המנוח עצר בשעת לילה בשולי דרך ללא תאורה, כדי להושיט עזרה לנהג שעבר תאונה. הוא עבר את מעקה הבטיחות מבלי לדעת שפעורה תחתיו תהום
בית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה את המדינה, חברת "דרך ארץ הייווייז" וחברת "כביש חוצה ישראל" לשלם לאימו של צעיר, אשר נפל אל מותו מגשר ברקן שבכביש 6 לפני כ-9 שנים, פיצויים והוצאות בסך 905,000 שקל. אחרי שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לסכום הפיצוי, קבעה השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס את חלוקת האחריות: 25% המדינה ו-75% החברות הנתבעות.
הטרגדיה שבמוקד ההליך אירעה ביולי 2016. המנוח, בנה של התובעת, נסע בשעת לילה עם שלושה מחבריו בכביש 6 לחיפה, מכיוון דרום לצפון. בעת הנסיעה על גשר ברקן, במקטע ללא תאורה, הם הבחינו בנהג שהתנגש במעקה הבטיחות. מבלי לחשוב פעמיים הם יצאו מהרכב כדי להושיט לו עזרה. בשלב מסוים המנוח עבר את המעקה, למען ביטחונו, מבלי לדעת שהוא נמצא על גשר.
התוצאה הייתה הרת אסון: עם דילוגו מעבר למעקה נפל המנוח מגובה רב אל התהום שתחת הגשר. הוא נפצע אנושות והועבר במסוק בדחיפות לבית החולים, אלא שמאמצי ההחייאה לא צלחו והרופאים נאלצו לקבוע את מותו, בגיל 24 בלבד. מכאן תביעת העיזבון שהוגשה לבית המשפט במרץ 2019 על-ידי אם המנוח, כיורשת היחידה.
בשלב מסוים הגיעה האם והנתבעות - חברת "דרך ארץ הייווייז", בעלת הזיכיון בכביש 6; חברת "כביש חוצה ישראל", שהוסמכה כרשות הממונה על יישום פרויקט הכביש; והמדינה - להסכמה שלפיה הפיצוי יועמד על 750,000 שקל, כאשר המחלוקת היחידה שיש להכריע בה הינה חלוקת האחריות בין הנתבעות.
"בטיחות הולכי הרגל נזנחה"
השופטת ג'ובראן מורקוס קבעה שעיקר האחריות, בשיעור 75%, תיוחס לחברות הנתבעות, בעוד המדינה תישא ב-25 האחוזים הנותרים. היא מצאה שהמחדל המרכזי קשור בתכנון לקוי, אשר אינו לוקח בחשבון הימצאות הולכי רגל בשולי מקטע הכביש הרלוונטי.
"מכל העדויות עולה כי בתכנון מקטע הכביש בו אירעה התאונה, בטיחות הולכי הרגל לא נלקחה בחשבון בכלל במסגרת השיקולים, לא בעת תכנון המעקה" - הנישא לגובה 110 ס"מ בלבד - "ולא בעת תכנון התאורה", דברי השופטת.
בהקשר לכך היא הדגישה שחברת "חוצה ישראל" לא העלתה דרישה כלשהי מול הגורמים הרלוונטיים להגברת בטיחות הולכי הרגל במקטע הכביש נשוא התביעה, הגם שהימצאותם שם אינה מחזה נדיר - למשל במקרה של תאונה או אזעקה. הדברים אמורים ביתר שאת, כך השופטת, נוכח הוראות משרד התחבורה שלפיהן על הולכי רגל להימצא מעבר למעקות בכביש מהיר, למען ביטחונם.
ביקורת דומה הטיחה השופטת בחברת "דרך ארץ", שהוציאה לפועל את התכנון והביצוע של מקטע הכביש. "כלל לא עולה כי נושא בטיחות הולכי הרגל הובא בחשבון ונלקח כחלק מהשיקולים", כתבה - וזאת בניגוד לנושא איכות הסביבה, שכן נשקל בעת תכנון התאורה ("כדי לא להפריע לחיות הבר"); ובטיחות כלי הרכב שהובאה בחשבון בעת תכנון המעקה.
אשר לחלקה של המדינה באחריות למחדל, הסבירה השופטת שהיא נובעת "מהיותה גורם פעיל ומתכלל בהקמת הכביש ותכנונו".
ברמת התוצאה קבעה השופטת כי אימו של המנוח תפוצה בסכום המוסכם, 750,000 שקל, בתוספת 155,000 שקל שכ"ט עו"ד. התשלום יבוצע בהתאם לחלוקת האחריות בין הנתבעות.
- ב"כ התובעים: עו"ד מוחמד דחלה
- ב"כ הנתבעות 1-2: עו"ד אורן גרבר
- ב"כ הנתבעת 3: עו"ד עופר גוט (פמ"ח)
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.