חברת הבנייה חתמה ב-2013 על הסכם מול קבלן המשנה לביצוע עבודות שלד בשלושה מבנים. באחרונה קבע השופט דוד גדעוני שההסכם בוטל ללא הצדקה לאחר שהקבלן ביצע את "חלק הארי" של העבודות.
במרץ 2013 חתמה חברת "דוד את מאיר פיבי בוני ארמון" על שני הסכמים מול קבלן משנה. סוכם שהקבלן יבצע עבודות שלד בשלושה גני ילדים שהחברה התחייבה להקים ביישובים אביעזר, בר גיורא ונחושה שבמטה יהודה, תמורת 275,000 שקל.
בתביעה שהגיש הקבלן בהמשך אותה שנה הוא טען שביוני 2013 החברה ביטלה את ההסכמים שלא כדין והרחיקה אותו מאתרי הבנייה בשלב שבו הוא היה קרוב להשלים את העבודות.
הוא עתר לחייב את החברה לשלם לו את יתרת התמורה המגיעה לו ואת הפיצוי המוסכם.
החברה טענה מצדה שהתובע לא השלים את העבודות בתוך 60 יום מחתימת ההסכם הראשון כפי שסוכם, ולכן היא נאלצה לבטל את ההתקשרות מולו ולמצוא קבלן אחר.
התובע הכחיש את הדברים וציין שבכוונה לא צוין בהסכמים מועד הסיום לעבודות שכן הנתבעת לא ידעה מתי הוא יוכל להיכנס לאתרים ולהתחיל בהן. לדבריו, סוכם שהסיום המשוער יהיה ביולי 2013 ובהתאם עד לחודש יוני (בו הורחק מהאתר) הוא השלים כ-85% מהעבודות.
התובע הוסיף שהנתבעת ביקשה להתחמק מהתשלום ולכן ביטלה את ההסכם. עוד לדבריו, לאורך הדרך נגרמו עיכובים שונים באשמת הנתבעת שלא הכינה את השטח כמו שצריך ולא סיפקה חומרי בנייה.
הפרה משמעותית
השופט דוד גדעוני מבית משפט השלום בירושלים העדיף את גרסת התובע וקבע שבעדות נציג הנתבעת התגלו סתירות רבות והיא גם נמנעה מלהביא עדים מרכזיים שיכלו לשפוך אור על השתלשלות העניינים.
לקביעת השופט, אין זכר בהסכמים שנחתמו בין הצדדים לטענת הנתבעת שלפיה התובע היה צריך להשלים את עבודות השלד בתוך 60 יום. במקביל, התובע הוכיח שעיכובים שונים בביצוע העבודות נגרמו בגלל התנהלות בלתי מקצועית של הנתבעת.
השופט הדגיש שהנתבעת שלחה את הודעת הביטול לפני שחלף המועד להשלמת שלבי העבודות לפי מזכר שנערך בין הצדדים, ובנסיבות אלה היא לא הייתה רשאית לעשות כן. "באין הפרה – אין יסוד להודעת ביטול" הדגיש השופט וציין שדווקא הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שהרחיקה את התובע מהשטח.
השופט קבע שבשלב שבו ביטלה הנתבעת את ההסכם התובע השלים בין 75%-85% מהעבודות ולכן עליה לשלם לו 121,750 שקל עבור העבודות שביצע בפועל (לאחר ניכוי סכומים מסוימים ששולמו לו על חשבון התמורה לפני הביטול).
עוד פסק השופט לטובת התובע את הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם, 100,000 שקל, וקבע שהפרת ההסכם מצד הנתבעת הייתה משמעותית.
בסיכומו של דבר קיבל השופט את התביעה והורה לנתבעת לשלם לתובע 221,750 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד בתריס בתריס
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ארקדי אליגולאשוילי
עו"ד ליאור ברקנפלד
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין