המשמורת על שלושה ילדים מתחת לגיל 6 נקבעה אצל האם אבל הובהר לה שמדובר בסך הכל בהגדרה שמתארת מצב עובדתי לגבי מקום המגורים העיקרי שלהם. טובתם, נקבע, היא לקיים קשר משמעותי עם אביהם.
בית המשפט למשפחה בירושלים הכריע לאחרונה בתביעות משמורת הדדיות שהגישו הורים לשלושה ילדים מתחת לגיל 6. השופטת אורית בן דור ליבל קבעה שהמשמורת תהיה אצל האם אבל דחתה את דרישתה למנוע מהילדים ללון אצל אביהם באמצע השבוע. השופטת מצאה שהאם מונעת ממאבקי שליטה, הבהירה כי הגדרת הורה משמורן מתארת בסך הכל מצב עובדתי לגבי מקום המגורים העיקרי של הילדים וקבעה כי טובתם היא לקיים קשר משמעותי עם אביהם, כולל לינה.
בתביעות שהוגשו לפני כשנתיים טען כל אחד מההורים שהוא צריך לקבל משמורת על הקטינים אבל עובדת סוציאלית שליוותה את המשפחה מצאה שהילדים הצעירים זקוקים ליציבות ולבית עיקרי והמליצה שהמשמורת תהיה אצל האם. עוד הומלץ שבשלב הראשון האב ייפגש עם הילדים פעמיים בשבוע אחר הצהריים ובכל סוף שבוע שני, ולאחר מכן המפגשים יורחבו בהדרגה.
לפני כ-4 חודשים הורתה השופטת אורית בן-דור ליבל על תוספת לינה אצל האב פעם בשבוע – החלטה שהאם התנגדה לה. למעשה, האם ביקשה לבטל לחלוטין את הלינה באמצע השבוע בטענה שאין לאב מיומנויות הוריות והוא מסכן את הילדים ומפיל את הטיפול בהם על אמו.
האב דחה את הטענות כלפיו, ביקש להימנע מקביעת הורה משמורן או לכל הפחות להורות על משמורת משותפת ולהרחיב את הסדרי השהות כך שהילדים ישנו אצלו פעמיים בשבוע.
אין זכויות יתר
השופטת בן-דור ליבל לא מצאה הצדקה להימנע מקביעת משמורת או להורות על משמורת משותפת. היא קיבלה את המלצת העובדת הסוציאלית ואת עמדתה שמאז הפרידה הילדים רואים בבית האם כביתם המרכזי והם זקוקים ליציבות ולוודאות בחייהם. בנוסף השופטת ציינה כי עדיין מדובר בילדים מתחת לגיל 6 שחלה עליהם חזקת הגיל הרך.
עם זאת, השופטת הבהירה כי המונח "משמורן" מתאר בסך הכל מצב עובדתי לגבי מקום המגורים העיקרי של הילדים ואינו מקנה זכויות יתר. היא הדגישה כי יש חשיבות רבה לקשר משמעותי עם שני ההורים והסדרי שהות נרחבים, שכוללים לינה, מממשים זאת.
משכך, השופטת דחתה את דרישת האם למנוע את לינת הילדים אצל האב באמצע השבוע תוך שציינה כי ההתנגדות הנחרצת שלה מונעת ממאבקי שליטה ולא מדאגה לשלומם. השופטת קבעה כי אם האב היה מסכן את הילדים האם הייתה דורשת למנוע את השהות איתו בכלל ולא רק באמצע שבוע.
מעבר לכך, דיווחי העובדת הסוציאלית לגבי האב היו חיוביים בסך הכל ואת כישוריו ההוריים הוא יכול לשפר במסגרת הדרכה הורית. עוד הזכירה השופטת כי דווקא מי שהורחקה מהבית בעבר בגלל התנהגותה כלפי האב והילדים היא האם.
בנוסף קבעה השופטת שהיא לא מוצאת כל פסול בכך שהאב נעזר באמו תוך שציינה כי גם האם הודתה שהיא שנעזרת בהורים שלה.
לפיכך נקבע כי נכון לעכשיו הילדים ימשיכו ללון אצל אביהם פעם אחת באמצע השבוע (בנוסף לסופי שבוע לסירוגין) ובעוד חצי שינה יתווסף לילה נוסף אלא אם העובדת הסוציאלית תחליט שיש צורך לדחות את המועד.
האם חויבה בהוצאות של 10,000 שקלים בשל דחיית עמדתה ודרישתה למזונות מופרזים בתביעת המזונות שהוכרעה אף היא באותו פסק דין.
עו"ד רומן ברונשטיין
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין