בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנהג הפוגע על גזר דינו והפחית את עונשו מ-9 חודשי מאסר בפועל ל-6 חודשים שירוצו בעבודות שירות. השופטים: למרות התוצאה הטרגית, מדובר ברשלנות נמוכה של הנהג.
בית המשפט המחוזי בנצרת החליט להפחית בעונשו של נהג שהורשע בעבירת "גרם מוות ברשלנות", כך שבמקום 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, האיש ירצה 6 חודשי עבודות שירות. השופט סאאב דבור דחה את הערעור על עצם ההרשעה, אולם סבר שיש להתחשב בכך שבנסיבות המקרה – למרות תוצאתו הטראגית – מדובר ב"רשלנות נמוכה".
המקרה המצער התרחש בטבריה לפני כשלוש שנים, כאשר בשעת ערב המערער נהג במרכז העיר. באותו זמן, הולכת רגל חצתה את הרחוב משמאל לימין, שלא במעבר חצייה. בשלב מסוים הנהג פגע בה על אף שיכול היה להבחין בה מבעוד מועד ולבלום או לעשות פעולה אחרת.
כתוצאה מהפגיעה הולכת הרגל נפגעה קשות ופונתה במסוק לבית החולים רמב"ם. כעבור חודשיים היא נפטרה מפצעיה.
לאחר שמיעת ראיות, בית המשפט לתעבורה בנצרת הרשיע את האיש לאחר שדחה את טענת ההגנה שלפיה מדובר בתאונה בלתי נמנעת.
המחלוקת העיקרית נסבה על שני עניינים: המרחק ממנו יכול היה המערער להבחין במנוחה חוצה את הכביש, וזמן התגובה הנכון והרלוונטי לצורך קביעת אחריותו.
בית המשפט אימץ את עמדתו של בוחן תנועה, וקבע כי התאונה נגרמה בגין רשלנותו של המערער, שלא הבחין במנוחה חוצה את הכביש, לא נתן דעתו לנעשה בסביבתו ולא נקט באמצעי זהירות ראויים.
בהקשר זה אף נקבע כי לרשות המערער עמדו מרווחי זמן ומרחק יותר מכפי שהיה נחוץ לו כדי למנוע את הפגיעה.
בית המשפט לתעבורה גזר עליו 9 חודשי מאסר, פסילת רישיון למשך 10 שנים, ועונשים נלווים של מאסר על תנאי.
הערעור הוגש באמצעות עו"ד יוסי יעקבי הן על הכרעת הדין ולחלופין על חומרת העונש.
משפחתה סלחה לו
לאחר שבחן את התאונה "לפני ולפנים" כלשונו, השופט דאבור שוכנע כי חישוביו של בית המשפט לתעבורה – בכל הקשור למהירות הנסיעה, זמן התגובה והאפשרות לבלום, שדה הראייה וכיוצא באלה – כולם היו נכונים, וזאת אפילו לאחר שבאו לקראת המערער והציבו "מקדם ביטחון" לטובתו.
לעומת זאת, ביחס לגזר הדין השופט קיבל את טענות המערער, וקבע כי מדובר ב"רשלנות נמוכה". בהקשר זה השופט הזכיר כי המערער לא נהג במהירות חריגה לתנאי הכביש, לא סטה מנתיב נסיעתו, לא עבר ברמזור אדום ולא נהג במהירות מעל המותר – כלומר לא עבר כל עבירה נוספת.
"בנוסף על כל האמור, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי המנוחה חצתה את הכביש שלא דרך מעבר חצייה המיועד למעבר הולכי רגל, בשעת לילה, כשהיא לבושה בפרטי לבוש כהים", כתב.
השופט המשיך והבהיר כי אף שהוא ער לכך שהתאונה גרמה לגדיעת חייה של המנוחה, "במקרים בהם היה מדובר ברף רשלנות נמוך, או בנסיבות חריגות, בתי המשפט הסתפקו בעונש מאסר שניתן להמירו לעבודות שירות, זאת לצד עונשים נלווים".
על כך השופט הוסיף נסיבות שאינן קשורות לתאונה, ובהן מצוקתו הכלכלית של המערער ותלותה של משפחתו בו, עברו התעבורתי הנקי יחסית, וכן את העובדה שבני משפחת המנוחה גילו עמדה סלחנית כלפיו.
סגנית הנשיא השופטת אסתר הלמן והשופטת יפעת שטרית הסכימו עם השופט דאבור, ובסיכומו של דבר הוחלט להפחית את העונש ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות. בנוסף נקבע כי רישיונו של המערער ייפסל ל-7 שנים בלבד.
לקריאת פסק הדין עפ"ת 37444-06-18
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין