|
בביהמ"ש לתביעות קטנות נקבע לאחרונה, כי HOT לא תוכל להיות מיוצגת ע"י סטודנט למשפטים. בכך, הופסק חוסר השוויון שנהג בבתי המשפט לתביעות קטנות שעה שהאזרח הקטן נאלץ לנהל ההליך בגפו וללא סיוע משפטי מקצועי, בעוד החברות הגדולות יוצגו בפועל על ידי עורכי דין (ללא רישיון) ומשפטנים מנוסים.
בית המשפט לתביעות קטנות נועד לאפשר נגישות מרבית ושוויונית לאזרח הפשוט המבקש לעמוד על זכויותיו באופן עצמאי, מבלי שיהיה מחויב לשכור לשם כך עורך דין, וזאת על מנת לאפשר הליך משפטי בסכומים וכנגד גופים שאילו היה האזרח נאלץ לשכור ייצוג משפטי היה נמנע מלקיים ההליך.
אלא שהחברות הגדולות מצאו דרך לעקוף את החוק, והעסיקו "עובדים" ה"מייצגים" בבתי המשפט לתביעות קטנות שאינם עורכי דין, אלא "רק" משפטנים. אותן חברות אף הגדילו לעשות עת גייסו לשירותיהם "מייצגים" שכבר עברו את כל ההכשרה המשפטית אך נמנעו מלגשת לבחינות הלשכה כדי שלא לקבל רישיון עו"ד, על מנת שיוכלו להמשיך ולייצג את חברתם. בכך ביקשו החברות הגדול לעקוף את האיסור החל בבית המשפט לתביעות קטנות לפיו צד אינו רשאי להיות מיוצג על ידי עו"ד.
בפועל נוצר מצב אבסורדי לפיו החברות הגדולות מיוצגות על ידי עורכי דין לכל דבר ועניין (אך ללא רישיון), ועל ידי כך מנציחות ומעצימות את חוסר השוויון למול האזרח.
אך לא עוד! סוף סוף שם השופט איל באומגרט קץ לעניין, כשאסר על חברת HOT להיות מיוצגת על-ידי סטודנט למשפטים המועסק אצלה כעובד מן המניין במחלקת שירות לקוחות, בתביעה שהוגשה נגדה ע"י לקוחותיה לבית המשפט לתביעות קטנות בקרית גת.
לא תיתכן העצמת חוסר השוויון
השופט איל באומגרט קבע, כי מתן היתר לייצוג על ידי מי שהינו בעל השכלה משפטית מעצים את חוסר השוויון המובנה שבין האזרח לתאגיד ומעמיד את האזרח בעמדה נחותה עוד יותר.
אמנם, כך נקבע, יש לאפשר לגוף גדול הגנה טובה וראויה באמצעות ייצוגו ע"י עובד מטעמו, אך אין להתיר ייצוג ע"י עובד שהוא בעל השכלה משפטית בניגוד לקבוע בחוק ולתכלית לשמה הוקם ביהמ"ש לתביעות קטנות.
"זכויות אלה של המבקשת (HOT – ש.ו. , א.ג.א) אינן יכולות לשים את הוראות החוק לאות מתה ואינן יכולות לפגוע בזכויות המשיבים.... מתן היתר ייצוג לעובד הנתבעת מהטעם שאינו עובד במחלקה המשפטית אך בעל השכלה משפטית, יש בו כדי לעקוף הן את הוראות המחוקק והן את רוח החוק", כתב השופט בפסק הדין.
השופט ציין בפסק הדין, כי יש לזכור כי מטרת הקמת בתי המשפט לתביעות קטנות הייתה, בין היתר, פתיחת דלתות בית המשפט לפניי האזרח הקטן אשר הממון אינו מצוי בכיסו לפתרון סכסוכים שאינם מורכבים מבחינה משפטית. על כן, חובה על בית המשפט לשמור על איזון הכוחות שלעיתים מראשיתו אינו קיים כאשר אזרח מן השורה מביא את ריבו לבית המשפט ועליו להיאבק בגוף גדול אשר משאבים רבים וכוח אדם רב עומדים לרשותו.
זכות הגישה לביהמ"ש - זכות נעלה
נציין, כי תוצאת פסק הדין עולה בקנה אחד עם הפסיקה הרלוונטית וקביעת כב' השופט (בדימוס) חשין בעניין ארפל, המאוזכר בפסק הדין בענייןHOT, ולפיה זכות הגישה לבית המשפט היא זכות הנעלה לזכויות היסוד. וכדברי השופט (בדימוס) מ' חשין:-
"...זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".[1]
לזכות כה נעלה יש ליצוק תוכן אמיתי ולא למלא אותה בדרך של "על פניו" בלבד. על כן, מתן רשות לעובד של גוף גדול לייצג בבית משפט לתביעות קטנות, הגם שאינו עובד במחלקה המשפטית, ובעל השכלה משפטית מלאה או חלקית יש בו כדי להפר את האיזון העדין שבין הצדדים ולפגוע בשוויון.
ומן הפרט אל הכלל... כ-78% מהמתדיינים בבתי משפט השלום אינם מיוצגים.
אלא שבפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות אין די. הנתונים המזעזעים שנמסרו מהנהלת בתי המשפט לאחרונה, מעלים חשש כבד לגבי חוסר שוויון משווע בתוך כתליו היכלי הצדק.
על פי נתונים אלה עולה, כי כ- 78% מהמתדיינים בבתי המשפט השלום בבתי משפט השלום בישראל 2009, אינם מיוצגים על ידי עורך דין! בעובדה זו יש כדי יצירת חוסר שוויון אדיר בין הצדדים להליך, שבסיסו הוא מעמדת ויכולתם הכלכלי.
בטקס פתיחת שנת המשפט תש"ע הבאה עלינו לטובה הכריזה נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת ביניש, על שנה של תרבות דיונית בבתי המשפט. הח"מ, המשמש כיו"ר תכנית "שכר מצווה" של לשכת עוה"ד במסגרתה מתנדבים למעלה מ- 2000 עו"ד מתנדבים למתן סיוע משפטי בהתנדבות למעוטי אמצעים, ציין כי מן הראוי להכריז את שנת המשפט הקרובה כשנה בה "אין דיון ללא ייצוג".
וכעת, נותר רק לקוות כי בתי המשפט לתביעות קטנות ילכו בדרכו של כב' השופט באומגרט, ולא יאפשרו לחברות הגדולות והחזקות לנצל את החוק ואת חולשתו של האזרח הקטן, ובמקביל יפעילו ברוח הדברים גם כלל שופטי ושופטות בתי המשפט, שעה שמתייצב בפניהם אזרח ללא ייצוג מקצועי של עו"ד. וכך, תכלית הקמתו של בית המשפט לתביעות קטנות לא תתרוקן מתוכנה בפרט, והמערכת המשפטית בכלל אולי תזכה להיות יותר שוויונית וצודקת.
יום הדין
והנה בבואנו ליום הדין הגדול, הלוא הוא ראש השנה, אולי נזכור כי גם אנחנו – עוה"ד, שופטים, בתי המשפט וכל הבאים בתוכם, נשפטים ביום הדין. ולשם נביא מדבריו של כב' השופט (בדימוס) מ' חשין בפס"ד אחר:[2] "אלהים נתן הזדמנות לאדם הראשון להסביר פשר אכילתו מפרי עץ הדעת הגם שידע מה עשה אדם, וזו חובה המוטלת על בית-משפט אף-הוא."
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה!
לפסקי הדין שבמאמר:
* עו"ד שחר ולנר שותף במשרד אלטשולר – ולנר, מנכ"ל אתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il ויו"ר תכנית "שכר מצווה" של לשכת עורכי הדין. עו"ד אורנית אבני-גורטלר ממשרד עוה"ד אלטשולר – ולנר, מנהלת התכנים באתר המשפט הישראלי www.PsakDin.co.il.
** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
[1] ע"א 733/95, ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577, 629.
[2] ע"א 6185/00, עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, מיום 18.10.01, השופטים: מ' חשין, ד' ביניש, א' ריבלין (פורסם באתר המשפט הישראלי – פסקדין www.PsakDin.co.il )
|