רוכש דירה איחר בתשלום - המוכרת תבעה: "פספסתי עסקה"

התובעת טענה שעקב 83 ימי העיכוב נבצר ממנה לקנות נכס באילת, וכעת היא בעצמה חשופה לתביעה. בית המשפט פסק לטובתה 192,500 שקל

בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה תביעת מוכרת דירה לפיצויה בשל איחור הקונה בהעברת התשלומים. בין היתר סיפרה התובעת שנוכח העיכוב פספסה עסקת נדל"ן באילת, וכי היא אף צפויה לשלם פיצוי מוסכם. השופטת ליאת הר ציון קבעה שהרוכש הפר את הסכם המכר, ולכן עליו לשלם לה פיצויים והוצאות בסך 192,500 שקל.

בתקופה הרלוונטית למכירת דירתה הייתה התובעת נתונה בהליך פשיטת רגל. במסגרת זו התאפשר לה לנסות ולמכור את הנכס בשוק החופשי, ומתוך כספי המכר לשלם לנושיה. ואכן, בדצמבר 2017 היא והנתבע חתמו על הסכם מכר, במסגרתו הוא ירכוש את דירתה תמורת 1,360,000 שקל.

ההסכם קבע הליך מדורג להעברת התשלום: 400,000 שקל - במעמד חתימת ההסכם; 250,000 שקל נוספים - עד אמצע ינואר 2018; והיתרה, בסך 710,000 שקל - עד ל-5 ביוני. אלא שהרוכש איחר בהעברת התשלומים השני (14 ימי עיכוב) והשלישי (69 ימי עיכוב), בסך כולל של 83 ימים. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט ביוני 2019.

לטענת המוכרת, מועדי התשלום בהסכם היו מהותיים וחשובים לצורך הליך חדלות הפירעון. יתרה מכך, היא הסתמכה על העברת הכסף בזמן על מנת שתוכל לרכוש לעצמה נכס אחר באילת - ואולם לדבריה העסקה לא יצאה אל הפועל נוכח האיחור בתשלום, בעקבותיו היא אף צפויה לשלם פיצוי מוסכם למוכר שם. סכום תביעתה הועמד על כרבע מיליון שקל.

מנגד טען הרוכש שהתובעת לא גילתה לו במעמד החתימה כי הדירה פגומה, באופן שמנע ממנו לקבל משכנתה בזמן לצורך רכישתה - כך שאין לראותו כמי שהפר חוזה. האיש לא הסתפק בכתב הגנה והגיש תביעה שכנגד בה עתר לקבלת הפיצוי המוסכם, עקב הסתרת המידע.

אין קשר סיבתי

אבל השופטת הר ציון דחתה טענה זו של הרוכש. מסקנתה הייתה שאין קשר סיבתי כלשהו בין אי גילוי המידע הנטען ובין ההפרה, ולפיכך יש לקבוע כי הנתבע הפר את הסכם המכר וכפועל יוצא מכך חייב בתשלום הפיצוי המוסכם, בסך 136,000 שקל, בתוספת 14,000 שקל עבור השבוע הראשון בכל הפרה (1,000 שקל ליום).

בנוגע לאיחור בהעברת התשלום השלישי, המשמעותי יותר, מצאה השופטת כי בא-כוח הרוכש פנה לבנק רק בחלוף יומיים מהמועד המוסכם, וביקש לפנות לשמאי רק שבוע לאחר המועד החוזי, בו מתגבש הפיצוי המוסכם. "ככל שהנתבע משיקוליו בחר לפנות אל הבנק ולטפל בעניין בתוך תקופת ה-7 ימים (שגם ביחס אליה נקבע פיצוי יומי) מתוך הנחה שהטיפול יושלם במהירות - הרי שעניין זה במסגרת סיכוניו שלו", הבהירה השופטת.

גם בקשר לתשלום השני קבעה השופטת שלא הוכח קשר סיבתי בין העיכוב בביצועו לבין הסתרת מידע לכאורה מצד המוכרת, שכן הטיפול בקבלת המשכנתה החל כחמישה חודשים לאחר מכן.

ברוח זו דחתה השופטת את התביעה שכנגד מטעם הרוכש, וקבעה שבשל הפרת החוזה על-ידו, בדמות האיחור בתשלומים, זכאית המוכרת לפיצוי האמור בסך 150,000 שקל, בתוספת 42,500 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד קנטרוביץ
• ב"כ הנתבע: עו"ד סקאלי

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.