סחבת של חודשים ארוכים במציאת התיק, מסירת מידע שגוי וסירוב לחשוף מסמכים חשובים הם רק חלק מהכשלים שהתגלו בטיפול בעניינה של אישה שבסך הכל ביקשה לדעת מיהם הוריה הביולוגיים.
משרד הרווחה חויב לאחרונה בפיצויים של 44 אלף שקל עקב כשלים בטיפול בפתיחת תיק האימוץ של התובעת. בפסק הדין של שופט בית משפט השלום בירושלים אוהד גורדון נקבע כי השירות למען הילד התרשל בהתנהלות מול התובעת בכמה היבטים, כולל: עיכוב משמעותי באיתור התיק, מסירת מידע שגוי והימנעות מהעברת מסמכים. השופט קבע כי התנהלותו הסבה לתובעת נזקים נפשיים ורגשיים והייתה אחד הגורמים שמנעו ממנה במשך שנים קשר עם אביה הביולוגי. עם זאת, השופט דחה טענות דומות שהעלתה תובעת נוספת, לאחר שהתרשם כי במקרה שלה הטיפול היה סביר.
בתביעה משותפת שהגישו שתי הנשים באמצעות עורכי הדין מאיר בורוס ומשה בן-דוד נטען כי רשלנותו של השירות למען הילד מנעה מהן לאתר את משפחתן הביולוגית במשך שנים ארוכות והסבה להן נזקים כלכליים ונפשיים.
השירות למען הילד, שיוצג על ידי עו"ד רם צביאלי מפרקליטות מחוז ירושלים, טען לעומת זאת כי הטיפול בתובעות נעשה בהתאם לחוק ולנהלים.
כישלון והטעייה
השופט אוהד גורדון קיבל את התביעה בחלקה, לגבי אחת מהתובעות שלשיטתו הטיפול בעניינה לקחה בכשלים רבים שגרמו לעיכוב משמעותי באיתור אביה הביולוגי.
כשל ראשון הוא שבמשך זמן רב לא הצליחו לאתר את תיק האימוץ שלה. בכך, קבע השופט, השירות למען הילד הפר את חובתו להבטיח שהמידע החשוב והרגיש יהיה זמין למאומצים. "הכישלון לאתר את התיק בשנת 1993, לאורך חודשים ולמרות חיפושים, אינו סביר", כתב. "כתוצאה, נמנע מפלונית לקבל פרטים אותם קיבלה חמש שנים מאוחר יותר... ".
מחדל משמעותי נוסף הוא מסירת מידע שגוי על אודות אבי התובעת. העובדת הסוציאלית הסבירה שכשהתובעת פנתה אליה ב-1998 החליטה שלא לחשוף בפניה את פרטי האב כיוון שחששה שלא תוכל להתמודד רגשית עם הידיעה שמוצאו דרוזי. אלא שבמקום להסביר את החלטתה היא מסרה לתובעת שאין יכולת לאתר אותו. זאת, אף שהיו בידיה פרטים רבים שאפשרו את זיהויו.
הדרך הזו הייתה רשלנית, קבע השופט. העובדת הסוציאלית אמנם לא הייתה חייבת לחשוף בפני התובעת מידע שחשבה שייפגע בה אך היא לא הייתה רשאית להטעות אותה.
השופט הדגיש כי המידע הלא מדויק שנמסר לתובעת מנע ממנה את האפשרות לעתור לבית המשפט שיורה על חשיפת המידע והסב לה תסכול רב שאף השפיע על החלטתה להפסיק את התהליך למשך 10 שנים, שאז סוף סוף הצליחה לאתר את אביה ואת אחיה למחצה.
עוד כשל שצוין היה הימנעות מלמסור לתובעת העתקי מסמכים שביקשה אף שהיו בידיו של השירות למען הילד.
בפסק הדין פורטו מחדלים נוספים. כולם, לקביעת השופט, יצרו סיכון לפגיעה ברגשות התובעת, גרמו לתסכולו מתח ועיכבו את חידוש הקשר עם משפחתה הביולוגית. גם אם לא הייתה זו הסיבה היחידה לעיכוב, קבע, רשלנות השירות גרמה לה נזק והאחריות מוטלת על משרד הרווחה.
השופט העמיד את הפיצוי לתובעת על 34,000 שקל בנוסף ל-10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
עם זאת, השופט לא מצא מחדלים בטיפול בתובעת השנייה, שלא קיבלה מידע על אביה משום שהוא פשוט לא היה קיים. לפיכך תביעתה נדחתה והיא חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקל.
עורכי הדין בורוס ובן-דוד הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה שהפיצוי הנמוך שנפסק אינו הולם את הכשלים שנתגלו בהתנהלות השירות למען הילד.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין