הבעל גר כל השנים עם אשתו בדירה שירשה מהוריה מבלי שהשתתף בהוצאות. הוא לא הצליח להוכיח כוונת שיתוף וביהמ"ש הורה לו לעזוב בתוך 30 יום
אישה ואחיה, שירשו דירה מהוריהם, דרשו לסלק את בעלה של האישה מהנכס. הם טענו כי הנתבע סובל מהתפרצויות זעם והאישה חוששת ממנו ורוצה לסיים את מערכת היחסים. הנתבע טען כי לאור התקופה הממושכת בה גר בדירה יש להחיל את חזקת השיתוף. הוא ציין כי הוא חי מקצבאות ואין לו דיור חלופי, שכן בעבר ויתר על דירת עמידר. השופט ניר זיתוני קיבל לאחרונה את התביעה, ללא פסיקת פיצוי כלשהו לנתבע.
האישה ובעלה גרים בדירה עוד מהתקופה שלפני נישואיהם. לאחר מות הוריה של האישה, נרשם הנכס על שמה ועל שם אחיה.
הבעל סובל ממחלות גוף ונפש והיו לו בעבר ניסיונות התאבדות. כמו כן, הוא היה בהליך פשיטת רגל שהסתיים בהפטר וקיימות לחובתו הרשעות בהליכים פליליים.
בכתב התביעה טענה האישה כי הבעל סובל מהתפרצות זעם, שובר כלים, והיא חוששת ממנו וברצונה לסיים את מערכת היחסים ביניהם ולסלקו מהדירה. היא ציינה שאין לה ולנתבע רכוש משותף או ילדים משותפים.
אחיה הצטרף לתביעה וציין כי הבטיח להוריו לדאוג לאחותו, שכן גם היא סובלת מבעיות רפואיות אף כי אינה מאובחנת פורמאלית.
הבעל טען כי לאור התקופה הממושכת בה גר בדירה, כ-25 שנה, יש מקום להחיל את חזקת השיתוף הספציפי. הוא הוסיף כי השקיע במשך השנים 78,000 שקל בתחזוקת הדירה, אך לא צירף אסמכתאות לכך. הבעל הכחיש שנקט באלימות כלפי האישה והוסיף כי היתה בחזקתו דירה מטעם עמידר, אולם לדבריו הוא וויתר עליה משום שהסתמך על כך שיוכל לגור עם האישה והיא לעולם לא תסלק אותו מהדירה.
רשות חינם
השופט ניר זיתוני מבית המשפט למשפחה בקריות קבע שהנתבע לא הוכיח כי יש לו זכויות בדירה ולכן יש לקבל את התביעה לסילוק יד.
הוא ציין כי אמנם הנתבע גר בנכס תקופה משמעותית, אך בהתאם לפסיקה אין די בכך כדי להקנות לו זכויות קניין. השופט הוסיף כי הנתבע לא הוכיח דבר מה נוסף הנדרש להוכחת כוונת שיתוף בדירת מגורים. כך, לו ולאישה אין ילדים משותפים, לא נטען לביצוע השבחות משמעותיות בנכס והוא אף לא השתתף בתחזוקה השוטפת.
עוד נקבע כי לנתבע אין זכות כבר רשות שכן הוא לא קיבל מעולם רשות בלתי חוזרת לגור בנכס וזו הייתה רשות חינם שתלויה ברצון הבעלים.
השופט גם הגיע למסקנה שאין לפסוק לטובת הנתבע פיצוי כלשהו בשל הפינוי. "הוכח כי הנתבע השקיע באופן שולי ביותר בתחזוקת הדירה יחסית לתקופת מגוריו בדירה", כתב.
השופט קבע שהתובעים רשאים לסלק את הנתבע לאלתר אך מטעמי צדק הוא נתן לנתבע שהות של חודש על מנת להתארגן ולמצוא לעצמו דיור חלופי.
הנתבע חויב בשכ"ט עו"ד בסך 11,700 שקל ובהוצאות בסך 1,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד עינת ניימן
- ב"כ הנתבע: עו"ד מטעם הסיוע המשפטי
עו"ד אבי ששו
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין