האם ניתן לפסוק פיצוי סטטוטורי לתאגיד בגין פרסום לשון הרע ?

מבוא

סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק") מקנה לבית המשפט את הסמכות להעניק לנפגע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 50,000 ש"ח. אם הוכחה כוונה לפגוע, רשאי בית המשפט, בהליך אזרחי, להכפיל את סכום הפיצוי.

נשאלת השאלה, מיהו "הנפגע"? האם סעיף זה חל גם על תאגיד ובכך מקנה גם לתאגיד זכות לפיצוי ללא הוכחת נזק?

בתי המשפט חלוקים בעניין זה, וניתן למצוא פסקי דין סותרים ונימוקים שונים התומכים במסקנות הנגדיות. בית המשפט העליון טרם נדרש לסוגיה זו ועל כן, לא קיימת היום הלכה מחייבת.

במאמר זה נסקור את הנימוקים העיקריים אשר הועלו בפסקי הדין כתמיכה למסקנות בתי המשפט השונים.

פקודת הנזיקין קובעת- תאגיד לא יפוצה ללא הוכחת נזק

סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע קובע כי על לשון הרע כעוולה אזרחית יחולו הוראות ספציפיות מפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944, וביניהן להוראה אשר כיום מצויה בסעיף 10 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח- 1968 (להלן: "הפקודה") הקובע:

"תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק".

כלומר, על פניו, סעיף זה שולל מתאגיד את הזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק.

טענתם המרכזית של הטוענים כי לא קיימת הצדקה להעניק לתאגיד פיצוי ללא הוכחת נזק היא כי לתאגיד אין נפש ועל כן לא יכולה להיגרם לו עגמת נפש כתוצאה מפרסום לשון הרע. שהרי ההשפלה בעיני הבריות הינה הבסיס לפיצוי מסוג זה.

טענה נוספת בפי המתנגדים להענקת פיצוי ללא הוכחת נזק לתאגיד הינה כי סעיף 7א הוסף לחוק איסור לשון הרע והוא מאוחר יותר להוראת סעיף 7 לחוק, המפנה אל סעיף 10 לפקודה. בעת חקיקת סעיף 7א לחוק הייתה ידועה הביקורת על סעיף 10 לפקודה אך המחוקק בחר שלא לשנות את החוק וההפניה נותרה בעינה. כמו כן, המחוקק בחר לשתוק ולא ציין במפורש כי סעיף 7א חל גם על תאגיד.

לעומת זאת, יש שאינם מוצאים הבדל בין פגיעה באדם בשר ודם לבין פגיעה בתאגיד וזאת ככל שהפגיעה משליכה על המוניטין העסקי.

הטענות שניתן להעלות לשם פיצוי תאגיד ללא הוכחת נזק 

טענותיהן המרכזיות של הסוברים כי חוק איסור לשון הרע גובר על סעיף 10 לפקודה נתמכות בעקרונות יסוד משפטיים, ולפיהם חוק ספציפי גובר על חוק כללי וחוק מאוחר גובר על חוק מוקדם. במקרה זה- סעיף 7א לחוק הינו הוראה בחוק ספציפי לעומת סעיף 10 בפקודת הנזיקין, כמו כן סעיף 7א לחוק הינו מאוחר יותר לסעיף 10 לפקודה.

נימוק נוסף אשר הוזכר בפסיקה הינו, כי סעיף 7 לחוק קובע שהוראות פקודת הנזיקין יחולו בכפוף להוראות החוק וכך למעשה מעניק מעמד עליון לחוק. כיוון שסעיף 7א לחוק לא מבחין בין אדם לתאגיד ולא שולל פיצוי ללא הוכחת נזק מתאגיד, יש להעניק פיצוי ללא הוכחת נזק גם לתאגיד.

גם מבחינת מטרותיו של הפיצוי הסטטוטורי, אשר אחת מהן היא הרתעה מפני הוצאת לשון הרע, הרי שעל מנת לממש מטרה זו אין נפקות לשאלת זהות הנפגע.

המטרה ההרתעתית אינה מטרתו היחידה של הפיצוי הסטטוטורי. מטרה נוספת הינה תרופתית שנועדה, בין היתר, לתקן את הנזק לשם הטוב ולמרקו. כמו כן, לפיצוי הסטטוטורי מטרה עונשית אשר מעבירה מסר של הכרה שיפוטית וחברתית בצורך למנוע פגיעות לא מוצדקות בשם הטוב. לכן, לדעתי, יישום פסיקת הפיצוי הסטטוטורי רק לגבי אנשים פרטיים תחמיץ את מימוש המטרות במלואן.

מנגד, ניתן לטעון כי לתאגיד קל יותר להוכיח את נזקו והדרך הפשוטה ביותר לעשות כן היא על ידי הצגת דו"חות כספיים, נתוני מכירות וכו'. לעומת זאת, ייתכן ותאגיד יירתע מלהציג דו"חות אלה

במסגרת משפט פומבי אשר יכול והנתונים המסחריים ייחשפו לעיני כל.

לסיכום:

הטיעונים אשר הועלו בעד ונגד פסיקת פיצוי סטטוטורי לתאגיד הינם כבדי משקל וניתן עוד להמשיך ולהעלות טיעונים לכאן ולכאן. יש לקוות ששאלה זו תגיע לדיון בבית המשפט העליון אשר יפסוק בסוגיה וישים קץ לפסיקה הסותרת.  

לפסקי דין המאוזכרים במאמר:

ת.א. (ירושלים) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור

ת.א. (ירושלים) 1452/96 הארגון למימוש האמנה לבטחון סוציאלי (ישראל מערב גרמניה) נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח'.

ת"א (שלום) (י-ם) 21639/00 בית הג'ונגל בע"מ נ' עוז - עמק החיות הקסום בע"מ,

ת"א 920/95 (י-ם) כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' ארנון ואח',

ת.א. (ת"א) 70402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז.  – בפירוק ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

ת.א. (ת"א) 169967/02 סל קליניק בע"מ נ' אטרקט סחר בע"מ ואח'

ת.א. (ת"א) 18725/05 קי.אס.פי. מחשבים נ' ברלב גיל

ע"א 89/04 ד"ר נודלמן נ' שרנסקי

ראה: ת.א. (ירושלים) 8069/06 החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי בע"מ נ' אריה גור וראה גם: ת.א. (פ"ת) 10967-02-09 לב העיר הרשת המקומית בע"מ נ' עיריית פתח תקוה.

ת.א. (ירושלים) 1452/96 הארגון למימוש האמנה לבטחון סוציאלי (ישראל מערב גרמניה) נ' ידיעות אחרונות בע"מ ואח'.

ת"א (שלום) (י-ם) 21639/00 בית הג'ונגל בע"מ נ' עוז - עמק החיות הקסום בע"מ, תק-של 2004(2), 7015.

ת"א 920/95 (י-ם) כדורי פיתוח עירוני בע"מ נ' ארנון ואח', דינים מחוזי, לב(6) 315.

ת.א. (ת"א) 70402/00 גלוב קונטרקטינג אינק ח.ז.  – בפירוק ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ   וראה גם: ת.א. (ת"א) 169967/02 סל קליניק בע"מ נ' אטרקט סחר בע"מ ואח' , ת.א. (ת"א) 18725/05 קי.אס.פי. מחשבים נ' ברלב גיל .

ת.א. (ת"א) 169967/02 סל קליניק בע"מ נ' אטרקט סחר בע"מ ואח' .

בש"א (שלום) (תל-אביב-יפו) 188946/04 הוצאת עיתון מעריב בע"מ ואח' נ' עיריית רמלה, תק-של 2005(1), 17564 וראה גם: ת.א. (ת"א) 18725/05 קי.אס.פי. מחשבים נ' ברלב גיל.

בש"א (שלום) (תל-אביב-יפו) 188946/04 הוצאת עיתון מעריב בע"מ ואח' נ' עיריית רמלה, תק-של 2005(1), 17564, ת.א. (ת"א) 169967/02 סל קליניק בע"מ נ' אטרקט סחר בע"מ ואח'.

ע"א 89/04 ד"ר נודלמן נ' שרנסקי, תק-על 2008(3) 2030.

*עו"ד עירית בלכר-גרוסמן- בעלת תואר ראשון ושני במשפטים (LLB) (LLM), אוניברסיטת תל    אביב. בוגרת קורס גישור מטעם המוסד הארצי לגישור .התמחתה במשרד עו"ד ליבליך-מוזר ועבדה במשרד זה גם כעורכת דין בתחום לשון הרע והגנת הפרטיות. כיום עובדת בשיתוף פעולה עם עו"ד אלי הלם ומתמקדת בתביעות לשון הרע.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.