איש עסקים המחזיק בחצי מהמניות בחברה שהקימה בניין בהרצליה טען כי שותפו מנסה למכור את הנכס בניגוד לרצונו. הוא ביקש צו מניעה שיאסור על ביצוע שינויים אך נדחה
שני יזמים שותפים בחברה שהקימה בניין תעשייתי בהרצליה. מאז סיום הבנייה בשנה שעברה הטיפול בנכס נמצא בקיפאון בשל חוסר שיתוף פעולה ביניהם. בעוד שאחד מעוניין בחלוקת הבניין ליחידות ופירוק החברה, השני מבקש למכור אותה לצד שלישי. השופטת יעל אילני דחתה לאחרונה בקשה לצו מניעה זמני שהגיש אחד השותפים ואפשרה את המשך הליכי המכר.
הצדדים, באמצעות חברות שבבעלותם, שותפים בחברה המחזיקה שטח בהרצליה. הם רכשו את המניות בחברה בחלקים שווים ב-2012 במטרה לבנות על הקרקע בניין משרדים.
ביוני 2020 הסתיימה הקמת בניין תעשייתי בן 5 קומות. ואולם, מאז הטיפול בבניין נמצא בקיפאון עקב מחלוקות וחוסר שיתוף פעולה בין השותפים.
בתביעה שהגיש אחד השותפים הוא עתר להצהיר כי יש לפעול לפירוק החברה באופן שהבניין יירשם כבית משותף והיחידות בו יירשמו בנפרד, תוך חלוקה בין החברות שבבעלות הצדדים.
בד בבד הגיש השותף בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על ביצוע דיספוזיציה בנכס. בבקשה שהוגשה באמצעות עו"ד אוהד כהן, הוא טען כי המשיב (השותף השני) נוהג בבניין כבשלו, חותם על חוזים עם צדדים שלישיים, מונע ממנו לבצע שיפוצים והתאמות בקומות שיוחדו לו לפי החלטות הפירוק ועוד.
עוד לטענתו, הצורך הדחוף בצו הוא על רקע כוונת המשיב למכור את הבניין לצד שלישי ללא הסכמתו.
השותף השני, שיוצג על ידי עו"ד אורי נוה, טען מנגד כי הוסמך על ידי המבקש לטפל בהקמת הפרויקט והוא עשה זאת על הצד הטוב ביותר תוך השקעת מירב מרצו, זמנו ויכולותיו.
המשיב הוסיף שבסיום הבנייה מצבה הכלכלי של החברה הוא כזה שקיים חוב לבנק לאומי בגין ליווי הבנייה בסך של כ-8.8 מיליון שקל, לצד חובות נוספים בהיקף של כ-700,000 שקל.
לדבריו, המבקש נהנה מהשלמת הבניין אך מסרב לשאת בחלקו בתשלומים והוא הותיר אותו להתמודד לבד עם דרישות הקבלנים. בניסיון לייצר הכנסות לחברה היא ביקשה להשכיר שטחים בבניין אך המבקש התנגד לכך ודרש כי יושכרו לו שטחים במחירים לא ריאליים.
לאחר לחצים, הקומה החמישית בבניין הושכרה לחברה אחרת שבבעלות המבקש תמורת 11,000 שקל בחודש, אך דמי השכירות לא שולמו והחברה פינתה את הקומה רק לאחר שניתן נגדה פסק דין ובהתערבות משטרתית.
בנסיבות אלה הוחלט למכור את הנכס. בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בתחילת נובמבר 2021 נמסר על קבלת הצעה לרכישה בסכום של 20 מיליון שקל פלוס מע"מ. לטענת המשיב, לנוכח התנהלות המבקש ומצב החברה אין דרך אחרת מלבד מכירת הנכס לצד שלישי.
נזק כספי
השופטת יעל אילני מבית המשפט המחוזי בתל אביב כתבה שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ודי בכך כדי לדחות אותה.
עוד קבעה השופטת כי התנהלות המבקש נגועה בחוסר תום לב. כך, בין היתר, הוא השמיט עובדות ומסמכים רלוונטיים על מנת להסתיר אותם מבית המשפט. עוד עלה מהעדויות כי התנהגות המבקש לא רק שאינה תורמת לחברה אלא אף פוגעת בה.
זאת ועוד, המבקש לא שכנע שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. הנחת המוצא בפסיקה היא שכאשר מדובר בנכס מסחרי, הנזק הוא כספי וניתן לפיצוי. מאידך, צו מניעה שינציח את המשך הקיפאון עלול לגרום לצדדים ולחברה נזק קשה ובלתי הפיך.
המבקש חויב בהוצאות בסך 5,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין