התופרת החלה לעבוד בעסק פרטי לייצור שמלות כלה ב-2009. באחרונה קיבל בית הדין לעבודה את טענתה שב-2014 בעלת העסק פיטרה אותה לאלתר וללא הודעה מוקדמת והיא תפוצה בכ-50,000 שקל.
בשנת 2009 החלה תופרת לעבוד בעסק פרטי לייצור ומכירה של שמלות כלה. בשנים הראשונות היא הייתה העובדת היחידה והיחסים בינה לבין בעלת העסק זרמו על מי מנוחות.
ואולם, במחצית שנת 2014 עלו היחסים בין השתיים על שרטון. בשלב מסוים יצאה התופרת לחופשת מחלה של שבוע וכשחזרה גילתה שעמדת העבודה שלה מאוישת על ידי עובדת חדשה. כשפנתה לבעלת העסק הודיעה לה האחרונה כי היא כבר אינה עובדת בעסק ונשלח אליה מכתב מעורך דינה.
בנסיבות אלה הגישה התופרת תביעה נגדה בבית הדין לעבודה בנצרת ודרשה פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופיצוי על זכויות סוציאליות שונות שלא שולמו לה.
הנתבעת טענה מצדה שבתקופה האחרונה לעבודתה התובעת ביצעה "הפרות משמעת רציניות" והתכוונה להזיק לעסק. לטענתה, בהתנהלותה זו התובעת למעשה התפטרה ולכן היא אינה זכאית לפיצויים.
הנתבעת הוסיפה שמיד לאחר סיום עבודתה התובעת הקימה עסק משלה ויש ללמוד מכך שהדברים תוכננו על ידה מראש והיו הסיבה להתפטרותה.
התובעת השיבה שבחודשי עבודתה האחרונים הנתבעת התנכלה והתעמרה בה והיא עצמה מעולם לא תכננה להתפטר. לדבריה, היא עוסקת בתפירה מנעוריה וזה מקור הפרנסה היחיד שלה כך שלא הייתה לה ברירה אלא להקים עסק משלה.
כוונה חד משמעית
ואכן, נשיאת בית הדין לעבודה בנצרת, השופטת ורד שפר, קיבלה את התביעה וקבעה שהנתבעת פיטרה את התובעת עם שובה מחופשת המחלה.
לדבריה, מחילופי מסרונים בין הצדדים ממאי 2014 ניתן לראות שהנתבעת מתלוננת על קצב העבודה של התובעת ועל כך שהיא מאזינה לרדיו בעוצמות גבוהות. התובעת מצידה כתבה לנתבעת שהיא "מרכלת" עליה עם העובדת השנייה ומפקפקת באיכות עבודתה והיא "מוכנה ללכת" אם תקבל מכתב פיטורים.
השופטת הבהירה שניתוק קשר עבודה, בין על ידי פיטורים ובין על ידי התפטרות, מחייב כוונה חד משמעית מאת המעביד או מאת העובד. "התפטרות של עובד אינה נקבעת על ידי אמירתו או קביעתו של המעביד בכך שהוא "רואה" את העובד כמתפטר", כתבה.
לדבריה, ניכר מהעדויות שלאחר שנים של עבודה משותפת התפתחו בין הנתבעת לתובעת מתחים וכעסים הדדיים כשכל אחת מייחסת לרעותה את ה"אשמה" במצב שנוצר. יחד עם זאת, הגורם שהביא לסיום יחסי העבודה היה הודעת הנתבעת לתובעת, עם שובה מחופשת המחלה, לפיה היא "אינה עובדת שם יותר".
השופטת הדגישה שהתובעת שבה והבהירה לנתבעת שאין בכוונתה להתפטר ושאם האחרונה אינה מעוניינת בהמשך עבודתה עליה לפטר אותה ולמסור לה מכתב פיטורים.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובעת זכאית לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. השופטת קבעה בנוסף כי לתובעת מגיע פיצוי בגין הפרשות חסרות לפנסיה, דמי מחלה ושכר עבודה על היום האחרון.
בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעת 47,768 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד של 5,000 שקל והוצאות של 1,500 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד פיראס סעדי
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מרדכי שמעון
עו"ד אסף טופול
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין