בית המשפט קיבל את טענת החייב כי לא ידע על קיומו של פסק דין למזונות נגדו וגילה על תיק ההוצאה לפועל, שנפתח לפני 35 שנה, רק ב-2018 כשניסה לחדש דרכון בקונסוליה בארה"ב
השופטת עידית בן-דב ג׳וליאן קבעה לאחרונה שתיק הוצאה לפועל שפתח ביטוח לאומי נגד אדם שניתן נגדו פסק דין במעמד צד אחד לתשלום מזונות ייסגר. התיק נפתח ב-1988 והחייב טען כי לא ידע על קיומו לאורך השנים, ושהמוסד אף שילם לו קצבה מבלי לעדכן אותו בחוב. השופטת השתכנעה מהטענות וחייבה את המוסד להשיב לאיש את מלוא הכספים שנגבו לאורך השנים בתיק.
בבקשת החייב לסגירת התיק בהוצאה לפועל טענתו המרכזית הייתה כי פסק הדין למזונות מעולם לא הומצא לידיו ולא הובא לידיעתו וביטוח לאומי לא ביצע מסירת אזהרה בתיק.
רשמת ההוצאה לפועל בירושלים החליטה בנובמבר 2022 לדחות את הבקשה. הרשמת קבעה כי החייב היה מודע לכך שמזונת בתו הקטינה משולמים על ידי ביטוח לאומי ושבעבר התקיימה בדיקת אבהות בה התברר כי החייב הוא אבי הקטינה. זאת ועוד, קיים בתיק תיעוד על ביצוע אזהרה למערער סמוך למועד פתיחת התיק, אם כי לא צוינה הכתובת בה בוצעה המסירה. בהקשר לכך כתבה הרשמת כי קיימת חזקת תקינות רשומות מוסדיות ואין לסגור את התיק.
בערעור על ההחלטה טען החייב כי פסק הדין למזונות כמו גם כתב התביעה מעולם לא הומצאו לו ולא הובאו לידיעתו, לא על ידי אם בתו ולא על ידי ביטוח לאומי.
הוא הוסיף שביטוח לאומי מעולם לא פעל לאיתורו ולא המציא לידיו אזהרה בתיק. המערער הדגיש שכל הפעולות שננקטו בתיק ממועד פתיחתו ללא ביצוע המצאת אזהרה נעשו שלא כדין.
עוד הוא טען שהרשמת טעתה בקביעותיה שכן הוא לא היה נוכח בדיון בבית המשפט למשפחה ופסק הדין ניתן בהעדרו. אם הקטינה אף אישרה בדיון כי לא הצליחה לאתר אותו.
בנוסף, ביטוח לאומי שילם לו גמלה משנת 1995 מבלי לעדכן אותו שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, מבלי שדרש ממנו תשלום חוב ומבלי שביקש לקזז סכומים מהגמלה.
הוא הדגיש שנודע לו לראשונה על הליך ההוצאה לפועל לקראת סוף 2018, כשלא התאפשר לו לחדש דרכון בקונסוליה הישראלית בארה"ב (בה הוא מתגורר משנות ה-90) נוכח מגבלות שהוטלו בתיק.
ביטוח לאומי בחר שלא להשיב לנטען בערעור.
לא נכח בדיון
השופטת עידית בן-דב ג'וליאן מבית המשפט למשפחה בפתח תקווה קיבלה את הערעור.
היא ציינה שמהחלטת הרשמת עולה כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ב-1988 ומסמכי פתיחת התיק אינם סרוקים כך שלא ניתן לדעת על סמך מה נפתח לביצוע.
עוד כתבה השופטת כי מתמצית רישום שצירף המערער עולה כי רק במאי 1995 הוא נכנס לגור בכתובת שנטען כי בה בוצעה מסירת האזהרה, בעוד שהמסירה בוצעה לכאורה בשנת 1990.
מעבר לכך, השופטת קבעה שלא ניתן לקבל את נימוקי הרשמת לגבי ידיעת המערער על פסק הדין. היא ציינה שמפסק הדין שהוגש לביצוע ומפרוטוקול הדיון שצורפו לערעור עולה כי פסק הדין ניתן במעמד צד אחד. המערער לא נכח בדיון ואם הבת הצהירה כי לא עלה בידה לאתרו.
השופטת הורתה כי סגירת תיק ההוצאה לפועל נגד המערער והשבת הכספים שנגבו במסגרתו על ידי ביטוח לאומי בתוך 30 יום.
ביטוח לאומי חויב בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 5,534 שקל.
- ב״כ המערער: עו"ד דפנה זיס
- ב״כ ביטוח לאומי: לא צוין
עו"ד מאיר לנקרי
עוסק/ת ב-
הוצאה לפועל
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין