פס"ד בתביעה נזקית - פלונית ואח' נ' השירות למען הילד

התובעות אומצו בינקותן. כשבגרו, פנו לנתבע בבקשה לקבל מידע מ"תיק האימוץ". הן טוענות למחדלים וכשלים של הנתבע (הוא השירות למען הילד - להלן "השירות") במסגרת הטיפול בבקשותיהן, ועותרות לפצותן בשל נזקים שלטענתן נגרמו להן כתוצאה מכך.

דיון עובדתי

תרשומות העובדות הסוציאליות כראיה אמינה

1. המגעים שבין התובעות לשירות בקשר לבקשותיהן הנזכרות לעיל תועדו בידי עובדות הנתבע ששוחחו עם התובעות, בתרשומות אודות הפגישות והשיחות עמן. בהקשרים מסוימים שיידונו בהמשך, טענו התובעות כי התרשומות אינן מדויקות ואף כי סולפו.

לאחר בחינה, לא אוכל לקבל טענות אלה. המדובר בתרשומות שנערכו בידי עובדות סוציאליות מטעם השירות, נשות מקצוע אשר תיעדו הן את תכני השיחות עם התובעות והן הערכות בעלות אופי מקצועי. התיעוד נערך סמוך לפגישות (פ/28 ש' 13 ופיסקה 19 לתצהירה של עו"ס יעל נמרוד). התרשומות מפורטות וכוללות תכנים המעידים כי נערכו בראש ובראשונה לצרכי תיעוד פנימי של מהלך העבודה, וכי עורכותיהן לא ציפו כי ייחשפו בהמשך. בכלל זה כוללות התרשומות הנחיות עבודה וכן מידע שהתקבל בבירורים פנימיים (למשל "לזמן את המאומצת" או "במשרד הראשי לא נמצא חומר יחפשו בארכיב"), או התרשמויות מקצועיות של העובדת הסוציאלית מבת-שיחה, שברי כי לא נועדו להיחשף בפני האחרונה (למשל "חרדה... צריך להרגיע אותה", "נראה לי שאעדיף עבורה שלא אזום חידוש הקשר", "ההתרשמות שלי היא שפלונית שומרת בפנים את הכעסים..." או "מתרשמת שבעלה עזר לה מאוד בשלב הזה... אלמונית עברה הליך אימוץ חיובי והיא בשלה לפתיחת תיק אימוץ").

לצד אלה אציין כי המידע שמסרו התובעות לעובדות הסוציאליות מופיע בתרשומות אלה בצורה מפורטת ו"חיה" מאוד, תוך ציון פרטי מהלך חיים ותיאורים מוחשיים של רגשות הדוברת ותחושותיה, באופן המעיד על אותנטיות התיעוד. פלונית אף אישרה בעדותה תכנים בעלי אופי אישי המופיעים בתרשומות, לרבות קשיים שחשפה בפני העובדת הסוציאלית, דבר המוסיף ומעיד על אמינות הרישום (פ/20-21. אני ער לכך שלא אישרה חלק מהמידע).

1. אופי זה של התרשומות עומד בניגוד לטענות התובעות, ולא מאפשר לקבל כי עורכות התרשומות סילפו את תכניהן, מתוך חשיבה על אפשרות עתידית של התדיינות או ממניעים אחרים. אני סבור, לכן, שמדובר בראיות אמינות.

ההיסמכות על התרשומות מתבקשת גם נוכח הזמן הרב שחלף מאז התרחשו הפגישות שהן מתעדות. המדובר בשנים ארוכות, שניכר כי השפיעו על זיכרונן של העדים בהליך זה– בין אם התובעות ועדיהן, ובין אם עובדות השירות. כדוגמאות להמחשה, אציין את טענתה של פלונית כי בפגישה שנערכה בפברואר 1993 נמנע מבעלה להצטרף אליה והוא נאלץ להמתין בחוץ, וטענת בעלה כי נלווה לפלונית לכל הפגישות ולא התאפשר לו להיכנס "לשום פגישה" (פ/16 ש' 24). זאת, בעוד שמן התרשומות עולה כי לפגישה הנזכרת לעיל הגיעה פלונית עם "חברה והבן" וצוין כי בעלה "... עסוק מגיע מאוחר בלילה", ואילו בתרשומת של פגישה שנערכה בחלוף שנים, ב-14.1.98, צוין כי הגיעה אליה עם בעלה ובנה שהמתינו בחוץ (נספחים ב' וה') לתצהירה. ראו גם פגישה מיום 27.1.98 אליה הצטרף הבעל לבקשתה של פלונית (חלק מנספח ה'). לא הוצגה סיבה כי עורכות התרשומות תעוותנה אותן דווקא בסוגיה זו, ותרחיש זה נראה בלתי סביר. סביר יותר כי ממרחק השנים וריבוי הפגישות, התעמעם זיכרונם של פלונית והבעל אודות הפרטים המדויקים. 

1. בנסיבות אלה, אני מוצא להיסמך על התרשומות האמורות. אעבור לדון בתשתית העובדתית העולה מן הראיות, ואשר נוגעת לטיפול בבקשותיהן של התובעות לקבלת מידע מתיק האימוץ.

התובעת 1 (להלן "פלונית")

1. כעולה מתצהירה, פלונית נולדה בשנת ... בבית החולים "..." ונמסרה לאימוץ. בגיל 18 למדה מסבתה כי היא מאומצת ובגיל 23, היינו בשנת 1993, פנתה לשירות בבקשה "לפתוח" את תיק האימוץ (נספח א' לתצהירה).

בפברואר 1993 נערכה פגישה בין פלונית לבין עובדת סוציאלית (בתצהירה של פלונית נטען שדובר בעו"ס יעל נמרוד, בעוד שהאחרונה העידה כי דובר בעו"ס אחרת – פ/28 ש' 20). בתרשומת הפגישה (נספח ב' לתצהיר) מצוי פירוט שמסרה פלונית לעובדת הסוציאלית אודות אימוצה, משפחתה המאמצת והמשפחה שהקימה עם בן זוגה. העובדת הסוציאלית התרשמה מקשיים אישיים, משפחתיים, כלכליים ורגשיים של פלונית, שלא אפרטם כאן, ומלבטים משמעותיים שלה האם "לפתוח" את תיק האימוץ לרבות הימנעות משיתוף הוריה המאמצים מחשש שיחושו נבגדים. צוין כי פלונית הביע חשש "שמא האב היה ערבי לא רוצה לדעת את הזהות שלו". ניכר כי העובדת הסוציאלית התרשמה שמצבה של פלונית היה עדין, ואף הציעה לה "אולי לדחות פתיחת התיק". לאחר לבטים מסרה פלונית שהיא מעוניינת "לדעת מה מופיע בתיק".

בהמשך התרשומת נכתב כי "במשרד הראשי לא נמצא חומר יחפשו בארכיב", ותועדה שיחה עם פלונית ביום 27.4.93 בה מסרה שנאמר לה שהתיק טרם נמצא. בתרשומת נוספת מיום 7.6.93 נרשם "בגנזך אין תיק על נסיבות האמוץ של הנערה" וכי עובדת אחרת בשם גב' טל ביררה פרטים אודות האם הביולוגית אך משפלונית לא ביקשה לאתרה אלא רק לקבל מידע "אין לאתרה בשלב זה". מהתרשומת עולה שפלונית זומנה לפגישה נוספת, ומצוי רישום נוסף ללא תאריך ובו תיעוד של בקשת פלונית שלא לספר לה "רקע וזהות של האב", ומידע מצומצם אודות ההורים הביולוגיים בציון כי פלונית "לא חידשה את הקשר עמו ולכן לא נמסר לה מידע זה" והערכה של העובדת הסוציאלית "שעדיף עבורה שלא אזום חידוש הקשר".