נשים צעירות, סטודנטיות, חד-הוריות, טראנסג'נדריות ועוד, מוצאות עצמן לא פעם מוטרדות מינית בידי בעל הנכס ממנו שכרו את דירתן. לפי עו"ד רוני אלוני סדובניק, מערכת היחסים בין בעל הבית לדיירת מייצרת "יחסי שררה ומרות", שמאפשרים הגשת תביעה. להלן עצות לדיירת המוטרדת. ולא לטעות – המדריך כתוב בלשון נקבה אך מיועד גם לגברים.
אחד הנושאים הבוערים והכאובים שצפו לתודעה הציבורית במחאה החברתית של קיץ 2011, הוא מערכת היחסים הרודנית והכוחנית בין בעלי בתים לשוכרים. מערכת היחסים הייחודית הזאת מייצרת בהכרח את כל היסודות המאפשרים ניצול מיני: תלות כלכלית, יחסי מרות, פחד מאובדן הזכות למגורים, העדר עדים לשיחות המטרידות ולהצעות המגונות וקיומו של חוזה המאפשר לבעל הדירה להתנכל לדיירת ולהעיף אותה מהמושכר בעילות שונות ומשונות רק בשל סירוב הדיירת להצעות בעלות גוון מיני מצד בעל הנכס.
לעיתים, כשדיירת מסרבת לשתף פעולה עם הצעות בעל הבית או מתעלמת מהרמזים, הדבר פוגע בו ומתניע תהליך התנכלות שיכול לכלול, בין היתר, דרישה לתוספת במחיר השכירות והצבת תנאים או העלאת תלונות על התנהגות הדיירת, או אף על נזקים שגרמה לנכס. כל אלו הן דרכים מוכרות בהן בעל דירה מנסה לייצר הנמקה עתידית לסיבה בגינה הופסק חוזה השכירות.
זה קורה בפועל
בימים אלו ממש הגשנו תביעה תקדימית כזאת לבית משפט השלום בתל אביב. במקרה מעניין זה, אישה צעירה תובעת את בעל הדירה שהושכרה לה, בשל ניצול מצוקתה הכלכלית ובידודה למטרת סיפוק צרכיו המיניים. בכתב התביעה טוענת הדיירת, כי בעל הנכס נכנס לדירה ללא רשותה וכפה עליה פעמים רבות יחסי מין בניגוד לרצונה. בתחילה, היא חששה להתנגד לו שמא יבטל את הסכם השכירות הנוח, ואולם כשניסתה להפסיק את המעשים, החל להתעלל בכלבים שלה, להרוס את רהיטיה וחפציה האישיים ולהכותה. כתוצאה ממערכת היחסים המנצלת והאלימה כלכלית ופיזית, נגרמו לתובעת אחוזי נכות נפשית ומכאן התביעה. בעל בית הוא "מחזיק המקרקעין", התרשל והתנהל באדישות ובזלזול באשר לאחריותו לאבטחת התובעת בשטחו.
הנה כי כן, פקודת הנזיקין מאפשרת קבלת סעד של פיצוי בגין רשלנות בעלים של מקרקעין שגרמה לנזק נפשי וחומרי. גם הוראות חוק העונשין והחוק למניעת הטרדה מינית מגנות על דיירים מפני סחיטה באיומים, ניצול שררה, הטרדה וקבלת דבר במרמה.
במקרה נוסף, שכרה צעירה טרנסג'נדרית דירה במשך שנתיים. ברגע שבעל הדירה גילה שהיא לא אישה, הוא ביטל את החוזה ודרש ממנה לעזוב, החליף מנעולים במושכר והשפיל אותה בפני השכנים. גם במקרה זה הדיירת הייתה זכאית לפיצויים והסכסוך הסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט.
לתעד, לתעד, לתעד
אחריותו של בעל הנכס לשלומם של שוכריו, קמה מכוח היותו מחזיק המקרקעין. כשבעל נכס מתנהג באופן שתואר להלן, ניתן לטעון כי התרשל והתנהל באדישות ובזלזול באשר לאחריותו להבטיח את שלום דייריו. חובת זהירות של בעל מקרקעין כלפי השוהה בו נקבעה במספר פסקי דין (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', ע"א 3510/99 ראובן ולעס נגד אגד). בפסק הדין בעניין ולעס נכתב במפורש: "חובת הזהירות של מחזיק מקרקעין כלפי מבקר בקרקע שבחזקתו, אינה מוגבלת לחובת הזהירות של המחזיק שלא לפגוע במבקר, אלא משתרעת גם על פעולותיו הצפויות של פלוני על הקרקע, וזאת בגין סיכון בלתי רגיל שנוצר על ידי פלוני (מוזמן אחר או בר רשות, או מסיג גבול)...".
אז מה עושים במקרה כזה? מאחר שמדובר במקרים המתרחשים בחדרי חדרים, קשה למצוא עדים שיעידו על ההטרדה המינית, לכן קיימת חשיבות רבה לתיעוד כל מפגש עם בעל הבית באמצעות הקלטת השיחות המטרידות, שמירת ההקלטות על גבי קובץ ואף התקנת מצלמה בבית. כמו כן, ניתן ואף רצוי לייצר תכתובת דואר אלקטרוני המהווה ראיה חזקה להטרדות. העצה החשובה ביותר היא להגיש תלונה מסודרת במשטרה.
*עו"ד רוני אלוני-סדובניק עוסקת בדין פלילי ובדיני נזיקין, מייצגת נפגעי תקיפה מינית, יועצת ראש לשכת עורכי הדין למעמד האישה ויו"ר הוועדה למעמד האישה בארגון לה"ב-לשכת העצמאים ובעלי העסקים בישראל.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין