אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> לא הבטחתי לך- על הבטחת נישואין במשפט הישראלי

לא הבטחתי לך- על הבטחת נישואין במשפט הישראלי

מאת: שירה הימן, עו"ד | תאריך פרסום : 05/07/2011 12:00:00 | גרסת הדפסה

הבטחנו זה לזו שאם זה יגמר, נגמור את זה יפה...1

מבוא

בני זוג המתכוונים להינשא מוצאים עצמם לעיתים מחליפים כתבי תביעה והגנה במקום טבעות, כאשר אחד הצדדים טוען כי בן/בת זוגו הפרו את הבטחתם להינשא. תביעות בגין הפרת הבטחת נישואין מערבות למעשה את האישי והפרטי במשפטי והציבורי, כאשר מבעד לרגשות ולכאב, נדרשים אותם צדדים הבוחרים לתבוע, להוכיח בסיס משפטי לתביעתם.

הפרת הבטחת נישואין - הבסיס החוקי

הבטחה לשאת בן/בת זוג הינה חלק מיחסים אינטימיים בין בני זוג, אך גם הבטחה מסוג זה יכולה להיות בתנאים מסוימים עילה להליך משפטי.

מערכת המשפט מתייחסת להבטחת נישואין כאל חוזה מחייב לכל דבר ועניין, ובלבד שמתקיימים בה גמירת דעת ומסוימות, כנדרש על פי חוק החוזים, כאשר הרציונל הינו כי הפרת הבטחת נישואין עלולה לגרום נזק ולהביא לשינוי מצבם של בני הזוג לרעה.

עם זאת, מדובר בעילה שנויה במחלוקת, שכן יש הרואים בה ניסיון לכפות את דיני החוזים על סיטואציה אינטימית במישור היחסים בין בני זוג, כשספק אם דיני החוזים אכן מתאימים לטפל בה (תמ"ש  51590/05 א.ר נגד ש.ר).

מחלוקת נוספת קיימת ביחס לשאלה האם יש להגביל את הפיצויים הנפסקים כתוצאה מהפרת הבטחת נישואין לנזקי ממון בלבד (כדעתו של כב' השופט ריבלין בע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני) , או שיש להחילם גם על נזקים כלליים, כולל נזקים בגין עגמת נפש (דעת הרוב באותו מקרה).

בפסק דין שהציג בצורה מקיפה את עקרונות ההכרה בעילה, קבע בית המשפט העליון כי עקרונית ניתן להחיל על הסכמים להינשא את דיני החוזים, אך חוזה מסוג זה נוצר רק אם הצדדים התכוונו ליצור ביניהם יחס משפטי מחייב, כאשר נטל ההוכחה של הבטחה מחייבת לנישואין הוא גבוה במיוחד, וזאת בשל החשש מפני תביעות סרק.

"יש לבחון, איפוא, את כלל הנסיבות האופפות את מערכת היחסים הבינזוגית כדי להסיק מתוכה האם ניתנה הבטחת נישואין מחייבת שהופרה. נוכח הצורך להסיק על דבר קיומה של הבטחה מחייבת מתוך כלל הנסיבות, ולאור החשש המובנה מפני תביעות בלתי מבוססות בתחום הקשור לחיי הרגש והאינטימיות של האדם, שהוא מטבעו רווי יצרים, נראה כי נדרש נטל שכנוע כבד על התובע לצורך הוכחת קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, כנגזר מטיבו ומורכבותו של הענין. הגבול המפריד בין קשר זוגי הדוק אך נטול מחויבות של ממש, לבין התנהגות היוצרת הבטחה מחייבת לנישואין הוא לעיתים מטושטש, ולפיכך נדרשת זהירות מיוחדת בטרם תוכר עילת תביעה חוזית בגין הפרת הבטחת נישואין. זהירות זו מחייבת הצבת רף הוכחה גבוה ובעל משקל מיוחד להוכחת הבטחה מחייבת כנדרש בהתאם לאופי העניין " (מתוך ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני)

לעניין רף ההוכחה נקבע כאמור כי לצורך הוכחת עילה של הבטחת נישואין נדרש רף הוכחה גבוה, וכי על הטוען להפרה להוכיח כי ההבטחה חרגה מאמירה בין בני זוג, וכי אחד מהצדדים לכל הפחות הסתמך עליה, ונגרם לו נזק עקב הפרתה: "הקושי האמיתי המאפיין את הסוגיה שאנו עוסקים בה הוא באיתורו של קו הגבול בין הבעת כוונה, רצון או ציפייה לבין הבטחה מחייבת במשפט. גבול זה עשוי להיות דק כחוט השערה" (השופטת פרוקצ'יה בע"א 5258/98).

בנוסף, יש לציין כי קיימות מספר מגבלות למעמדה של הבטחת נישואין כחוזה מחייב, ובראש ובראשונה חוסר היכולת לאכוף הבטחת נישואין.

הבטחת נישואין בפסיקה

תביעות המוגשות בגין הפרת הבטחת נישואין הן שונות ומגוונות, כאשר בחלק מהמקרים תובע הגבר, בחלק תובעת האישה, לעיתים דרכי ההוכחה פשוטות יותר ולעיתים המקרים מורכבים וקשים להכרעה. ככלל, דורשים בתי המשפט מן התובעים להוכיח כי ההבטחה אכן חרגה מאמירה כללית שבינו לבינה, וזאת באמצעות ראיות חיצוניות הנוגעות לחייהם המשותפים וכוונותיהם כלפי העתיד.

להלן מספר דוגמאות לפסיקות מעניינות בנושא מהשנים האחרונות:

תבעה בגין הפרת הבטחת נישואין ותשלם הוצאות משפט של 10,000 ₪

(ת"א  60812-05 פלונית נגד פלוני)

בני הזוג עברו להתגורר יחד מספר חודשים לאחר שהחלו במערכת זוגית, וזמן קצר לאחר מכן נכנסה התובעת להריון, אך כעשרה ימים לפני המועד בו היתה אמורה להתקיים, בוטלה החתונה והתובעת אף החליטה להפיל את העובר, ולימים, הקים החתן משפחה עם בת זוג אחרת. בתביעה שהגישה לבית משפט השלום בת"א, דרשה האישה פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין.

לטענתה, היא נתבקשה ביוזמת אם החתן לחתום על הסכם ממון, ובקשה זו גררה אי הסכמות וויכוחים, כאשר יומיים לפני החתונה, הבינה כי בעלה המיועד מבטל את החתונה מאולם השמחות והרב שצפוי היה להשיאם.

בן הזוג לשעבר טען כי שלושה ימים לפני מועד החתונה רבו בני הזוג, התובעת עזבה את הבית תוך שהיא שוברת את דלת הכניסה של חצר הבית, חזרה רק בערב וסירבה לדבר איתו. למחרת, לטענתו, התפרצה בצעקות, השליכה כלי בית וחפצי נוי על הרצפה ולכיוונו, ואף הזמינה משטרה לביתם, ולפיכך הוא ביקש לדחות את מועד החתונה אך התובעת סירבה.

השופטת בדימ' מיכל שריר קבעה כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה וכי בעצם העובדה כי התובעת הסתירה בכתב התביעה את האירוע האלים יש כדי להטיל ספק בטענותיה לגבי סיבת ביטול החתונה.   עוד נקבע כי בבית המשפט הודתה התובעת כי בן הזוג ביקש לדחות את החתונה, ולפיכך ניתן לקבוע כי הוא לא ביטל לחלוטין את האפשרות לשאת את התובעת, אלא ביקש לדחות אתהמועד, ואילו התובעת היא שעמדה על קיום החתונה במועדה. בנסיבות אלה, כך נפסק, לא בן הזוג הוא שביטל את ההבטחה להינשא .

"בנסיבות המקרה יתכן והיה מקום שלא לפסוק הוצאות, אך משסירבה התובעת לכל הצעת פשרה, עמדה על ניהול הדיון בלא שטרחה להביא עדים רלבנטיים ונגישים, ובלא להוכיח את נזקיה, אני מחייבת אותה לשלם לנתבע הוצאות משפט וכן שכ''ט עו''ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל" סיכמה השופטת את פסק הדין.

נדחתה תביעת ארוס בגין הפרת הבטחת נישואין- הסתיר פרטים חשובים

(ת"א 15048-07 פלוני נגד פלונית)

בני הזוג לשעבר שהינם בני העדה הנוצרית קתולית, הכירו במהלך 2006, התארסו בתחילת 2007 ומועד החתונה נקבע למאי באותה שנה. לאחר האירוסין רכש התובע תכשיטים לארוסתו, חתם על הסכם שכירות ואף רכש רהיטים ומוצרי חשמל לביתם המשותף, אך כחודש לפני מועד החתונה, הודיעה האישה על ביטול האירוסין, ולאחר חודש נוסף פנתה לתובע במכתב בו חזרה על הודעתה וביקשה ממנו להגיע לאסוף את המתנות שהעניק לה.

לטענת התובע, האישה הפרה את הבטחת הנישואין במפתיע וללא סיבה, דבר שגרם לו נזקים בשווי למעלה מ 100,000 שקלים, ומנגד טענה האישה, בין היתר כי הסכמתה לנישואין לא הייתה סופית וכי לפני האירוסין הציג בפניה התובע מצג שקרי, ולא גילה לה שמצבו הכספי גרוע והוא בעל רישום פלילי.

השופט רמזי חדיד קבע, כי אין ספק שבין הצדדים השתכלל הסכם מחייב, אך עם זאת נקבע, כי על הצדדים מוטלת החובה לנהוג בתום לב לקראת כריתת החוזה ובכלל זה לגלות עובדות חשובות ולא להטעות את הצד שכנגד. הדבר חשוב במיוחד במקרה זה, לאור אופיו של חוזה הנישואין שהוא הסכם אינטימי, שישפיע על חיי הצדדים באופן משמעותי ובעיקר נוכח השתייכותם העדתית שכלל לא מאפשרת להם להתגרש.

לפיכך קבע השופט כי ביטול האירוסין היה כדין, שכן מהראיות שהוצגו עלה בין היתר כי התובע אכן היה בחובותכבדים, וכן כי הוא בעל עבר פלילי אך לא גילה זאת לארוסתו. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב בתשלום הוצאות המשפט של ארוסתו לשעבר בסך 12,000 שקלים.

תבעה את בן זוגה לשעבר: הבטיח שיתחתן איתי לאחר שיתגרש מאשתו

(ת"א 31929/06 ל.ט נגד א.ק)

הצדדים, בשנות החמישים לחייהם ניהלו מערכת יחסים כאשר הגבר היה נשוי. האישה טענה כי הגבר הבטיח להינשא לה לאחר שיתגרש מאשתו אך הוא הפר את הבטחתו והיא הגישה נגדו תביעה על סך 150,000 שקלים.

התובעת טענה, כי במשך כארבע שנים היו היא והנתבע בני זוג לכל דבר : התגוררו יחדיו, יצאו לבילויים משותפים, נסעו לסופי שבוע וכי הנתבע אף התגורר עימה בדירתה ולאחר שמערכת הנישואין שלו הגיעה לסיומה, עברה יחד עימו לדירה אחרת והיא אף העבירה את רהיטיה לדירה זו. לטענתה, בשלב מסוים אמר לה הנתבע כי עליו לחזור לאשתו לתקופה קצרה, אך בחלוף חודשיים, הבינה כי הנתבע הוליך אותה שולל במשך ארבע שנים וכי הבטחתו להינשא לה היתה מצג שווא והונאה.

הנתבע טען, כי הקשר בינו ובין התובעת היה מיני בעיקרו, בלתי מחייב ובלתי רציף , וכי מעולם לא התגורר יחד עם התובעת באותה דירה ולא היו ביניהם יחסי שיתוף כלשהם. לטענתו, מעולם לא הבטיח לתובעת כי יתגרש למענה ויתחתן איתה, ואף דרש פיצוי של 100,000 שקלים בגין פרסום לשון הרע אודותיו כולל יידוע אשתו בדבר היחסים ביניהם, וכן תקיפתו באחד המקרים.

השופט חגי ברנר דחה את התביעה. השופט התייחס לגישה ששלטה בעבר ואשר ראתה בהבטחה של אדם נשוי לשאת אישה אחרת כחוזה הנוגד את תקנת הציבור, אך קבע כי כיום הגישה שונה. לגופו של עניין נקבע, כי התובעת לא הוכיחה את טענתה כי בני הזוג חיו יחד וניהלו יחסי שיתוף וכן לא הוכיחה כי הנתבע הבטיח כי יינשא לה.אמנם,כך נפסק, הנתבע ניסה  לגמד יתר על המידה את טיב ועומק היחסים, אך יש להאמין לו היחסים לא הגיעו מעולם לדרגה שבה הוא הבטיח לתובעת לשאת אותה לאישה

לפיכך נקבע כי התובעת זכאית לקבל פיצוי של 10,000 שקלים בגין ריהוט שלה שהיה בדירת הנתבע ולא הוחזר לה, ובמקביל זכאי הנתבע לפיצוי של 20,000 שקלים בגין תקיפתו ע"י התובעת, פרסום לשון הרע ופגיעה בפרטיותו.

נדחתה תביעה להבטחת נישואין - לא הוכחה גמירת דעתו של בן הזוג

(תמ"ש 19680/07 פלונית נגד אלמוני)

הצדדים, שניהם אלמנים כאשר לתובעת אין ילדים ואילו לנתבע 4 ילדים בגירים. הצדדים הכירו בשנת 1995 ונפרדו בשנת 2007. לטענת התובעת בני הזוג היו ידועים בציבור ואף התגוררו יחד בדירה שכורה. לטענתה, הנתבע הבטיח לה פעמים רבות במהלך תקופת חייהם המשותפים כי ישא אותה לאישה לאחר שילדיו הרווקים יינשאו, וזאת לטענתה למרות שמלכתחילה לא התכוון לשאתה, אלא ניצל אותה לצרכיו, וגם לאחר נשואי ילדיו סירב לשאתה ואף התנהג כלפיה באלימות. בתביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, דרשה האישה פיצוי של 150,000 שקלים בגין הנזקים שנגרמו לה עקב אובדן הסיכוי להינשא ועגמת נפש, וכן בגין הפסדים כספיים שנגרמו לה עקב העובדה כי הנתבע "חי על חשבונה" במשך כל השנים.

הנתבע טען כי מעולם לא הבטיח לתובעת לשאתה, והכחיש את היותם ידועים בציבור ואת מגוריהם המשותפים. לטענתו, בעת שהכירו, היתה התובעת כבת 50 שנה, ולכן לא נגרם לה כל נזק בגין אובדן סיכוי נישואין ובניית משפחה, ובנוסף טען כי בהיותה אישה בוגרת, הרי משראתה כי אינו מקיים את התחייבויותיו כלפיה, היה עליה לעזבו.

השופט טפרברג דניאל דחה את התביעה לאחר שקבע כי לא הובאה כל ראיה על גמירות דעת מצד הנתבע לשאת את התובעת, לא הוכחה כוונת הצדדים ליצור קשר משפטי מחייב  ואף לא הוכח כי התובעת שינתה מצבה לרעה על בסיס הבטחתו לכאורה של הנתבע להינשא לה, ולכן היא אינה זכאית לפיצויים.

"גם אם היתה שיחה בין הצדדים או עם צד ג' על רצון או כוונה להנשא, אין בכך משום הבטחה מחייבת הגוררת אחריה חיוב משפטי" כתב השופט, אך ציין כי לאור התנהלות הנתבע בהליך המשפטי, הוא אינו זכאי להוצאות משפט ואף ישלם את הוצאות האגרה.

הציע נישואין , התחרט וישלם פיצוי של 18,000 שקלים

(ת"ק 6619-01-10 פלונית נגד פלוני)

התובעת, בחורה מבית דתי-חרדי, הכירה את הנתבע - עולה חדש מצרפת באמצעות שידוך. לאחר היכרות קצרה, הציע לה הנתבע נישואים, היא נענתה ובני הזוג ערכו טקס אירוסין בבית הוריה של הבחורה, ואף התקשרו עם ארגון "משמחים" לצורך ארגון חתונתם לאחר שקבעו תאריך לחתונה. לטענת התובעת, באותו מעמד סוכמו תנאי התשלום כשהתשלומים היו אמורים להתחלק בין הצדדים בחלקים שווים, אך רק היא חתמה על ההסכם ושילמה מקדמה של 10,000 שקלים, כשהנתבע הבטיח לשלם את חלקו במועד מאוחר יותר.

התובעת טענה, כי כעבור שבוע ולאחר פגישה עם התזמורת, שינה הנתבע לפתע את התנהגותו כלפיה ולמחרת הודיע לה כי מבחינתו החתונה מבוטלת. בתביעה שהגישה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, דרשה האישה פיצוי של 30,000 שקלים בגין הוצאות החתונה, ובגין הבושה ועוגמת הנפש שנגרמו לה.

בן הזוג לשעבר טען, כי עם הגעתו ארצה הוא לקה ב"סינדרום ירושלים" - מחלה נפשית שגרמה לו להתקרב לדת באופן קיצוני, עד כדי שינוי הרגלי חייו, וכי מצב זה הוא שגרם לו להציע נישואים לתובעת. לטענתו, משהתברר לו מאוחר יותר כי התובעת אינה מלומדת ובריאה כפי שהציגה עצמה ועלה בליבו ספק אם יוכל להביא עימה ילדים לעולם, ביקש ממנה להשעות את החתונה, אך היא המשיכה בארגונים על דעת עצמה.

השופטת נסרין עדוי קבעה כי הבטחת הנישואין לתובעת הופרה ודחתה את טענת הנתבע לפיה הוצג בפניו מצג שווא לגבי השכלתה של התובעת ומצבה הרפואי,   לאחר שקבעה כי היא מאמינה לתובעת כי מדובר בנתונים שהנתבע ידע אודותיהם עוד קודם להצעתהנישואין, וודאי לקחאותם בחשבון.

לעניין הנזק נקבע, כי הנתבע יפצה את בת זוגו לשעבר ב- 14,950 שקלים בגין הנזק הממוני שנגרם לה ובנוסף ישלם לה 3,000 שקלים נוספים בגין עוגמת הנפש, ובסה"כ ישלם לה 17,950 שקלים בצירוף 300 שקלים בגין הוצאות משפט.

החתן ביטל את החתונה שבוע לפני המועד - הכלה תקבל 15,000 ₪

(ת"א 22167-08 נ. ת נגד ת.כ)

בני הזוג החליטו להינשא, הזמינו אולם ואף החלו בהכנות לחתונה, אך לטענת האישה, שבוע לפני החתונה שלח לה בן זוגה מסרון ובו הודיע ללא כל נימוק כי הוא מבטל את החתונה. לפיכך, הגישה כנגדו תביעה בטענה כי ביטול החתונה הסב לה ולמשפחתה נזק כלכלי ונפשי רב, וביקשה פיצוי.

לטענתה, היא זו שנשאה בהוצאות החתונה (בתמיכת משפחתה), ובהן המקדמה לאולם האירועים, שמלת כלה, שירות ליום האירוע, ביגוד לבני המשפחה, תשלומי פתיחת התיק ברבנות, הכנת שיר הפתעה לחתונה בעלות של 450 ש"ח ואף שילמה עבור ההזמנות.

בן הזוג טען מנגד, כי החתונה בוטלה נוכח התנהגות האישה, ולאחר שהתגלע ביניהם ריב שבעקבותיו הוחלט על ביטולה. כן טען, כי הוא זה שנשא בהוצאות החתונה השונות, וכי סיבת התביעה האמיתית הינה נישואיו לאישה אחרת לאחר שבני הזוג נפרדו והולדת בנו הבכור. עוד טען, כי לאישה לא נגרם כל נזק, שכן מיד לאחר ביטול החתונה השתתפה בתכנית הטלוויזיה 'הרווק', ואף יצאה עם מספר גברים.

השופטת עירית כהן קבעה, כי הראיות שהוגשו תומכות בגרסת בן הזוג כי ביטל את החתונה לאחר שבני הזוג רבו והתובעת עזבה את הבית, וכי הביטול נבע מהתנהלותם המשותפת שלהצדדים, אשר נהגו לריב ולהתווכח רבות.

הבטחה לנישואין, כך נקבע, היא חוזה מחייב, אשר על האחראי להפרתו מוטלת חובת פיצוי, אולם משמדובר בתרומה של שני הצדדים להפרת החוזה, אין הצדקה להטיל את הפיצוי המירבי על בן הזוג המבטל. עם זאת, נקבע כי יש להתחשב בכך, כי בן הזוג היה ער למצב מערכת היחסים עוד לפני שהחליט להינשא ולפיכך אחריותו לביטול החתונה גדולה יותר מזו של האישה.

על כן קבעה השופטת, כי על הגבר לפצות את האישה ב   15,000 ש"ח בלבד, זאת גם בהתחשב בכך, שהאישה לא הוכיחה כי אכן נשאה בהוצאות החתונה להן טענה והפריזה בתיאור הנזק הנפשי שנגרם לה.

הסכם הנישואין בוטל בהסכמה – הארוס יפוצה

(3761-07 פלוני נ' פלונית)

לאחר אירוסיהם, הסכימה אם הכלה כי הארוס יבנה את ביתם של בני הזוג מעל לבית האם, והתובע הספיק להקים שלד והחל בהתקנת תשתיות, אך סכסוך שפרץ בין בני הזוג קטע את התכניות והאירוסין בוטלו. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בנצרת, טען התובע כי בת זוגו לשעבר היא שיזמה את ניתוק האירוסין עת החליטה שלא לענוד יותר את טבעת האירוסין, ולכן דרש פיצוי של 198,000 שקלים בגין הוצאות שהוציא בתקופת האירוסין, כגון תכשיטים, מתנות ועוד, וכן פיצוי בגין הסכומים שהוציא לצורך הבניה .

השופט יוסף סוהיל קבע כי התובע לא הוכיח כי בת זוגו היא שהפרה את הבטחת הנישואין ונראה כי הסכם האירוסין בוטל בהסכמה, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויים בגין עוגמת נפש. עם זאת, נקבע כי על בת הזוג לשעבר ואימה לפצות את התובע בגין עלויות הבנייה שביצע התובע  הסתמך על הבטחת הנישואין ההדדית, ולכן עליהן לשלם לו 99,776 שקלים, ובנוסף שכר טרחה והוצאות של  5,000 שקלים.

סיכום

תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין, ככל תביעה אחרת, דורשת הוכחה ולא די בתחושתו הסובייקטיבית של הצד הפגוע כדי לחייב את הצד השני בפיצויים . עם זאת, כדאי וחשוב לדעת כי גם להבטחה לשאת אדם אחר נפקות משפטית וכי הפרתה עלולה לגרור חיוב כספי משמעותי.


לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

תמ"ש  51590/05 א.ר נגד ש.ר

ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני

ת"א  60812-05 פלונית נגד פלוני

ת"א 15048-07 פלוני נגד פלונית

ת"א 31929/06 ל.ט נגד א.ק

תמ"ש 19680/07 פלונית נגד אלמוני

ת"ק 6619-01-10 פלונית נגד פלוני

ת"א 3761-07 פלוני נ' פלונית

* עו"ד שירה הימן, עורכת ראשית באתר המשפט הישראלי – פסקדין.

** כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

1 יוריק בן דוד ורוני בראון

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ