לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמוני
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בתביעות הטרדה מינית, אם הוכח בנוסף לנזק הלא ממוני, גם נזק כספי ממשי, הרי שבית הדין אינו מוגבל לשיעור הפיצוי המרבי הנקוב בחוק (50,000 ש"ח), וכי ניתן לקבוע כי כל מעשה הטרדה ייחשב כמעשה נפרד המזכה בפיצוי. בכך, הפך בית הדין את קביעתו של נשיא בית הדין לשעבר, השופט אדלר במקרה אחר.
אחות מוסמכת טענה, כי מעת שהועברה לתפקיד חדש במוסד הרפואי בו עבדה, סבלה מהטרדות מיניות חמורות, חוזרות ונשנות מצד הממונה עליה. לאחר שהממונה פוטר, הגישה האחות תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בחיפה כנגדו וכנגד המוסד (תביעתה נגד המוסד נמחקה בהסכמה) לפיצוי של 500,000 ש"ח בגין 11 אירועי הטרדה מינית. ביה"ד האזורי קיבל את התביעה ככל הנוגע לעצם קיומה של הטרדה מינית, אולם קבע, כי כל האירועים הם בבחינת מסכת הטרדה אחת, וכי אינו מוסמך להורות על פיצוי העולה על סכום הפיצוי המרבי הנקוב בחוק (50,000 ש"ח), ולפיכך הורה על פיצוי של 40,000 ש"ח בלבד בתוספת 7,609 ש"ח בגין ההוצאות הכספיות שנגרמו לה. על קביעות אלה הוגשו ערעורים הדדיים- הממונה ערער על עצם הקביעה בדבר ההטרדה המינית, ואילו האחות על שיעור הנזק ועל הקביעה כי מדובר במקרה אחד של הטרדה.
ראשית, דחתה השופטת רונית רוזנפלד את ערעור הממונה בקובעה, כי אין הצדקה להתערב בקביעה כי ההטרדה המינית שתיארה האחות, אכן אירעה.
באשר לערעור האחות נקבע, כי בניגוד לפסיקה קודמת של בית הדין, יש לקבוע כי מוטרד רשאי לתבוע הן בגין נזקו הממוני הממשי המוכח, והן בגין הנזק הלא ממוני (כגון כאב וסבל), כאשר במידה והצליח להוכיח נזק ממשי, לבית הדין סמכות לפסוק לו את הסכום המוכח, ללא הגבלת סכום, וכן רשאי להוסיף ולפסוק פיצוי נוסף בגין הנזק הלא ממוני, שרק לגביו יהא מוגבל לשיעור הפיצוי המרבי הקבוע בחוק.
עם זאת, במקרה זה, נקבע כי מאחר והאחות תבעה פיצוי ללא הוכחת נזק בלבד, אין מקום לדון לראשונה בשלב הערעור, בטענותיה בדבר הוכחת הנזק הממוני, בנוסף לנזק הלא ממוני.
באשר לרצף אירועי ההטרדה המינית נפסק, כי קביעה אפריורית המגבילה את סכום הפיצוי בגין שורת הטרדות מיניות בתביעה אחת לסכום הפיצוי המרבי בחוק, אינה מרתיעה מטרידים פוטנציאליים ממעשי הטרדה מינית, ולפיכך, בבואו לפסוק את סכום הפיצוי, על בית הדין להתחשב בנסיבות המקרה המונח בפניו, כאשר אפשר שכל מקרה הטרדה מינית ייחשב כמקרה בפני עצמו. במקרה הנדון, בו במהלך תקופה של כחודש וחצי סבלה האחות ממספר מעשים של הטרדה מינית, אשר כללו הצעות מיניות גסות ובוטות ומעשים מגונים, נקבע כי יש הצדקה לפסוק בגין כל אחד מהם פיצוי נפרד.
"לפי גישתנו, אף שמדובר במעשים הסמוכים בזמן, נתונה לנו הסמכות על פי החוק לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק לפי שיקול דעתנו בגין כל אחד מהם, ואין אנו מוגבלים בהתייחס אליהם לסכום המקסימאלי הקבוע לאירוע אחד", כתבה השופטת והוסיפה, כי בהתחשב באירועים החמורים שחוותה האחות פעם אחר פעם, אשר פגעו בכבודה, בבטחונה העצמי ובזכותה לאיכות חיים סבירה, סכום הפיצוי שנפסק לה אינו ראוי. עם זאת, נקבע כי לכל מעשה כזה דרגת חומרה שונה, ולכן סכום הפיצוי הראוי במקרה זה הוא 110,000 ש"ח.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' אלמוני
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.