, ניתקה את זרם החשמל וחברת הניהול של המתחם התבקשה להפסיק לספק לדוכן מים, מיזוג אוויר, גז ושירותים אחרים. גינדי אף נטלה את הקופה הרושמת והכסף שבתוכה.
למחרת מסרה גינדי את החזקה בדוכן לחברה בשם ״ג׳י פרוסט״ שהחלה למכור בו מיצים כשהיא עושה שימוש בציוד ובמכונות של דוידוב.
בבקשה שהגישה סיפרה דוידוב שגינדי הוליכה אותה שולל כשהשכירה לה דוכן מיצים שממוקם סמוך לאחת הכניסות למתחם, כשהיא יודעת שכניסה זו מתוכננת להיסגר. ואכן, ביוני 2017 הכניסה נסגרה וכפועל יוצא מכך תנועת הקונים הפכה דלילה וחלה ירידה בהכנסותיה.
לטענתה, גינדי הציגה בפניה מצג שווא, נקטה דין עצמי כשפינתה אותה בכוח מהדוכן והתנהלה בחוסר תום לב כשביטלה את ההסכם בגין הפרה קלת ערך וחסרת משמעות. היא ביקשה להשיב את המצב לקדמותו ולהשיב לה את מכונות סחיטת המיץ ומקררי האחסון הגדולים שהיו בדוכן.
גינדי, שיוצגה על ידי עו״ד אלי כהן ועו״ד רן שמיע, טענה מנגד שדוידוב הפרה את הסכם השכירות הפרות יסודיות רבות ומצב זה מאפשר לה על פי ההסכם לתפוס את החזקה בדוכן, להשתמש בציוד שנותר בו ולמסור אותו לשוכר אחר.
שלטון החוק
השופט טל חבקין מבית משפט השלום בתל אביב קיבל את הבקשה. הוא הבהיר שתפיסת חזקה במושכר בכוח הזרוע בדרך של החלפת מנעולים ומניעת גישה, ובתוך כך נטילת הציוד שבמושכר, שימוש בו והעברת החזקה לידיו של אחר הם בבחינת סעד עצמי שהדין אינו מאפשר לנקוט אותו.
הוא הדגיש כי פעולות אלה מנוגדות להסדר בחוק המחייב להגיש תביעה לבית המשפט ומגביל את השימוש בכוח לנסיבות ספציפיות וחריגות. עוד הוא ציין כי בתי המשפט פסקו לא אחת שסעיף בהסכם שכירות המאפשר למשכיר לנקוט סעד עצמי לפינוי שוכר בטל בהיותו נוגד את תקנת הציבור.
״שיקולי שמירה על הסדר הציבורי, הגנה על שלטון החוק ומניעת אלימות מטים את הכף בבירור להורות על השבת המצב לקדמותו״, כתב השופט והוסיף כי המשיבות מבקשות חותם של בית המשפט להמשיך להשתמש בציוד שאינו שלהן ושניטל בכוח הזרוע.
בסיכומו של דבר נתן השופט צו עשה זמני המורה לגינדי וג׳י פרוסט להשיב לדוידוב את הציוד שנתפס.
המשיבות חויבו בשכ״ט עו״ד בסך 30,000 שקל.
להחלטה המלאה בתיק 30180-12-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין