פס"ד בערעור על החלטת רשמת ההוצל"פ בה נדחתה בקשת המערער (החייב) לסגירת התיק בו הזוכה הנו המוסד לביטוח לאומי

1.לפני ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשמת מרים דרמוני-יזדי) מיום 8.11.22 במסגרתה נדחתה בקשת המערער לסגירת תיק ההוצל"פ ולהשבת כספים שנגבו במסגרתו על ידי הזוכה, המוסד לביטוח לאומי.

2.עיקר טענת המערער בבקשה מפורטת שהגיש לסגירת התיק כי פסק הדין למזונות מעולם לא הומצא לידיו ולא הובא לידיעתו, והזוכה (המל"ל) לא ביצע מסירת אזהרה בתיק.

בהחלטת כב' הרשמת נושא הערעור נדחתה הבקשה על יסוד קביעות כב' הרשמת לפיהן -

המערער מודע לכך שמזונות הקטינה משולמים על ידי המל"ל מתוך דברי אם הקטינה בדיון שנערך בבימ"ש לענייני משפחה בשנת 2008;

במסגרת בדיקת אבהות התברר כי המערער אבי הקטינה;

נסרק יפוי כח מטעם המערער לתיק ההוצל"פ בשנת 2018;

קיים בתיק תיעוד על ביצוע אזהרה למערער סמוך למועד פתיחת התיק, אך לא צוינה הכתובת בה בוצעה המסירה. קיימת חזקת תקינות רשומות מוסדיות.

3.המערער הגיש ערעור על החלטה זו ביום 22.11.22.

עיקר טענות המערער, בתמצית -

פסק הדין למזונות, כמו גם כתב התביעה מעולם לא הומצאו לו ולא הובאו לידיעתו לא על ידי אם הבת ולא על ידי המשיב (הזוכה בתיק ההוצל"פ);

המשיב מעולם לא פעל לצורך איתור המערער ולא המציא לידיו אזהרה בתיק. כל הפעולות שננקטו בתיק ממועד פתיחתו ללא ביצוע המצאת אזהרה ננקטו על ידי המשיב שלא כדין;

כב' הרשמת שגתה בקביעותיה על יסודן הגיעה למסקנה בהחלטתה - המערער לא היה נוכח בדיון בבימ"ש לענייני משפחה ופסק הדין ניתן בהעדרו, אם הבת אישרה כי לא הצליחה לאתר את המערער, בתיק ההוצל"פ כן קיימת רשומה בכתובת בו בוצעה לכאורה מסירת אזהרה למערער ביום 1.6.90, אלא שהמערער לא התגורר בכתובת זו במועד המצוין אלא משנת 1995;

המשיב שילם למערער גמלה משנת 1995, מבלי לעדכן אותו שנפתח נגדו תיק הוצל"פ, מבלי שדרש ממנו תשלום חוב ומבלי שביקש לקזז סכומים מהגמלה;

בשנת 1997 עבר המערער להתגורר בארה"ב ומאז מתגורר שם. עד מועד עזיבתו של המערער את הארץ, ממועד פתיחת התיק, לא נקט המשיב בפעולות גבייה, לא ביקש לעכב יציאתו מהארץ וכאמור לא המציא לו אזהרה;