שנים של מו"מ, הסדרי חוב חוזרים ונשנים והליכי פירוק הגיעו לקיצן: בקשת פירוק שהגיש הבנק "יובנק" מקבוצת הבינלאומי לביהמ"ש המחוזי בתל אביב התקבלה לשמחת הנושים של "גרנד-סנטר", שחובותיה עולים על 80 מיליון שקל.
חברת הנדל"ן "גרנד-סנטר" הייתה זקוקה להשלמת הון לצורך ייזום פרויקט מגורים בצומת הרחובות פרישמן-דיזנגוף בתל אביב, שלימים נודע גם כמגדל פרישמן. לשם כך, היא הנפיקה ב-1992 אגרות חוב, שעמדו לפירעון בין השנים 1998-2003. אלא שהחברה לא פרעה את חובותיה, ובמשך השנים ניהלה עם הנושים השונים הליכי מו"מ כדי להגיע להסדרי חוב. החברה לא עמדה בשום הסדר ולא פרעה את חובותיה.
לכתבות נוספות בנושא:
בדצמבר 2012, כשהגיעו מים עד נפש וחובותיה למחזיקי אגרות החוב תפחו ל-14.62 מיליון שקל, הוגשה לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לקידום הליכי הסדרי חוב ובקשה לפירוק החברה. במסגרת הליך הפירוק הוגש מתווה להסדר חוב, אך בחלוף כשנתיים לא הצליחה החברה לעמוד בהסדר. משכך, ביולי 2014 הגיש בנק "יובנק" – כנאמן למחזיקי אגרות החוב, בקשה לחידוש הליכי הפירוק, יחד עם עוה"ד שמונה ע"י ביהמ"ש לקידום הליכי ההסדר.
לטענת המבקשים, החברה הגיעה למצב של חדלות פירעון וכיום ברור כשמש שאינה מסוגלת להחזיר את חובותיה לנושים השונים, המגיעים לכדי 80 מיליון שקל.
המבקשים הפנו לכך, שבנק הפועלים ועיריית ת"א, שהם בין הנושים המהותיים של החברה, אינם מתנגדים לבקשת הפירוק, ואף כונס הנכסים הרשמי הביע את תמיכתו בפירוק החברה בשל הימשכות ההליכים וכישלון ניסיונות ההסדר.
החברה ובעלי השליטה בה השיבו, כי החובות הנטענים כלל לא הוכחו, מה שאומר שלא הוכח שהחברה אכן מסוגלת לפרוע את חובותיה. לדבריהם, חידוש הליכי הפירוק לא יצמיח תועלת כלשהי למבקשים, שכן מרבית נכסי החברה משועבדים לבנק הפועלים והתמורה העשויה להתקבל במסגרת מימושים בהליך הפירוק לא תגיע לבנק או למחזיקי אגרות החוב.
חובות צריך לשלם
השופטת צילה צפת ציינה, כי בקשת פירוק היא סעד דרסטי ופוגעני, שרק עצם הגשתה עלול להסב לחברה נזק כבד ועל כן היא דורשת הוכחה חד-משמעית לקיומו של חוב שאינו שנוי במחלוקת.
לאחר שעיינה בראיות, קבעה השופטת כי טענות החברה ובעלי השליטה הן מלאכותיות ואינן מפריכות את החובות שצברה החברה לנושים הרבים ואת העובדה כי היא לא מסוגלת לשלמם. חובות יש לשלם במלואם ולאלתר, ציינה השופטת, שקבעה כי חדלות הפירעון של החברה, כלומר, חוסר יכולתה לעמוד בתשלום החובות לנושים, הוכחה במסמכים ואסמכתאות רבים שהציגו המבקשים.
לשיטת השופטת, מדובר במצב שהחברה לא משלמת במשך שנים את חובותיה לנושים, שנתנו לה הזדמנויות ואורכות רבות וניסו ללכת לקראתה ולחתור לפשרה. עוד ברור, כי אינה פעילה מזה זמן רב. השופטת, שהודיעה לחברה כי היא ממש לא זכאית לקבוע לנושים אילו הליכים כדאיים עבורם ואילו לא – קיבלה את הבקשה וקבעה שהחברה תפורק ע"י ביהמ"ש.
לדברי עו"ד רון אבן ארי, העוסק בדיני תאגידים ובעל תואר שני במשפטים ומנהל עסקים, פסק הדין הוא חשוב ומתבקש בתקופה זו, בה חברות ציבוריות רבות פונות בבקשה להסדרי חוב. נסיבות המקרה מלמדות שוב כי לנושים יש תועלת גם מהסדר חוב שאינו מקויים בסופו של דבר, שכן עצם הכרתה של החברה בחובותיה במסגרת הסדרי חוב עליהם חתמה, היוותה את הבסיס העיקרי לדחיית טענתה כאילו מדובר בחוב שלא הוכח ושנוי במחלוקת.
** המגיב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין